בית משפט השלום קיבל את תביעתו של דייר בבניין נגד שכנתו בת ה-80 פלוס, בטענה כי ריססה שמן בפתח המעלית המשמשת את דירתו על רקע סכסוך שכנים שהיה ביניהם. השופטת קיבלה את גרסת התובע וקבעה כי למרות שלא הוצג סרטון בו ניתן לראות את השכנה שופכת את השמן, סרטון בו היא נצפית עושה כן כחודש לפני התאונה משמש כ"אקדח מעשן" שדי בו כדי ללמד על התנהלותה
התובע והנתבעת התגוררו באותו בניין, כאשר לדירתו של התובע הייתה מעלית ששימשה אותה באופן בלעדי. לטענת התובע, באחד הימים הגיע לביתו ובשעה שיצא מהמעלית החליק על שלולית שמן או חומר מחליק אחר שהיה בסמוך לדלת המעלית, נפל ונחבל וידו גובסה. לדבריו, עובר לתאונה הוא נתקל פעמים רבות בשלוליות של שמן בסמוך לדירתו ולפתח המעלית, אלא שאז לא הבין מי מנסה לפגוע בו. רק לאחר שסרק את צילומי מצלמת האבטחה שמוקמה בסמוך למעלית, ראה את הנתבעת כשהיא עולה במדרגות הבית, שופכת שמן או חומר מחליק אחר וממהרת לרדת בחזרה לביתה.
התובע ציין כי בינו לבין הנתבעת היה קיים סכסוך שכנים שהתנהל בפני המפקח על הבתים המשותפים, שבסיומו חויבה הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי. התובע הוסיף וטען כי גם אשתו נחבלה אולם לא הוגשה תביעה בשמה, וכי הוגשה על ידו תלונה במשטרה בעניין שבנדון עוד טרם ידע אודות מעורבותה של הנתבעת. נוסף לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו, עתר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי עונשי שיהיה בו כדי להרתיע ולשקף את חומרת מעשיה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתצהיר העדות הראשית שהגיש מטעמו פרט התובע את הרקע לסכסוך בינו לבין הנתבעת. לטענתו, "התקופה הבעייתית" ביחסים בין השניים החלה בעקבות תביעה שהגיש נגדה בשל סירובה להשתתף בעלויות של תיקון קו ביוב שקרס, שנדונה בסופו של דבר בפני המפקח על הבתים המשותפים והסתיימה בפשרה במסגרתה חויבה הנתבעת להעביר סכום של 860 שקל כתרומה לארגון "עזר מציון". לטענת התובע, בסמוך לאחר החתימה על ההסדר החלה "מסכת התרחשויות מוזרה" שבה כמעט בכל בוקר הופיעו בסמוך לפתח המעלית שלוליות של נוזל שנראה כשמן בישול או שמן מסוג אחר. לדברי התובע, באחד הימים החליקה רעייתו בצאתה מהמעלית וכחודש אחר כך החליק גם הוא בעת שיצא מהמעלית, נפל ארצה וספג חבות עזות בכל חלקי גופו ובמיוחד בשורש כף יד ימין, איתה ניסה לבלום את הנפילה.
התובע הסביר שמצלמות האבטחה שהותקנו בסמוך למפתן דלתו הותקנו הרבה לפני התאונה, וכי הנסיון לסרוק את כל סרטי האבטחה במטרה להתחקות אחר מי ששופך את השמן לא צלח בתחילה, שכן הדבר מצריך צפייה רצופה של שעות רבות. בעקבות מאמצים שהשקיע בעניין, הצליח לטענתו לאתר קטע סרטון שבו נראית התובעת כשהיא עולה במדרגות, נראית כמי שמרססת או שופכת שמן בסמוך לדלת המעלית ויורדת במהרה לכיוון ביתה. בעקבות הגילוי, שלח הודעת טקסט לביתה של הנתבעת וביקש הפסקת המעשים לאלתר ואלה אכן נפסקו. בהמשך תיקן התובע את הנטען בתצהיר וציין כי הסרטון נמצא על ידו עוד לפני התאונה.
הנתבעת מצדה, הכחישה את הנטען כלפיה וטענה בכתב ההגנה מטעמה כי העובדה שבמקום הוצבה מצלמת אבטחה ואף על פי כן לא צורף ולא צוין כי קיים תיעוד של התאונה "שומטת את הקרקע מטענות התובע בדבר התרחשות התאונה, לרבות נסיבותיה, מועדה ומיקומה". עוד טענה הנתבעת כי המועדים הנטענים על ידי התובע אינם אפשריים והוסיפה כי היא אישה מבוגרת, ילידת שנת 1930 הסולדת מאלימות ומבקשת לחיות את חייה בשקט.
השופטת מיכל הירשפלד קיבלה את התביעה וקבעה כי הוכח בהסתברות המספקת שהנתבעת שפכה או ריססה שמן בפתח דלת המעלית ליד ביתו של התובע גם בסמוך לפני מועד התאונה, וכי התובע החליק על השמן וכתוצאה מכך נפצע. ביחס לנסיבות התאונה, קיבלה השופטת את עדותו של התובע, שהייתה אמינה ונתמכה גם במסמכים הרפואיים שצורפו לתצהירו. כמו כן, עצם העובדה כי בביקורו במוקד טר"מ יום למחרת התאונה הבהיר התובע שהחליק על שמן, תומכת בעדותו גם בעניין זה.
