שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המשטרה לא טיפלה כראוי בדיווח על גניבת סחורה - ותפצה ב-95 אלף שקל

חדשות

המשטרה לא טיפלה כראוי בדיווח על גניבת סחורה - ותפצה ב-95 אלף שקל, צילום: צילום: דוברות המשטרה
המשטרה לא טיפלה כראוי בדיווח על גניבת סחורה - ותפצה ב-95 אלף שקל
13/03/2018, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בחיפה חייב את המשטרה לפצות ב-95 אלף שקל חברה שהתלוננה על גניבת סחורה מאתר בניה, אך תלונתה לא טופלה כראוי. נקבע, כי המשטרה התרשלה הן במחדליה בשטח והן בטיפול בתלונה שהגיש מנהל החברה למחרת היום, אולם מאחר שמתקיים קשר סיבתי רק לגבי ההתרשלות באתר – תפצה המשטרה בשווי הסחורה הגנובה

התובעת, חברה בע"מ, הגישה תלונה במשטרה בגין אירוע של גניבת סחורה השייכת לה. על פי הנטען, נודע לה כי חברה עמה הייתה בקשרים עסקיים נקלעה למצב כלכלי קשה והגישה בקשה להקפאת הליכים, ולכן החליטה התובעת לפעול להשבת 5,000 מ"ר רשת פלדה שהיא סיפקה לחייבת ואשר תמורתה לא שולמה. עובד של התובעת הגיע לאתר בנייה של החייבת בצפון הארץ, איתר את הסחורה וביקש ליטול אותה, אולם לאור איומים של ספקים נוספים שהגיעו לאתר, הוא הזעיק את המשטרה.

השוטרים שהגיעו לאתר עזבו אותו בנימוק שמדובר בסכסוך עסקי שאינו מעניינם, וכך הועמסה הסחורה השייכת לתובעת על גבי משאית ורכב פרטי של צד שלישי. עובד התובעת שב והזעיק את השוטרים, שהגיעו למקום ואילצו את הגנבים לפרוק את הסחורה שהעמיסו אך משעובד התובעת לא הציג תעודת משלוח, סירבו השוטרים לאפשר לו להעמיס את הסחורה על משאית והבטיחו לשמור עליה עד למחרת היום כדי לאפשר לו להשיג תעודת משלוח חתומה. עם זאת, כשהתייצב נציג התובעת באתר למחרת היום כשבידו תעודת המשלוח החתומה, התחוור לו כי הסחורה נעלמה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות האמור, הגישה התובעת תלונה על גניבת הסחורה, אולם היא לא טופלה, על אף מכתב ששיגר למשטרה בא-כוח התובעת, ובו העלה על הכתב את השתלשלות האירועים וציין את מספרי הרישוי של המשאית והרכב הפרטי של הצד השלישי שהיו מעורבים בניסיון לגנוב את הסחורה. שבועות אחדים לאחר מכן, זיהה מנהל התובעת את הרכב הפרטי האמור ובו הנהג ומיהר להודיע על כך למשטרה, אך למחרת היום התבשרה התובעת כי התלונה נגנזה עקב חוסר הצלחה לאתר חשודים.

נוכח השתלשלות האירועים האמורה, הגישה התובעת תביעת נזיקין נגד המשטרה, בגין ביצוע עוולות של רשלנות והפרת חובה חקוקה. לטענת התובעת, המשטרה לא טיפלה כראוי, ב"זמן אמת" ולאחריו, באירוע של גניבת הסחורה השייכת לה, וגנזה את הטיפול בתלונתה על אף שהיה בידה יותר מ"קצה חוט" בנוגע לזהות הגנבים. המשטרה מצדה טענה כי שוטרים שהגיעו לאתר העבודה של החייבת בעקבות הדיווחים שהתקבלו, פגשו מאבטחים של החייבת, ומשהתפתחו עימותים אלימים בין נציגי חברות שונות נוצר צורך בהזמנת כוח שיטור רב. נטען, כי הובהר לנציג התובעת שעליו להזמין חברת שמירה שתשמור על הציוד ובמידת הצורך להגיש תלונה למשטרה על גניבת ציוד, ומשהוגשו תלונות למשטרה היא טיפלה בהן, ובין היתר עיכבה לחקירה מספר חשודים וביצעה סיורים. בסופו של דבר נסגרו התלונות בעילה של "עבריין לא נודע" או בשל חוסר ראיות מספיקות, אולם המשטרה הכחישה כי ביצעה עוולה מהעוולות שיוחסו לה בכתב התביעה, וטענה כי כל פעולותיה היו סבירות, לאור הנסיבות ששררו באותה עת. עוד נטען כי לתובעת אשם תורם, וכי נזקיה נגרמו כתוצאה מרשלנותה, אי-הקטנת הנזק והסתכנותה מרצון.

