חדשות

תאונת עבודה מחרידה שאירעה בשנת 2010, בה צנח אל מותו מפעיל עגורן צריח, הסתיימה היום ללא אחריות לאף אחד מהגורמים המעורבים, לאחר שבית המשפט זיכה את מנהל העבודה ומפעיל נוסף של העגורן מגרימת מוות ברשלנות. חברת הבניה לא הועמדה כלל לדין ומפעיל נוסף, שרשלנותו הקיצונית הייתה הסיבה הבלעדית לתאונה – נמחק מכתב האישום

בית משפט השלום בת"א זיכה היום (ה') מנהל עבודה באתר בניה ומפעיל עגורן צריח מאחריות למותו הטרגי של אלכסנדר מויסייצ'יקוב ז"ל, שצנח אל מותו מגובה של 50 מטרים במהלך עבודתו על העגורן באתר בניה ברמת השרון באוקטובר 2010. ביהמ"ש מתח ביקורת על העובדה שחברת הבניה כלל לא נחקרה ולא הועמדה לדין בפרשה ותמה כיצד קרה המצב שבו מפעיל העגורן שהתרשל בצורה קיצונית והסיר את רשת המגן שהייתה מותקנת בתחתית תא המפעיל – נמחק מכתב האישום ללא הסברים.

באוקטובר 2010 נפל אלכסנדר מויסייצ'יקוב, מפעיל עגורן צריח, אל מותו במהלך עבודתו באתר בניה ברמת השרון, כשצנח מתוך תא המפעיל המצוי בגובה של 50 מטרים והתרסק אל הקרקע. מבצע הבניה באתר באותה תקופה הייתה חברת "מליבו בניה" והמנוח שימש כמפעיל עגורן יחד עם שלושה מפעילים נוספים מטעם חברה אחרת.

בתא המפעיל של העגורן מותקנת רשת דריכה הנקראת "סבכה", הממוקמת מתחת לרגלי המפעיל ומאפשרת לו לעמוד עליה. לתא המפעיל חלונות שקופים, לרבות בתחתית התא, המאפשרים לו לצפות על כל המתרחש באתר. הסבכה מונעת את הדריכה על החלון שבתחתית התא, שאינו מיועד לשאת משקל אדם. בשלב מסוים שאינו ידוע, הסיר אחד המפעילים את הסבכה מתא המפעיל, ובהמשך לכך הפעילו המנוח והמפעילים האחרים את העגורן ללא הסבכה.

בעקבות התאונה, הועמדו לדין מנהל העבודה באתר ושלושת המפעילים הנוספים של העגורן, באשמת גרימת מוות ברשלנות. בהמשך, נמחקו שניים מהמפעילים מכתב האישום, לרבות המפעיל שהסיר את הסבכה, ונותר אחד. המחדלים שיוחסו למנהל האתר בכתב האישום היו בשני רבדים: האחד, כי לא וידא שהפעלת העגורן נעשית באופן תקין ושלא נמצאים בו פגמים, וכן שלא בדק את פנקס העגורן ולא פיקח על אופן מילויו ע"י המפעילים. ברובד השני מיוחסים למנהל מחדלים בכך שלא הקפיד על הרישומים הנדרשים ממנו בפנקס העגורן. בכל הנוגע למפעיל העגורן, הרשלנות המיוחסת לו בכתב האישום היא בכך שהפעיל את העגורן כשהסבכה אינה במקומה, לא דיווח על היעדר הסבכה, לא הקפיד על הרישום בפנקס העגורן ולא ביצע בדיקות יומיות לתקינותו. הסבכה היא רשת דריכה המותקנת מתחת לרגלי המפעיל המאפשרת לו לעמוד עליה. הסבכה מותקנת מעל החלון שבתחתית תא המפעיל כדי למנוע דריכה עליו, נוכח העובדה שהחלון אינו מיועד לשאת משקל אדם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט שאול אבינור זיכה את שני הנאשמים מהעבירה שיוחסה להם. בפתח הדברים, וטרם פנה לדון באחריותם של שני הנאשמים, העיר השופט לעניין העובדות העולות מכתב האישום וציין כי עולה מהן שהמפעיל שהסיר את הסבכה ונמחק מכתב האישום פעל ברשלנות קיצונית לכאורה, שכן פעולה זו הייתה גורם מרכזי וישיר לקרות התאונה. בנוסף, עולה כי המפעיל הנוסף שנמחק הפעיל את העגורן במשך שבועיים וחצי עובר לתאונה, ולכן הרשלנות העיקרית המיוחסת לו, היעדר דיווח על כך שהסבכה הוסרה מהתא, היא לכאורה חמורה מזו של המפעיל שנותר בכתב האישום. למרות זאת, לא הייתה בסיכומי המאשימה כל התייחסות לשאלת ההשלכות של מחיקת שני מפעילים אלו מכתב האישום, על עניינם של הנאשמים האחרים.

