שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פרסום ראשון: שדרן הרדיו נתן זהבי יפצה מאזין אותו גידף בשידור

חדשות

פרסום ראשון: שדרן הרדיו נתן זהבי יפצה מאזין אותו גידף בשידור
פרסום ראשון: שדרן הרדיו נתן זהבי יפצה מאזין אותו גידף בשידור
11/03/2018, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את שדרן הרדיו נתן זהבי לפצות ב-500 שקל מאזין של התכנית "זהבי עצבני", עליו אמר עליו כי הוא "חולה נפש" ו"זקוק לאשפוז". נקבע, כי אמנם מדובר בדברי בלע אולם יש להתחשב בין היתר בכך שקהל המאזינים מורגל בשפה הבוטה שבה נעשה שימוש בתכנית

התובע, אמנון צברי, הוא מאזין קבוע של התוכנית "זהבי עצבני" אותה מנחה הנתבע, שדרן הרדיו נתן זהבי ברדיו 103FM, ועלה לשידור בתכנית עשרות פעמים בעבר. בנובמבר 2016 עלה התובע לשידור על מנת לדון בעניינים פוליטיים ולהתייחס לדברים שאמר זהבי ושלדעתו לא היו מדויקים. בעקבות האמור, נערכו חילופי דברים בין הצדדים במסגרתם הטיח זהבי בתובע בתובע את הדברים הבאים: "תגיד לי אתה חושב שיש לי זמן להתעסק עם כל סחלה שעולה לשידור?... בוא'נה האיש הזה חולה נפש. אל תעלי אותו יותר. אתה חולה, אתה צריך אשפוז... אתה צריך אשפוז אתה צריך אשפוז... אתה אדם מאוס".

בגין דברים אלו הגיש צברי תביעת לשון הרע נגד זהבי בסך של 33,400 ₪ ללא הוכחת נזק, בטענה כי זה פגע בו, השתלח בו, הוציא דיבתו רעה, נמנע מלהתנצל על אף פנייתו בכתב בעניין, ואף הביא לכך שהקלטת השיחה בתוכנית נמחקה מארכיון התוכנית לאחר פנייתו בכתב. עוד הוסיף התובע כי הדברים מהווים הוצאת לשון הרע, כי קולו מוכר למאזינים רבים, כי התכנית נשמעת בין היתר גם על ידי מכריו, ובהתאמה כי הפרסום של הדברים עלול היה לפגוע, ואף פגע, בשמו הטוב, הציגו בעיני הבריות בצורה מעליבה פוגענית, מביישת ומקוממת.

התובע הוסיף וציין כי מיד לאחר שנותקה השיחה בין השניים אמר זהבי למאזינה הבאה שעלתה לשידור כי הוא "מטרד אקולוגי ציבורי קבוע" ויחס לו התנהלות של הגשת תלונות מרובות לשווא. בנוסף טען התובע כי מצא התייחסות נוספת לשיחה מושא התביעה בשידור רדיו שבוצע על ידי זהבי במועד מאוחר יותר, ואשר אף הוא מהווה לטענתו קיום עוולת לשון הרע כלפיו, הגם ששמו לא צוין בו. יחד עם זאת, הבהיר התובע כי התביעה לא הוגשה בגין דברים אלו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

זהבי מנגד, טען כי התובע בחר לעלות לשידור באופן אנונימי ולהטיח בו שקרים, ומדובר למעשה בהמשך ישיר לניסיונות בלתי פוסקים ואובססיביים של התובע לפגוע בו. עוד הוסיף כי בניגוד לטענתו, התובע לא עלה לשידור על מנת 'לדון בנושאים פוליטיים' אלא במטרה לפגוע בו ולהציגו כשקרן בפני מאזיניו, ועל כן כעס. לשיטתו של זהבי, הדברים שהטיח בו התובע אינם כהווייתם ולמעשה נאמרו ע"י התובע דברים פוגעניים שמייחסים לו אמירות שלא אותן אמר. בנוסף, טוען זהבי כי ההתנהלות בתוכנית הרדיו שאותה הוא משדר ידועה, וכוללת שימוש בנימות ובסגנון דיבור גסים, ובסביבה זו נאמרו הדברים. בהתאמה טען זהבי כי סגנון הדיבור הוא סגנון נפוץ ושגרתי בסביבה בה נאמרו הדברים, ועל כן לפי נימת הדיבור ובשים לב לנסיבות המקרה - אין מדובר כלל ב'לשון הרע'.

