שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שודרג בחינם לביזנס ותבע את אל-על: "קיבלתי אוכל ממחלקת תיירים"

חדשות

שודרג בחינם לביזנס ותבע את אל-על: "קיבלתי אוכל ממחלקת תיירים"
שודרג בחינם לביזנס ותבע את אל-על: "קיבלתי אוכל ממחלקת תיירים"
06/03/2018, עו"ד לילך דניאל

נוסע תבע את אל-על בטענה כי הושפל לאחר ששודרג ללא עלות למחלקת עסקים בטיסה מרומניה לישראל אך לא זכה לארוחה מהודרת כשאר הנוסעים במחלקה. השופטת חייבה אותו בהוצאות של 2,000 שקל: "בגין טיסה שעלותה הסתכמה בכ-400 דולר נדרש פיצוי בשיעור העולה על פי 15... אין להשלים עם הגשת תביעות חמדניות בסכומים מופרזים"

בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון דחה תביעה בשווי 21 אלף שקל שהגיש נוסע נגד אל-על, בטענה כי במהלך טיסה מרומניה לישראל, בה שודרג ללא עלות למושב במחלקת עסקים בשל רישום יתר, הושפל בכך שלא קיבל ארוחת עסקים מהודרת כשאר הנוסעים במחלקה. השופטת קבעה כי אין לקבל את גישת ה"הכל או כלום" שהעלה וחייבה אותו בהוצאות של 2,000 שקל תוך שמתחה ביקורת על חוסר ניקיון הכפיים בהגשת התביעה: "צורמת לעין העובדה שבגין טיסה שעלותה הסתכמה בכ- 400 דולר בלבד, במהלכה שודרג התובע למחלקת עסקים ללא כל עלות נוספת מצדו, נדרש פיצוי בשיעור העולה על פי 15 מעלות הכרטיס".

בספטמבר 2017 התעתד התובע לטוס ארצה מבוקרשט באמצעות טיסה סדירה של אל-על. עם הגעתו לעמדת הצ'ק אין, התבשר התובע כי היות ונוצר מצב של רישום יתר לטיסה, הוחלט לשדרג בחינם את מקום מושבו למחלקת עסקים. לטענת התובע, נוכח השדרוג לו זכה שאל את דיילת הקרקע האם יש באפשרותו להיכנס ללאונג' בשדה התעופה עובר לטיסה, אולם זו השיבה לו במילים "מה אתה דואג תהיה לך ארוחה מכובדת במחלקת העסקים".

במהלך הטיסה, טרם הגשת הארוחה, בעוד התובע יושב במחלקת עסקים הבחין כי הדיילת מחלקת תפריטים לכלל הנוסעים במחלקה ולוקחת את הזמנתם, אך עליו דילגה. בהמשך, לגרסתו, קיבלו נוסעי מחלקת העסקים ארוחה מכובדת בצלחת מהודרת לאחר שהדיילת ערכה עבורם את השולחן, והוא נותר מבוזה ומושפל. התובע המתין לקבלת הארוחה אולם הדיילת ניגשה אליו וציינה בפניו, בקול רם ולעיני כל, כי אין מספיק ארוחות לכל נוסעי מחלקת העסקים, והיות והוא נוסע משודרג ייאלץ להסתפק במגשית ממחלקת תיירים. בכדי להימנע מהשפלה נוספת, סירב הנאשם להצעת הדיילת לאכול מנה ממחלקת תיירים והעדיף שלא לאכול כלל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהמשך, לטענת התובע, מילא טופס תלונה על האירוע והעביר אותו לידי הדיילת, אולם נוסעת אחרת הסבה את תשומת לבו לכך שתלונתו לא שולשלה לתיבת התלונות במחלקת העסקים. בצר לו, נאלץ התובע לגרסתו למלא טופס תלונה נוסף והפעם שלשל אותו בעצמו לתיבת התלונות במחלקת העסקים. התובע הוסיף וטען כי בהמשך פנתה אליו מנהלת השירות בטיסה ואמרה לו בוולגריות "הבנתי שאתה לא מרוצה מהשדרוג שלך", אך הוא לדבריו ביקש שלא לדון בנושא באותו הרגע היות שהיה נתון בסערת רגשות. עם זאת, מנהלת השירות התעלמה מבקשתו ואמרה בקול רם "הציפיות שלך גבוהות מדי" תוך שגרמה לו השפלה נוספת. בעקבות האירוע, הגיש התובע תביעה נגד אל-על בסך 21 אלף שקל לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון.