מלבד האמור, ציין השופט כי חומר הראיות והעדויות שהובאו לפני בית המשפט מלמדים לכאורה על רשלנות ממשית של חברת הבניה בכל הנוגע להשתלשלות העניינים שהובילה להתרחשות התאונה. עם זאת, החברה לא נחקרה ולא הואשמה בעבירה כלשהי, ולא ניתן לכך כל הסבר ע"י המאשימה. תהיה נוספת מצא השופט בכך שבכתב האישום לא היה אזכור לעובדה שחלונות תא המפעיל בעגורן, האמורים להיות עשויים מזכוכית משוריינת, הוחלפו, ולכל הפחות הוחלף החלון בתחתית התא המצוי מתחת לסבכה בלוח מפלסטיק שקוף שהודבק למסגרת התא. גם תיאור אופן קרות התאונה בכתב האישום לא היה מדויק לדעת השופט, שכן אין זה נכון לומר שהמנוח נפל "דרך הפתח ברצפת התא", אלא עמד על החלון בתחתית התא, ההדבקה השתחררה ועקב כך נוצר הפתח שדרכו נפל אל מותו.

בכל הנוגע למנהל האתר קבע השופט כי המחדלים המיוחסים לו ברובד הראשון הם חסרי ביסוס נורמטיבי, שכן מדובר בנושאים שאינם בתחומי אחריותו של מנהל עבודה באתר בניה. לדבריו, עיקר המחדלים האמורים מתייחסים לחובות המוטלות במפורש על מבצע הבניה, הן בעניין פנקס העגורן והן בעניין קיום ראוי של העגורן באתר, כשעניין זה אף לא מצוי במומחיותו של מנהל העבודה. מכאן, נקבע, אין לקבל את טענת המאשימה בדבר מחדליו של מנהל העבודה בכך שלא בדק את מצב העגורן ולא וידא שאין בו פגמים. לדעת השופט, אין זה סביר להטיל אחריות בתחומים מקצועיים אלה על מי שאין לו את ההכשרה הנדרשת לכך.

בכל הנוגע לרובד השני של המחדלים המיוחסים למנהל העבודה (הרישומים בפנקס העגורן), קבע בית המשפט כי הפגם שבהסרת הסבכה לא דווח לו כלל ע"י מפעילי העגורן ואף לא נרשם על ידם בפנקס, ולכן לא הייתה לו אפשרות לדעת על כך. מכאן, שמחדל אי הרישום הרלוונטי כלפיו הוא אי רישום הפרטים הנדרשים בחלק ב' של הפנקס, הכוללים את מקומות הפעלת העגורן והמחזיקים בו. יחד עם זאת, לדעת השופט, כלל לא ברור הקשר הסיבתי העובדתי בין מחדל זה לבין מותו של המנוח, וגם אם קשר כזה היה קיים, הרי שרשלנותו הקיצונית של המפעיל שהסיר את הסבכה הייתה "גורם מתערב זר" המנתק את הקשר הסיבתי המשפטי בין מחדל אי הרישום של מנהל העבודה לבין המוות. נוכח האמור, הגיע בית המשפט למסקנה כי אחריותו של מנהל העבודה לגרימת מותו של המנוח לא הוכחה.

