נשים בכלל ועורכות דין בפרט מתמודדות באופן יומיומי עם אתגרים לא פשוטים. לרגל יום האישה הבינ"ל שוחחנו עם כמה עורכות דין ושמענו מהן על הקשיים, הבעיות, היתרונות ועל החלוקה לתחומי משפט "נשיים" ו"גבריים". עו"ד טלי גוטליב: "להיות עורכת דין זו התמודדות תמידית עם תקרות זכוכית ודעות קדומות אבל זה הכי אפשרי"
באפריל 2015 פסק בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פיצויים בסך 50 אלף שקל לעורכת הדין נעמי מושקוביץ-סקורצקי, שהופלתה בקבלה לעבודה על רקע היותה אישה ואם. בית הדין קיבל את גרסתה לפיה בפגישה עם מנכ"ל החברה הפנה אליה זה אמירות סטריאוטיפיות כגון שהיא תצטרך לעבוד "כמו גבר" וכי הוא צריך לדעת ש"יהיה מי שיוציא את הילדים מהגן", ושאל שאלות הקשורות ליכולתה לגדל את ילדיה במקביל לעבודה ובאשר לכוונתה להביא ילדים נוספים לעולם. זאת, מתוך ההנחה כי כאישה דתיה היא מתכננת משפחה ברוכת ילדים ולא תוכל לשלב בין המשפחה לדרישות התובעניות של המשרה המוצעת. לפני כחודש וחצי דחה בית הדין הארצי את ערעור החברה וקבע כי דרישת מידע ברמות פירוט שכאלה מצביעה על שיקולים של הפליה גם אם דרישות המשרה מחייבות זמינות מיוחדת והיעדרויות רבות מן הבית.
מדובר רק בדוגמה אחת מני רבות של הקשיים עמן מתמודדות עורכות דין באופן תמידי, הן על רקע הורות אך לא רק. לרגל יום האישה הבינלאומי, ביקשנו לשוחח עם עורכות דין על מנת להבין מהן עם איזה קשיים מתמודדות נשות המקצוע, וקיבלנו עשרות פניות מעורכות דין שהתנדבו לספר ולשתף מחוויותיהן.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
"מקצוע המשפטים בעיני הוא בעיקרו מקצוע א- מגדרי", אומרת עורכת הדין יעל גיל, בעלת משרד עצמאי העוסק בדיני משפחה. "יחד עם זאת, תחום הליטיגציה בעיקר נושא אופי מעט יותר גברי, בו נדרשת אסרטיביות גבוהה ביותר וביישנות ועדינות הן מחוץ לתחום. החלק אשר דורש תגובה מהירה, אינטליגנציה ויכולת אנליטית גבוהה, כושר כתיבה וביטוי ושאיפה בלתי מתפשרת לצדק הוא משותף ואינו מגדרי, אבל התחושה היא שנדרשת מעבר לכך גם אסרטיביות ברמה הגבוהה ביותר. על מנת לא להדגיש נשיות, אני מגיעה לבית המשפט עם מכנסיים ולא עם שמלה או עם חצאית ומחצינה מול בית המשפט ומול ב"כ הצד השני בעיקר צד מסוים מאוד באישיותי, הצד האסרטיבי שדואג לדרוש את הטוב ביותר עבור לקוחותיי".
עוד מוסיפה עו"ד גיל כי לאורך החיים כמעט שלא נתקלה בהפליה על רקע מגדרי. "השכל תמיד הוביל אותי ואנשים כיבדו אותי על כך", היא אומרת. "העדפתי לאורך השנים לא להשתמש בתכונות הנחשבות נשיות דווקא, על מנת להגיע להישגים. השתמשתי בתכונות שנחשבות א- מגדריות וכך אכן הגעתי ליעדים שהצבתי לי. אני חושבת שבמקצוע עריכת הדין יש יתרונות לחכמה, לתבונה, לאינטליגנציה גבוהה ושאר תכונות א- מגדריות. כך, כל אישה שאינה סובלת מביישנות יתר יכולה לבוא לידי ביטוי ולהצליח. קיימות תכונות מסוימות שנחשבות נשיות, כגון יכולת ירידה לפרטים, יכולת אמפתיה גבוהה יותר, שאכן יכולות לשרת אותנו כעורכות דין בצורה טובה. בפרט בתחום שלי – דיני משפחה, היכולת האמפתית הגבוהה שלי מסייעת לי לעזור ללקוחות. אבל ככלל, אני מאמינה גדולה בשוויון בין המינים ובכך שאין דבר שאישה לא יכולה לשאוף אליו ולהגיע".