כן טען זהבי כי אמר את דבריו בניסיון להגן על אינטרס לגיטימי וכשר שלו, אישית, וכי היה בדברים משום התייחסות להתנהגות התובע בקשר עם דברים שמסר זה קודם לכן בקשר עם עניין ציבורי, המהווים לשון הרע כלפי הנתבע. לפיכך, סבר כי יש לקבוע שמדובר בפרסום שנעשה בתום לב, כתגובה לדברים חריפים שהטיח בו התובע, וכי הפרסום אכן הוסר לאחר שפנה התובע בכתובים ומתוך הבנה שהוא רואה בפרסום כפוגעני כלפיו.

הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן קיבלה את התביעה בחלקה הקטן וחייבה את זהבי בפיצוי של 500 שקלים בלבד. תחילה, העדיפה הרשמת את גרסתו של זהבי לפיה התובע בחר לעלות לשידור באופן אנונימי, וכי עשה כן ביודעו כי זהבי ביקש מההפקה שלא להעביר אליו עוד שיחות מאת התובע בזמן השידור. נוכח האמור, שוכנעה הרשמת כי פנייתו האנונימית כאמור של התובע העלתה את חמתו של זהבי באופן מיידי וזה היה קצר רוח עם התובע כבר מראשית דבריו של האחרון.

עוד ציינה הרשמת כי בתכניתו של זהבי, אליה רגיל התובע להתקשר, נהוג להתווכח בצורה פוגענית ומעליבה תוך הטחת האשמות במאזינים, שימוש בלשון גסה ובביטויים בעלי משמעות כפולה המשמשים לרוב לגידופים, נוסף על משמעותם הטבעית והמילולית. במקרה זה, ברי התובע כלפי זהבי, המייחסים לזהבי אמירת דברי שקר, מהווים כשלעצמם הוצאת לשון הרע לדעת הרשמת, שכן אלו מייחסים לזהבי דיווח שקרים בעניינים שבהם, כעולה מההקלטות שהוצגו לפני ביהמ"ש, החווה זהבי את דעתו האישית בלבד והציע פרשנות משלו ותחזית משלו לתמונת המצב הקיימת. עוד הוסיפה הרשמת כי לא ניתן שלא להתרשם שדברי התובע נועדו להשפיל את זהבי לאזני מאזיניו הקבועים, והכל בשעה שדברים אלו נאמרים על ידי מאזין שמבקש להישאר אנונימי.

אשר לתגובתו של זהבי לדברים אלו, כי התובע הוא "חולה נפש", "זקוק לאשפוז" וכי הוא "סחלה"  - קבעה הרשמת כי אין ולא יכול להיות חולק שאיש מן המאזינים לא סבר כי זהבי הינו בעל ההכשרה המקצועית הנדרשת לאבחון מחלות נפש אצל התובע ולקביעת חובת אשפוזו בשל מחלות כאמור, ובהתאמה לא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים כי התביעה הוגשה לא בשל קיומה של אבחנה רפואית מטעם זהבי, כי אם בשל העובדה שהדברים נאמרו כחלק מסגנון דיבור שבו, כמטבע לשון, מיוחסות מחלות נפש לתובע, כמי ש"מטריד" לכאורה את זהבי, וכי מדובר למעשה במטבע לשון המשמשת לגידוף ולעלבון. בעניין זה, כבר נקבע בפסיקה כי לא בכל מקרה של שימוש בקללות וגידופים יכיר ביהמ"ש בשפה שבה נעשה שימוש משום "לשון הרע" על פי החוק, ובתי המשפט מצאו, בנסיבות מסוימות, לראות בפרסום של קללות וגידופים כ"לשון הרע", בשים לב לנסיבות המקרה.

לדעת הרשמת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהשפה בה עושה זהבי שימוש בתכניתו, הגם שאין לומר כי מדובר בשפה שיש לעודדה, היא השפה בה מורגל ציבור המאזינים הקבוע של התכנית, והדברים נאמרו בתוך סביבה זו. בעניין זה, קיבלה הרשמת את עמדת זהבי לפיה לא בכדי נקראת התכנית בשמה – 'זהבי עצבני'. בסביבה זו, "האדם הסביר" הוא איננו כ"אדם הסביר" הרצוי ברחובותיה של עיר, כי אם קהל ייחודי של מי שבמשך זמן האזנתו לתכנית מתקיים ב"סביבה" ייחודית, ולכן נקבע כי על ביהמ"ש לבחון את שאלת מידת הפגיעה הפוטנציאלית מתוך נקודת מבטו של מאזין ממוצע וסביר זה. מנגד, בבחינת לשון הפרסום במונחים של בחינה נורמטיבית, סברה הרשמת כי ראוי שביהמ"ש ייתן את דעתו לעובדה שתכנית רדיו בהיקפה של התכנית המשודרת על ידי זהבי, מעצבת את לשון הציבור ואת נוהג החיים במדינה מבחינת שימוש בשפה גסה ופוגענית.

באיזון בין השניים, קבעה הרשמת כי יש להכיר בדברים שהטיח זהבי כלפי התובע כפרסום של 'לשון הרע', אשר עלולים היו, לכל הפחות, להשפיל את התובע בעיני הבריות הנורמטיביים, וכי נכון יהיה להותיר את ההתחשבות בנוסח הדברים, בהקשרם ובנימת קולו של זהבי לשלב קביעת שיעור הפיצוי.

בכל הנוגע להתקיימותן של הגנות החוק, קבעה הרשמת כי נוסח הדברים שהטיח זהבי בתובע לא נועד כדי להדוף את דברי לשון הרע שהטיח בו התובע, כי אם להדוף את התובע מעל תכנית הרדיו באופן בלתי מידתי לדברים שהשמיע התובע. זאת, במטרה לגרום לזה להפסיק ליצור קשר עם התכנית ואולי אף כדי לשלהב את קהל המאזינים, ולשרת בכך את המנדט שניתן לו על ידם בהאזינם לתכניתו. בנוסף, לא שוכנעה הרשמת כי דברי זהבי נועדו לשקף את התנהגותו, אופיו או עברו של התובע "במידה שהם נתגלו באותה התנהגות", קרי בדבריו של התובע המופנים לזהבי במסגרת השידור. עוד הוסיפה הרשמת כי משבוצע הפרסום בתכנית רדיו, תוך חזרה על הדברים לצורך הדגשתם, ולצורך יצירה מכוונת של רתיעה וחשש אצל התובע - לא נועד הפרסום כדי להגן את האינטרסים המותרים להגנה לפיה החוק כי אם לשם השגת מטרה אחרת - התנערות מהתובע באופן גורף. לפיכך, זהבי לא עמד בנטל המוגבר המוטל עליו כי להוכיח שמדובר בפרסום בתום לב.

בקביעת שיעור הפיצוי, שקלה הרשמת את העובדה שהדברים נאמרו בסביבה שבה שומעי הדברים מורגלים בשפה שבה נעשה שימוש, כי הדברים הושמעו בשעה שהתובע בחר להתקשר בעילום שם, וכי רצונו של קהל מאזיני התכנית לשמוע את דעותיו של זהבי בסגנון הדיבור הנהוג שם, באופן המהווה ביטוי חיצוני לחופש הביטוי שמכוחו ראוי לאפשר לזהבי להשמיע דבריו ודעותיו על אף סגנונם הבוטה הנהוג. בנוסף, יש לזכור כי הדברים הושמעו לאחר שהתובע עצמו הטיח בזהבי אמירת דברי שקר, ובשעה שזהבי, בשונה מהתובע, מזוהה בתכנית וקהל המאזינים הוא קהל מאזיניו שמבקש לשמוע את דבריו. כך, אמירה כי זהבי דובר שקר לפני קהל מאזיניו מהווה פגיעה שאינה מבוטלת בזהבי, פגיעה שיש לראות בה במידת מה משום 'קנטור' של זהבי והתגרות בו. עוד סברה הרשמת כי בחירתו של התובע לעלות לשידור בעילום שם לאחר עשרות שיחות גלויות, כאשר הוא ידע שזהבי אינו מעוניין לשוחח עימו - מהווה כשלעצמה התגרות בזהבי, במודע. מנגד, נשקלה העובדה שהדברים שנאמרו על ידי זהבי לא היו הכרחיים לשם העברת מסריו ואף לשם התכחשות לטענות התובע כלפיו אלא יש בהם משום דברי בלע העולים בנסיבות העניין כדי 'לשון הרע'.

נוכח האמור, קבעה הרשמת כי יש בנסיבות העניין כדי להצדיק קביעת פיצוי מצומצם ומידתי, ולכן חייבה את זהבי בפיצוי בסך 500 שקלים בלבד.

 

ת"ק 48430-10-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150