אשר למפעיל העגורן, קבע בית המשפט כי רשלנותו פחותה במידה ניכרת מהרשלנות הנטענת בעובדות כתב האישום, שכן הוא אמנם לא מילא את פנקס העגורן, אך מדובר בנאשם שאינו קורא וכותב עברית ואילו הפנקס ערוך בטופס בשפה העברית. בנוסף, הנאשם אמנם לא דיווח למנהל העבודה על הסרת הסבכה, אולם בפועל דיווח על הסכנות הן ברשת הקשר והן למפעיל נוסף שממנו ביקש לדאוג לדווח על התקלה למנהל העבודה ולדאוג לתיקונה. בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין רשלנותו לבין מות המנוח, קבע בית המשפט כי מתקיים קשר עובדתי שכן מחדלו הנ"ל היה סיבה בלעדיה אין לגרימת המוות. זאת, שכן היעדר הסבכה היווה בנסיבות המקרה סיבה הכרחית לנפילת המנוח.

עם זאת, יש לדעת השופט קושי של ממש לראות ברשלנותו "סיבה ישירה" למוות, או אפילו סיבה קרובה, נוכח העובדה שלפי הראיות הרשלנות העיקרית בפרשה הייתה לכאורה של מפעיל העגורן שהסיר את הסבכה ולאור זאת שסופק לו פנקס עגורן שכל ההוראות בו מודפסות בשפה העברית. בנוסף, הנאשם עבד בסך הכל שלושה ימים באתר כמפעיל עגורן מחליף, ונקט אמצעי זהירות חלופיים. מלבד האמור, סבר השופט כי רשלנותו של המפעיל הנוסף שנמחק מכתב האישום היתה חמורה במידה ניכרת מזו של הנאשם, שכן המפעיל הוזהר באופן קונקרטי על ידי הנאשם ולא עשה דבר בעניין. לפיכך, מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי לא התגבש קשר סיבתי משפטי ומכאן שגם אחריותו של נאשם זה לא הוכחה.

בצד האמור התייחס השופט לאי חקירת חברת הבניה בפרשה זו, בפרט בנוגע להחלפת חלון הזכוכית המשוריינת בתא המפעיל, וקבע כי מדובר במחדל חמור. יתר על כן, במהלך החקירה מטעם משרד העבודה התגלו באתר מחדלי בטיחות חמורים נוספים שאינם באחריות הנאשמים, לרבות היעדר פיקוח על קיום ראוי ותקין של העגורן והיעדר פיקוח ולו מינימלי על ניהול הפנקס. "המשמעות המעשית של מחדלים חקירתיים אלה", כתב השופט, "היא גלגול האחריות למותו של המנוח על הנאשמים באופן בלעדי תוך הפטר הגורמים המשמעותיים הנוספים שהיו מעורבים בפרשה זו, מכל אחריות שהיא ואפילו מבירור משפטי. תוצאה זו עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק ושל הגינות משפטית ולפיכך מגבשת לנאשמים הגנה מן הצדק וממילא תומכת במסקנת זיכויים".

לבסוף, בשולי הדברים, ביקש השופט להדגיש את החסר החקיקתי שנחשף בפרשה זו בכל הקשור להסדרת ההכשרה והפיקוח על הקמתם של עגורני צריח באתרי בניה. לפיכך, הורה השופט להעביר עותק מהכרעת הדין ליועצת המשפטית של משרד העבודה והרווחה ולראש מינהל הבטיחות והבריות התעסוקתית במשרד, שיבחנו את סוגיית הסדרת ההכשרה והפיקוח על הקמתם של עגורני צריח.

ת"פ 10830-08-15