אל-על מצדה, דחתה את טענות התובע מכל וכל. לטענתה, מילאה את כל חובתה החוזית כלפי התובע, אשר רכש כרטיס טיסה במחלקת תיירים ואף סיפקה לו ללא כל תמורה שירותים משודרגים ויקרי ערך עליהם לא שילם ולהם לא היה זכאי מלכתחילה. אל על אישרה כי אכן נוצר מצב של רישום יתר לטיסה שבעקבותיו הוחלט לשדרג את התובע ושני נוסעים אחרים למחלקת העסקים לאור היותם חברי מועדון "הנוסע המתמיד", וכי כבר במעמד הצ'ק אין הודע לתובע כי הוא זכאי לארוחה ממחלקת תיירים והדבר אף נכתב ותועד שחור על גבי לבן בדיווח מדלפק הבידוק אשר הוגש לתיק בית המשפט. עוד ציינה החברה כי השירות הניתן לנוסעי מחלקת העסקים, הן לנוסעי המחלקה אשר רכשו כרטיסים והן לנוסעים אשר שודרגו ללא עלות - הוא זהה, והיא עושה כל מאמץ מצדה ליתן שירות מלא לנוסעים המשודרגים, לרבות אספקת ארוחת עסקים ככל שהיא זמינה באותה עת.

השופטת שרית זמיר דחתה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות של 2,000 שקל. ראשית ציינה השופטת כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי התחייבות כזו או אחרת של החברה כלפיו הופרה. צוין, כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהתובע רכש כרטיס טיסה למחלקת תיירים בעלות של כ-400 דולר וכי הוא קיבל את כל מה שהחברה התחייבה לו ואף מעבר לכך.  עוד צוין כי הצעתה של אל-על לשדרג את התובע למחלקת העסקים ללא עלות נעשתה כמחווה שירותית ומתוך רצון להיטיב עם חברי מועדון הנוסע המתמיד שלה, ולאחר שנאלצה להתמודד עם מצב של רישום יתר לטיסה.

עוד ציינה השופטת כי יש לקבל את עמדת אל-על לפיה נמסר לתובע כי הוא מקבל מושב במחלקת העסקים אולם לא יהיה זכאי לארוחת עסקים בטיסה היות ומדובר בשדרוג של הרגע האחרון. מלבד האמור, קבעה השופטת כי אף אם הייתה נכונה לקבל את טענת התובע לפיה לא הוסבר לו בעל פה במעמד השדרוג כי אינו זכאי לארוחת עסקים, הרי שבאתר החברה כתוב במפורש כי "אין באפשרותנו לספק ארוחת עסקים בשדרוג של הרגע האחרון". לפיכך, חזקה על התובע, שהוא אדם בוגר, כי הוא מכיר את התנאים הכלליים של מועדון הנוסע המתמיד בו הוא חבר, את האופן בו ניתן לממש נקודות, ובכלל זה את הסייגים הנלווים לשדרוג שנעשה ברגע האחרון.

עוד קבעה השופטת כי לא התרשמה שהתובע הושפל או הופלה לרעה וכי ניכר שתחושות ההשפלה והאפליה להן טען מקורן בתחושות ובציפיות סובייקטיביות אשר אינן מעוגנות בהתחייבותה של אל-על כלפיו.