"לאישה בתחום המשפט יש ערך מוסף אדיר"
"לדעתי אין יתרון כזה או אחר מבחינה מגדרית להית אישה במקצוע", אומרת עורכת דין נוספת, שביקשה להישאר בעילום שם. "בתור שכירה נאלצתי להתמודד עם הקושי בתהליך של קבלה לעבודה, כאשר העניין האישי והמשפחתי עלה לסדר היום ונשאלתי שאלה שלדעתי לא עולה כאשר מראיינים גבר לאותו תפקיד - האם הוא מתכנן ילדים. זה בניגוד לחוקי העבודה לשאול שאלה כזו בכלל את המועמד אך עורכי הדין הולכים "יחפים" ומתעלמים מכך למרות שדווקא הם, שמייצגים את החוק, בוחרים להפר אותו בשאלה כזו אישית ואסורה. בנוסף, לדעתי, ישנם עדיין פערי שכר בין שני המינים".
גם עבור עו"ד רעות אקהאוז – עמויאל השנים הראשונות בקריירה כעורכת דין צעירה היו מאוד מאתגרות: "הפגישה עם הפרקטיקה, רכישת הניסיון המקצועי, ההתנהלות בבית משפט, מול לקוחות, מול הצד שנגד בתוך המערכת בה אנחנו עובדים לא היו פשוטים", היא אומרת. "אלה גם השנים של הקמת משפחה, כשבמקרים רבים נשים עדיין נושאות בעיקר האינטנסיביות שכרוכה בגידול ילדים קטנים. לפעמים גם הסביבה הקרובה שולחת לנשים מסרים סותרים. זו תקופה אינטנסיבית, שכרוכה בתמרון מתמיד, והאתגר הוא משמעותי". עם זאת, היא סבורה שעדיין ישנם יתרונות להיות אישה במקצוע: "הטקטיקה הנשית מאופיינת בשימור מרקם מערכות היחסים בין הצדדים בשאיפה להימנע מעימותים ישירים אשר מעכבים את התקדמות ההליכים המשפטיים. הדרך שבה נשים מנסחות את שאלותיהן במהלך חקירות נגדיות כלפי עדים והצד שכנגד עשוי להיתפס בצד הגברי כמרוכך ועדין לעומת הגברים. טקטיקה נשית זו מביאה ליתר שיתוף פעולה מצד הנשאלים לעומת הגישה הגברית הנתפשת כאגרסיבית יותר ואשר במקרים רבים גורמת לסגירות מצד הנשאלים ולעיכוב ההליכים".
והיכן עדיין יש מקום לשיפור? לדעת עו"ד אקהאוז-עמויאל, יש לעודד מהלכים שיובילו לצירוף נשים לשותפות במשרד באמצעות כמה צעדי ניהול פשוטים, בהם הקדמת ישיבות שותפים לשעות הצהריים, מתן אפשרות לעבודה בשעות גמישות, אפשרות לעבודה מהבית בשעות הערב וכן יצירת משרות חלקיות לעורכות דין בזמן תקופת הטיפול בילדים. "יצא לי להיתקל במהלך חיי המקצועיים בעורכות-דין ומתמחות צעירות ומוכשרות, והתרשמתי שיכולותיהן מאפשרות להן לשאוף למסלול קריירה מאוד מבטיח. אבל הן כיוונו את עצמן מלכתחילה למסלולים שנתפסו בעיניהן כפחות תובעניים, בגלל המחשבה שיהיה קל יותר לשלב אותם עם חיי משפחה או בשל המחשבה קדימה שכשתהיה משפחה עוד כמה שנים המסלול התובעני לא יתאים", היא אומרת.
ואכן, נראה שהקונפליקט בין האמהות לקריירה היא אחד המשמעותיים שעמן מתמודדות עורכות הדין במקצוע. אחת מהן היא עו"ד עפרה ברבי קזז, אם ל-6 בנות שהקטנה בהן בת 6 וחצי. "אין ספק ששילוב בין הורות ללימודיי ותקופת ההתמחות לרבות לימודים לקראת הבחינה הוביל ללחצים מטורפים בתא המשפחתי", היא מספרת. "ההיעדרויות ושעות העבודה התובעניות הותירו חלל גדול בבית. השילוב בין הבית לפיתוח קריירה בעולם המשפט הוא בהחלט לא פשוט וגובה לעיתים מחיר מבנותיי וכן מאישי אשר ליוו ועודם מלווים אותי. יחד עם זאת מועבר לבנותיי מסר כי ללמוד ולהגשים חלום ורצון ניתן בהחלט בכל גיל וכן מחזק את האמרה כי נשים מסוגלות לעשות 10 דברים במקביל".