בהמשך התייחסה השופטת לטענתה העיקרית של הנתבעת, לפיה לא קיים תיעוד של התאונה מושא התביעה, כאשר אין חולק שהמקום היה מצולם כל העת במצלמות אבטחה של התובע. לשיטת השופטת, אכן יש ממש בטענות אלה שכן לא הוצג סרטון בו ניתן לראות את הנתבעת שופכת (או מרססת) שמן במקום עובר לתאונה. עם זאת, קיים סרטון בו נצפית הנתבעת שהיא מרססת ספריי שמן ליד פתח המעלית המובילה לדירתו, שצולם כחודש לפני התאונה. בעניין זה, הסכימה השופטת עם עמדת התובע כי מדובר ב"אקדח מעשן" שדי בו כדי ללמד על התנהלותה של הנתבעת ללא צורך בתיעוד נוסף. הודגש, כי בסרטון נראית הנתבעת כשהיא עולה במדרגות ומרססת דבר מה מתוך מיכל ריסוס, באלכסון, ספק לקיר ספק לרצפה במשך שניות ארוכות, בסמוך לדלת המעלית בקומת ביתו של התובע, ויורדת חזרה במדרגות ביתה.
הנתבעת מצידה הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובע, אולם בתשובה לשאלון ששלח אליה אישרה לראשונה את קרות האירוע המתואר בסרטון, אולם טענה כי המניע שעמד מאחורי מעשיה הוא סירובו של התובע לבצע תיקוני צבע גם בחדר המדרגות הסמוך לדירתה, ולכן "לכלכה" את הקיר הסמוך לדירתו. עם זאת, הנתבעת לא ידעה להסביר מדוע החליטה ללכלך את הקיר במקום בלתי נראה ובחומר בלתי נראה, פעולות שאינן מתיישבות עם המניע הנטען למעשיה ויש בהן כדי לעורר סימני שאלה ביחס לכך. עוד ציינה השופטת כי גם טענת הנתבעת שריססה שמן "רק פעם אחת" מעלה תהיות לכשעצמה, כשלכך מצטרפת העובדה שכשנשאלה היכן ריססה באותו מועד, הצביעה על מקום שונה מהמקום בו רואים אותה מרססת בסרטון. כמו כן טענה הנתבעת שריססה במשך פחות משניה, כאשר בסרטון היא נצפית מרססת במשך כמה שניות.
בנסיבות אלו, מצאה השופטת כי הוכח בהסתברות המספקת במשפט האזרחי, כי הנתבעת שפכה (או ריססה) שמן בפתח דלת המעלית ליד ביתו של התובע גם בסמוך לפני מועד התאונה, וכי התובע החליק על השמן וכתוצאה מכך נפצע. עוד ציינה כי הסרטון שהוגש, בצירוף עדותה של הנתבעת, מלמדים על כך שאף לשיטתה שלה היא ביצעה "מעשה דומה" בעבר, שיש בו כדי לבסס "דפוס פעולה". לאלה יש לצרף גם את עדות התובע וגם את העובדה כי התלונן במשטרה אודות כתמי שמן בסמוך לביתו עוד לפני שהחליק ולפני שידע על מעורבות כלשהי של הנתבעת בעניין. בשאלה מדוע לא צרף התובע לתביעתו תיעוד של התאונה עצמה, קיבלה השופטת את טענתו כי סבר שדי בסרטון שמצא.
במישור המשפטי, קבעה השופטת כי מהנסיבות שתוארו עולה שהנתבעת הייתה מודעת היטב לסכנה שבמעשיה והתוצאה הצפויה שלהם, ועל כן יש לראותה כמי שרצתה בה לצורך קיומו של יסוד ה"כוונה" של עוולת התקיפה, עליה מבוססת התביעה. יתרה מכך, סברה השופטת כי לא ניתן לשלול את העובדה שהנתבעת רצתה באופן פוזיטיבי לפגוע בתובע. בעניין זה ציינה השופטת כי הטענה שכל שביקשה היה "ללכלך" את הקיר אינה מתיישבת עם העובדות, ועצם השימוש בשמן, שהסכנה הוודאית הצפויה מריסוסו הייתה ידועה לנתבעת לדבריה שלה עצמה - יש בה כדי לתמוך במסקנה בדבר רצונה לפגוע בתובע. אשר על כן, נקבע כי הנתבעת אחראית לתאונה בה נפצע התובע מכח עוולת התקיפה.
יחד עם זאת, משלא הוכיח התובע את ראשי הנזק של הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת, פסקה לו השופטת פיצוי בגין נזק לא ממוני בלבד (כאב וסבל), בסך כולל של 15,000 שקל. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך של 3,000 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד ארז גרייבסקי. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד אנר דדשב.
ת"א 42286-04-15