אשר לטענתו כי הופלה לרעה שעה שהביט בנוסעי מחלקת העסקים נהנים מארוחה מהודרת אותה בחרו מתוך תפריט, הזכירה השופטת כי התובע שילם עבור מושב ואוכל של מחלקת תיירים ולבסוף קיבל, ללא עלות נוספת, מושב במחלקת עסקים ואוכל של מחלקת תיירים. בהקשר זה ציינה כי מושב העסקים זיכה אותו ללא כל עלות בכל ההטבות הנלוות לכך, ובכלל זה איכות ונוחות המושב, עיתונים ומגזינים, מערכת בידור, קיט אישי והשקט היחסי ממנו נהנים נוסעי מחלקת העסקים בהשוואה למחלקת התיירים. עם זאת, הוא לא הסתפק בכך והתקשה להשלים עם העובדה שלא יזכה ליהנות מהאוכל המוגש במחלקה ולצפות בנוסעים אחרים, אשר בניגוד אליו שילמו ממיטב כספם בעבור ארוחה זו, עושים כן. "גישת התובע לפיה מחויבת הנתבעת לספק "הכל או כלום" אינה מקובלת כלל ועיקר על בית המשפט", כתבה השופטת. "כל הטבה שקיבל התובע מאת הנתבעת ניתנה לו לפנים משורת הדין ובוודאי שאין בה, מבחינה משפטית, כדי להקים חובה של הנתבעת לספק לתובע את מלוא ההטבות אותן היא מספקת למי ששילם עבורן במיטב כספו". בנוסף ציינה השופטת כי שני נוסעים נוספים ששודרגו יחד עם התובע נהנו אף הם ממושב במחלקת עסקים ומאוכל של מחלקת תיירים, מבלי שהביעו כל תרעומת או תחושת אפליה.

בהמשך ציינה השופטת כי לא התרשמה כי מי מעובדי החברה השפיל או ניסה להשפיל את התובע במהלך הטיסה ואף ההיפך הוא הנכון. בהקשר זה קיבלה השופטת את עדותה של מנהלת השירות בטיסה לפיה היא וצוות הדיילות עשו כמיטב יכולתן על מנת לפייס את התובע, להעניק לו שירות טוב ולהסביר לו את הסיטואציה שנוצרה. עם זאת, נקבע, מרגע שהבין התובע כי לא יזכה לקבל ארוחת עסקים ננעלה דעתו וכל מחווה שירותית שהוצעה לו נתקבלה בסירוב מוחלט וחוסר שיתוף פעולה מצדו. כך, צוין, סירב התובע לאכול ולשתות לאורך כל הטיסה כהתרסה על ש"פסחו" עליו בהגשת ארוחת העסקים, סירב לאפשר לדיילת לערוך עבורו את השולחן באמצעות מפה וכלים של מחלקת עסקים, וסירב לאכול מנה אחרונה של ארוחת עסקים שהוצעה לו ע"י הצוות. "ככל הנראה בשלב זה חש התובע כי כבודו חשוב לו מכל מחווה שירותית שתוצע לו והחל לתכנן את אופן הגשת התלונה ודרישת הפיצוי מהנתבעת, וחבל", נכתב.

לבסוף, קבעה השופטת כי לא ניתן להתעלם מחוסר ניקיון הכפיים של התובע בהגשת תביעתו. לשיטתה, צורמת לעין העובדה שבגין טיסה שעלותה הסתכמה בכ- 400 דולר בלבד, במהלכה שודרג התובע למחלקת עסקים ללא כל עלות נוספת מצדו, נדרש פיצוי בשיעור העולה על פי 15 מעלות הכרטיס. "אין להשלים עם הגשת תביעות חמדניות בסכומים מופרזים", נקבע, "במיוחד כאשר גם לגופו של ענין התביעה אינה מוצדקת".  נוכח האמור, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות משפט בסך 2,000 שקל.

 

ת"ק 37967-10-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150