עוד היא מוסיפה "לאישה בתחום המשפט יש ערך מוסף אדיר. סביבת העבודה המקצועית שלי היא בעיקר גברית וביומיום במפגש עם לקוחות לא אחת ניכר כי הלקוחות מעדיפים שיח איתי. אני מניחה שהמקום הנשי מביא איתו רגישות ואמפטיה, יכולת הקשבה והכלה אשר מביאה בסופו של יום לתוצאות טובות למול הלקוח לרבות לעניין שביעות רצונותיו. העדר האגו הגברי בעבודה מול אישה מאפשר שיח בגובה העניין.
האם ישנה חלוקה לתחומי משפט "נשיים" ו"גבריים"?
עורכת הדין ליזה דמרי מציינת אתגרים נוספים העומדים בפני הנשים במקצוע. "האתגר בין הרצון להיות אישה עצמאית לבין להבין לעיתים שזה עולם של גברים ולפתח יכולות אופי גבריות. האתגרים של לנהל משרד עצמאי עם גיוס לקוחות בכל חודש מחדש לבין הרצון להיות אם השנה. ישנם אתגרים בתוך המקצוע שבהם אני מתמודדת עם הרצון העז שלי למצות את האמת ואת הדין ונתקבלת בסיטואציות הזויות בהן הרצון למצוא צדק לא תמיד בא לידי ביטוי ואני המתוסכלת ולאו דווקא הלקוחות שלי. אני חושבת שדווקא להיות אישה במקצוע הזה זה סוג של מנוף לפעמים, לנשים יש היכולת לנתב בין "לוחמנות" לבין הרצון להשכין שלום. בסופו של יום, דווקא במקצוע עריכת הדין אני מרגישה שנשים נצחו את הסטטיסטיקה - אנחנו חולשות על כל תחומי העיסוק, מהפליליסטיות הכי גדולות וחזקות שיש לעורכות דין בתחום המשפחה ובכלל בכל תחום אפשרי".
מעניין לציין שכמות ניכרת מבין עורכות הדין שפנו אלינו בחרו לעסוק בתחום דיני המשפחה, מה שמעלה את השאלה – האם ישנה חלוקה לתחומי משפט "נשיים" ו"גבריים"? "נדמה שזה התחום שנשים יכולות להתחבר אליו - משפחה וילדים", אומרת עורכת הדין שירי זיידמן, בעבר עורכת דין בתחום הפלילי בעיקר וכיום עורכת דין בתחום דיני המשפחה ונפגעות עבירה. "החיבור לרגישות הגבוהה שיש לנשים לנושא ואינטליגנציה רגשית מפותחת. אבל למעשה אני חושבת, ויש כאלה שיחלקו עליי, שרק מי שהיה שם יודע איך זה מרגיש ברמה הכמעט מדויקת ואיך להתנהל לאחר מכן כעורכת דין. אבל, וזה האבל הגדול, עדין יש צורך בתכונות מסוימות על מנת להפוך לעורכת דין מצוינת מבלי לאבד את עצמך".
עו"ד זיידמן ייצגה בעבר עורכת דין צעירה בתביעה שהגישה נגד יעקב פליסיאן, בטענה שאנס אותה כשנפגשה עמו במטרה לקבל את הייצוג המשפטי בתיק הרצח בבר-נוער בו נחשד אחיו, חגי. בנובמבר האחרון פסק בית המשפט בתביעה תוך שקיבל את גרסתה של הנאנסת במלואה ופסק לה פיצוי בסך 250 אלף שקל. "ישנם תחומים שלנו הנשים בהחלט יכול להיות יתרון בעצם היותנו נשים", אומרת עו"ד זיידמן. "אני יכולה לומר שאין הרבה נשים בתחום הפלילי בגלל שיש הרבה הליכה על חבל דק וזה מפחיד ומרתיע נשים. זה כולל שיח אלים בהרבה מקרים ושיח עם עבריינים שלא מתאים להרבה נשים. אולי נשים גם לא מרגישות שהן יכולות לעשות הפרדה בין העבודה לבין היותן נשים. זה מטשטש גבולות. הנושא של משפחה נתפס כנושא קל אבל זו טעות. קשה לפעמים לעשות הפרדה בין מה שאת רואה בעבודה לבית ובמשפחה את כאישה יכולה למצוא חיבור".
