אחת מאפשרויות התעסוקה הפופולאריות ביותר לעורכי דין היא עבודה במחלקות משפטיות של חברות מסחריות. האם מדובר באופציה נוחה יותר מאשר משרד עורכי דין, מה החברות מחפשות וכיצד עושים את המעבר ממשרד לחברה? עו"ד מינה פיליג: "חלק מעורכי הדין רואים מעבר למחלקה משפטית בחברה כצעד ראשון למשרות אחרות בחברה כמו פיתוח עסקי"
במהלך הקריירה, מתלבטים עורכי הדין בין אפשרויות תעסוקה שונות. האם לעבוד במשרד עורכי דין קטן, בינוני או גדול, האם לפנות דווקא לעבודה במגזר הציבורי או שמא עדיף לחפש עבודה במחלקה משפטית של חברה מסחרית כלשהי? מבין אפשרויות אלו, מקובל לחשוב שעבודה בחברה היא האופציה המועדפת, אך מה גורם לעורכי דין רבים לרצות לעבור ממשרדים לחברות? האם היוקרה המתלווה לעבודה בחברה גדולה ובעלת שם, היציבות התעסוקתית, התנאים הסוציאליים הנוחים או אפשרויות הקידום?
"אין ספק שהדעה הרווחת היא שעבודה במחלקה משפטית של חברה נתפסת כפחות לחוצה עם שעות עבודה יותר נורמליות ומלווה בתנאים יותר טובים", אומרת עו"ד מינה פיליג, מנהלת תחום ההשמה והגיוס בחברת "מחשבות SmartJOB". "היום יש מודעות רבה לאיזון בין עבודה למשפחה ולכן רבים רוצים לעבור בשל שעות עבודה יותר שפויות בחברה. בנוסף, חלק מעורכי הדין מזדהים עם הלקוח המסחרי וחושבים שיהיה יותר מעניין ויותר מגוון אם יעברו לצד השני וחלק אף לא רוצים להמשיך לעבוד כעורכי דין, ורואים מעבר למחלקה משפטית בחברה כצעד ראשון למשרות אחרות בחברה כמו פיתוח עסקי".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
איזה עורכי דין חברות מחפשות בד"כ? מה הכישורים וההכשרות שצריך עו"ד על מנת לעבוד בחברה?
"בדרך כלל החברות רוצות עורכי דין שיעבדו "IN HOUSE" בחברה כדי לחסוך כסף ולהפגין מומחיות שהן לא יכולות למצוא אצל עורכי הדין החיצוניים שלהם. החברות מחפשות עורכי דין עם ניסיון על מנת לחסוך את הזמן של ההכשרה לאחריות שנדרשת בתחום, ולכן חברות רבות דורשות יועצים משפטיים עם לפחות 2-5 שנות ניסיון בתחום המסחרי שהחברה עוסקת בה. לדוגמה, חברות היי טק מחפשות עורכי דין עם ניסיון ברישיונות תוכנה, חברת נדל"ן מחפשת עורכי דין עם ניסיון במכר דירות וחברות ביטוח מחפשות עורכי דין עם ניסיון בנזיקין והסכמי ביטוח, בהתאם למחלקה המתאימה".
האם המעבר ממשרד עו"ד לחברה הוא אפשרי ופשוט?
"המעבר אפשרי, אבל לא תמיד פשוט. המעבר לחברות רצוי רק כשיש את הניסיון המתאים, לא פחות ולא יותר. עו"ד חדש בחברה יצטרך לעבוד כמה שנים בתוך המחלקה לפני שיראו אותו כמועמד ליועץ משפטי ראשי בתוך החברה. אנו רואים המון מקרים של עו"ד שנותנים ייעוץ משפטי באמצעות המשרד בו הם עובדים כעו"ד עד שהם עושים את המעבר מהמשרד לחברה".
האם אכן תנאי העבודה בחברות הם טובים יותר ממשרדי עורכי דין כפי שמקובל לחשוב?
"אין ספק שהשעות בחברה יותר שפויות מבמשרדי עורכי הדין המובילים, כי אין את הלחץ "למכור" שעות. יחד עם זה, חברות רבות שמשווקות בעיקר לחו"ל דורשות זמינות גבוהה לנסיעות לחו"ל, לפעמים כל חודש ולמקומות רחוקים בלי הרבה התרעה מוקדמת. לגבי שכר, לעתים קרובות שכר הבסיס בחברות ההיי-טק יותר גבוה מבמשרדים. מאידך, בחברות ממשלתיות, מוסדות כמו בנקים וחברות ביטוח וחברות נדל"ן ותעשייתיות המשכורת הגלובלית יותר נמוכה מבמשרדים אבל השעות גם הרבה יותר שפויות. בנוסף, ברוב החברות אין העלאת שכר מובטחת כל שנה ובחברות פחות גמישים לתת בונוסים גבוהים. בתחום ההיי טק יש חברות שנותנות שכר ורכב אם המיקום לא זמין לתחבורה ציבורית, ואחרות שנותנות אופציות או בונוסים לפי תוצאות של החברה במשך השנה. חשוב לציין שחברות היי טק גם פחות יציבות, ומפטרות עובדים או נסגרות כשהשוק נופל או שלא מצליחות לגייס הון".
האם לעו"ד זרים אשר עשו עליה בשנים האחרונות יש יותר סיכוי להקלט בחברות?
"אין עדיפות להעסיק עו"ד זרים ובדרך כלל הגיוס הולך לפי שפת אם של המגייס: ישראלים מעדיפים דוברי עברית ומנהלים זרים מעדיפים עו"ד זרים עם שפת אם זהה לשלהם. העדיפות הראשונה כמעט בכל חברה בישראל היא עו"ד BILINGUAL, כלומר, עברית ואנגלית כשפת אם. בדרך כלל מדובר על ישראליים עם הורים שעלו לארץ מארצות אנגלו-סאקסיות וישראלים אשר שהו בחו"ל עם משפחתם כנוער ולמדו כמה שנים כתלמידי בתי ספר דוברי אנגלית. למרות הרצון להעסיק עו"ד דוברי שפות זרות (בעיקר אנגלית אבל גם ספרדית, גרמנית ועוד) רוב המנהלים לא מוותרים על העברית, אפילו אם כל העבודה תהיה באנגלית. בנוסף, מעדיפים עו"ד עם רישיון ישראלי ולכן עו"ד זרים חייבים בסיס מספיק טוב בעברית כדי לעבור מבחני הלשכה לעורכי דין זרים ולנהל שיחות פרוזדור בעברית".