השופט אורי גולדקורן קיבל את התביעה וחייב את המשטרה בפיצוי של 95 אלף שקל. תחילה בחן השופט האם הייתה התרשלות של המשטרה בביקוריה באתר הבניה של החייבת. לדבריו, מאחר שאירועי היום הוכיחו כי השומרים אינם אפקטיביים, וכי אין בהימצאם באתר כדי להרתיע את הספקים השונים מגניבת סחורות מכל הבא ליד תוך הפעלת אלימות מצדם כלפי השומרים, ניתן וצריך היה לצפות כי עזיבת המשטרה את השטח והשארת השומרים לבדם אל מול הספקים-הגנבים תסתיים בהיעלמות סחורות נוספות. לאור זאת, קבע השופט כי יש לראות  כהתרשלות של המשטרה את שתי הפעולות המשולבות שננקטו על-ידה באותו ערב:  האחת, החלטת המשטרה לעזוב את השטח בלילה תוך הסתמכות על חברת השמירה והשניה, איסור על נציג התובעת ליטול את ציוד התובעת שאותר במקום. בכך, לדעת השופט, עשתה המשטרה שימוש לוקה בסמכויותיה, על אף שהיה בידה מידע בדבר סכנה ממשית לציוד השייך לתובעת. לצד זאת הבהיר השופט כי אין באמור כדי לקבוע שהייתה על המשטרה חובה לשמור על ציוד התובעת במהלך הלילה, וכי התרשלותה הייתה נעוצה במניעה מהתובעת מלהעמיס את ציודה על המשאית שהגיעה לאתר. בכך, לדברי השופט, יצרה המשטרה את התנאים ליצירת סיכון של גניבת הציוד בלילה, סיכון אשר אמנם התממש. עוד הוסיף השופט כי אם אכן בוצעו בלילה ביקורי ניידות באתר הבנייה, הרי שההתרשלות חמורה עוד יותר לנוכח העובדה שגניבת ציוד התובעת עברה "מתחת לרדאר" של המשטרה.

בכל הנוגע להתרשלות בטיפול בתלונה, התרשם השופט כי לא עלה בידה של המשטרה לשכנע שהיא פעלה בשיקול דעת וללא סטייה ניכרת ממתחם הסבירות. בעניין זה צוין כי אמנם בתצהירו של אחד השוטרים נאמר כי "נפתחו מספר תיקי חקירה במסגרתם עוכבו ונעצרו מספר חשודים", אך בחקירתו הנגדית הוא הודה "אני לא יכול להגיד לך אם נחקר מישהו". כמו כן, הוא לא ידע לומר מה עשתה המשטרה עם המידע של מספרי כלי רכב x ו-y שנמסרו לה וזוהו כמי שהיו מעורבים בניסיון גניבת הציוד, והסתפק בהשערה תמוהה לפיה "סביר להניח שרכב של חברת מקורות לא יגנוב ברזל". במצב זה,  משנותרו כפות המאזניים מעויינות בנוגע לטיפול בתלונה, יש לקבוע כי הוכחה התרשלותה.

עוד קבע השופט כי מתקיים קשר סיבתי-עובדתי בין איסור המשטרה להעמיס את הסחורה של התובעת על גבי משאית שלה שהגיעה לאתר הבנייה ועזיבת השוטרים את המקום, לבין היעלמות הסחורה במהלך הלילה. לשיטתו, לולא הייתה המשטרה מונעת את העמסת הסחורה ולולא הייתה עוזבת את השטח, לא הייתה הסחורה, בשווי של 95,000 שקל, נגנבת. מנגד, לא מתקיים קשר סיבתי בין גניבת הסחורה לבין התרשלות המשטרה בטיפול בתלונה, שהרי גם טיפול הולם וסביר של המשטרה בתלונה היה מביא לזיהוי הגנב ולאיתור הסחורה הגנובה והשבתה לידי התובעת.

לבסוף, נקבע כי אין להשית אשם תורם על התובעת כפי שביקשה המשטרה, שכן התובעת לא תרמה מאומה לנזק שנגרם בגין התרשלותה של המשטרה באתר הבנייה. הובהר, כי אי ביטוח הסחורה עובר לאספקתה לחייבת, כמו גם אספקת הסחורה ללא קבלת בטחונות מהחייבת, לא "תרמו" בדרך כלשהי לגניבת הסחורה, שהייתה יכולה להימנע כליל לולא התרשלות המשטרה.

אשר על כן, נוכח מחדליה בשטח אתר הבנייה, תפצה המשטרה את התובעת בסך של 95 אלף שקל, כשווי הסחורה שנגנבה, בתוספת שכ"ט בסך 18,000 שקל.

 

ת"א 4673-04-13

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:225
קומיט וכל טופס במתנה