בשאלה היכן יש מקום לשיפור, עונה עו"ד זיידמן "אני חושבת שמצבן באופן כללי של נשים במקומות עבודה הוא עגום. בראש ובראשונה הן לרוב חייבות להחליט בין קריירה למשפחה. גבר לא צריך לבחור. השוויון חייב להגיע משם. צריך לתת לנשים את האפשרות לפתח קריירה מפוארת מבלי לבחור, ואז לדעתי יקבלו נשים יותר שלמות, רגועות ומאושרות. כאשר אנחנו עצמאיות אז בעיקרון ההחלטה של איך ולמה היא שלנו, אבל אז אנחנו מתגרשות ולפתע הופכות להיות שוב סוג ב' ועל כך אני יכולה להעיד כשכירה בעבר איך התנהגו כלפי כאם גרושה". והאם יש משהו שמייחד בנושא הזה דווקא את מקצוע עריכת הדין? "אולי כי אנחנו אמורים לשאוף לצדק ולהוות דגל ודוגמא איך להתנהג לנשים עורכות דין, ומכאן תגיע הבשורה. למרות שלמעשה ברגע שהשינוי יהיה במקביל בתחומים שונים ובמקומות תעסוקה שונים - זה יהיה כמו גל", היא מסכמת.
"התמודדות תמידית עם תקרות זכוכית"
לפני כשנתיים הבאנו כאן בתקדין את סיפורן של עורכות דין רבות שתיארו מציאות עגומה, בה כמעט ואין משרדים שמוכנים להעסיק אותן עד שעה סבירה ואלה שכן משלמים שכר זעום, מזלזלים בהן ודורשים לבצע עבודות מזכירות. בכתבה הבאנו את תגובתה של עו"ד ליאור ארז, מרצה לזכויות נשים וממלאת מקום יו"ר הוועדה לקידום עורכת הדין בלשכה, שאמרה בין היתר כי קיים מחסור בנתונים סטטיסטיים שיוכלו לשפוך אור על היקף התופעה וכן קיימת בעיה של אפליה מגדרית-עדתית כלפי עורכות דין ממגזרים מסוימים, כגון עורכות דין ערביות שנוטשות את המקצוע או עורכות דין ממוצא אתיופי, וגם בכך יש לטפל. עוד ציינה עו"ד ארז "עריכת דין הוא מקצוע קרייריסטי ולכן הגיע הזמן שגם גברים יהיו הורים ושכל המשק יעבור להורות משותפת. צר לשמוע שהנורמות השוביניסטיות קיימות אצל עורכות דין שהייתי מצפה מהן ליותר מודעות לעניין. מלבד זאת ראוי לשנות את נורמות ההעסקה באופן כללי, שכן בכל העולם קיימת מגמה של הפחתת שעות העבודה. יש מנטליות שמי שעובד יותר שעות עובד יותר טוב, אבל זה לא נכון. בכל מקרה לא מדובר במשהו שניתן לפתור על רגל אחת וצריך שיתוף פעולה של כולם – גם של העובדים וגם של המעסיקים".
"לצערי שום דבר לא השתנה מאז הכתבה ההיא", אמרה השבוע עו"ד ארז בשיחה עם "תקדין". "עדיין יש אפליה בתעסוקה וצריך לעורר מודעות. לרגל יום האישה הבינלאומי צר לי להגיד שאם אנשים חושבים שמשהו השתנה אז כלום לא השתנה. הלשכה צריכה להרים את הכפפה בנושא".
"להיות עורכת דין זו התמודדות תמידית עם תקרות זכוכית ועם דעות קדומות", מסכמת עו"ד טלי גוטליב, סניגורית בולטת העוסקת שנים בתחום הפלילי. "זה מאבק להיות מי שאת בלי להיות מותאמת לתבניות, תמרון בלתי נגמר בין עבודה והורות וויתורים. אבל זה אפשרי, הכי אפשרי. בהתעלם מרעשי רקע שעדיין מקטינים נשים - השמיים הם הגבול. כל חיי כעורכת דין אני אמא לתאומים שהם כיום בני 19 וילדה בת 6 וחצי אוטיסטית. אל מול הקושי בתמרון ניצב סיפוק אדיר מעבודה משמעותית, ממצה, מספקת ומגדירה. עוצמה, כח וחוזק שנתפסים כתכונות מצוינות לגברים נתפסים לצערי כמוגזמים אצל אישה. ואני אומרת? עוצמה, כח וחוסן הן תמצית האישיות הנשית שלי. אני לא צריכה להקטין או להחליש את עצמי. אני מי שאחליט שאני, ואני בוחרת בעצמי, בוחרת להשתכלל ומודה על הזכות להיות אני בכל קונסטלציה שאבחר, והשמיים הם הגבול".
לקריאה נוספת ראו:
