חג פורים ואווירת השמחה שהוא מביא איתו הם הזדמנות טובה לקחת אתנחתא קלילה ולדון במקומו של ההומור בחיי המשפט: האם יש מקום לצחוק במקצוע שהוא רציני וקפדני במהותו? באיזה מקרים משעשעים נתקלו בתי המשפט? איזה סעיפים מצחיקים קיימים בספר החוקים? והאם גם שופטים מתלוצצים לפעמים?
"משנכנס אדר מרבין בשמחה", אומר הפתגם הידוע, וחג פורים שחל בעיצומו של חודש אדר הוא הזדמנות מצוינת לקחת הפסקה מתלאות המקצוע ולדון בנושא קליל יותר. מקצוע המשפטים נתפס בעיני רבים כמקצוע אפרורי, קפדני ורציני. ניתן לחשוב שערימות החוזים, המסמכים, כתבי הטענות וסדרי הדין אינם משאירים מקום לחיוכים, אך מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון: בין אם מדובר בתביעה משעשעת שהוגשה, בהחלטה של שופט המתובלת בהומור או בסעיף חוק שנדמה כי נלקח מספר חוקים במדינה דמיונית – אין ספק שלמקצוע יש גם צדדים משעשעים לא מעטים. משפט והומור – הילכו שניים יחדיו?
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
"הומור זה טוב לבריאות - זו התורה בתמצית", אומר עו"ד יניב לנקרי, המגיש בין היתר פינה של אירועים משפטיים משעשעים בתכנית "פותחים יום" של "רשת". "מערכת המשפט, שאמורה להיות אפורה מטבעה, עברה שינוי קיצוני בשנים האחרונות. החשיפה למדיה ולרשתות החברתיות גרמו בין היתר לכך שכל פרוטוקול משפטי משעשע עולה מיד לרשת וכל תביעה הזויה מדווחת לציבור עוד לפני שיבש עליה הדיו. ניתן גם לראות שהשופטים הצעירים יותר מנהלים דיון באווירה נינוחה שלפעמים מתובלת בהומור".
הפער בין "הפוזה" של המשפט לבין המציאות בפועל
אך האם יש בכלל מקום להומור במקצוע שאמור להיות רציני? "לשיטתי אין בכך כל פסול", משיב עו"ד לנקרי. "אנחנו גם עדים לכך שמערכת בתי המשפט נהייתה בשנים האחרונות נגישה יותר לציבור ועל כן מוגשים הליכים מצחיקים שלא משאירים שום עין יבשה (מצחוק). לכן נראה שהומור במידה יודע לתרום". עוד מוסיף עו"ד לנקרי "בין קולגות חייב שישמר הומור ובלבד שהלקוחות לא יפגעו. אני לא מעלה על דעתי אם היינו שומרים בינינו לבין עצמנו על ארשת אפורה במהלך כל היום. באשר ללקוחות, כאן צריך לעבוד בצורה מושכלת. ישנם לקוחות שיבינו שאם אתה הומוריסט במידה זה לא יפגע בתיק שאתה מנהל עבורם, אך מן העבר השני ישנם לקוחות שמעוניינים שתיוותר אפרורי - "כיאה לעורך דין". כאן המקום להדגיש שהומור במידה אין משמעותו חוסר רצינות. להיפך, הומור יודע לפורר לעיתים מחלוקות. לסיכום, ההומור במידה הוא חשוב, יודע לגשר על פערים ובלבד שלא ייהפך לליצנות".
עורך דין נוסף עמו שוחחנו, איל גרנט, סבור כי החלק המצחיק במשפטים הוא הפער בין "הפוזה" של המשפט לבין המציאות בפועל: "הפער נוצר כאשר מה שהדימוי שלו בציבור הוא של דבר רציני וחמור סבר עם תרבות דיבור גבוהה במשלב לשוני גבוה, נראה בפועל כנמוך, לא רציני, או מוגזם ומופרך. הרבה, אגב, לא רואים את אותם דברים כמצחיקים כיוון שחלק מאותם דברים נתפס אצלם כפגיעה בכבוד המקצוע, אבל בעיניי קצת הומור עצמי הוא דבר חיובי". עו"ד שחר סרור הוסיף "אם המשפט היה לוקח את עצמו פחות ברצינות היו הרבה פחות תיקים במערכת. צחוק בריא במהלך דיון מאפשר לרגע להוריד מגננות להיות יותר נינוחים ומאפשר קצת יותר חיבור, שזה מה שצריך לפעמים כדי להגיע לתוצאות מועילות יותר לצדדים".
בפייסבוק, אגב, פועלות לא מעט קבוצות שעוסקות בז'אנר ההומוריסטי של המשפט בצורה כזו או אחרת והמכילות כל אחת אלפי חברים. אחת מהקבוצות הבולטות היא קבוצת "ממים של עורכי דין", המשמשת מקום לעורכי דין שמעוניינים לשתף ולפרוק את חוויות המקצוע בצורה הומוריסטית. "המקצוע רווי בתחושות לחץ ומתח אינטנסיביות אשר משפיעות על נפשנו ובריאותנו", אומרת עו"ד סיון רוזן, מייסדת הקבוצה. "אין לי ספק שפריקת תחושות הלחץ והמתח באמצעות הומור עוזרת לנו לקחת דברים בפרופורציות הנכונות ומורידה את עוצמתן. על אחת כמה וכמה אם הדבר נעשה בקבוצה ייעודית, בה נמצאים אך ורק קולגות אשר מבינים את ההומור הייחודי למקצוע ואף מזדהים עם התחושות והתסכול. מבחינתי קיימות שתי אופציות - או שנצחק על זה או שנבכה. מיותר לציין באיזו אופציה אני בוחרת".
תבע את "פיצה דומינו" על 10 אגורות
לאורך השנים ניתן לראות לא מעט מקרים משעשעים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט, הרבה מהם, אגב, מגיעים לבתי משפט לתביעות קטנות. בין אלו, מונה עו"ד לנקרי לדוגמה אדם שתבע להוציא צו הטרדה מאיימת נגד אלוהים, אישה שביקשה להתגרש בגלל שבעלה לא פינק אותה במנת שווארמה, אישה שנחרה בשנתה ונאלצה להתגרש, גברת שתבעה את מגדת העתידות שלה על נבואת שווא, גנב שתבע את חברת הביטוח בגין נזק נפשי ועובד שלא הבין שהוא מפוטר והגיע לעבודה כרגיל.
מקרים משעשעים נוספים הם לדוגמה מקרה של קונה שרכשה כפכפים וכעבור שבע שנים תבעה את החנות בטענה שמכרה לה שני כפכפים שמאליים, לקוח שתבע את פיצה דומינו על 10 אגורות בטענה כי אינה מחזירה עודף ללקוחות, ותביעה שהגיש אמיר חצרוני נגד חנות פיצוחים בלוד, שלטענתו סירבה למכור לו בגלל דעותיו השנויות במחלוקת. עוד ניתן לציין תביעה נגד גן אירועים עקב כוויה שנגרמה מאכילת סיגר מטוגן, בני זוג שתבעו את "ארקיע" בטענה כי סבלו מצחנה במהלך כל הטיסה וסטודנט בן 50 ששלח בחור צעיר להבחן במקומו בבחינת אמי"ר.
אך לא רק פסקי דין, גם ספר החוקים אינו טומן ידו בצלחת ומנפק לא אחת פנינים משעשעות. קבוצת הפייסבוק "דג, לרבות שאינו דג" מרכזת בתוכה לא מעט סעיפי חוק שמנוסחים בצורה מוזרה, הזויה או מצחיקה. בין סעיפי החוק ששותפו בקבוצה: סעיף בחוק עזר לנצרת המגדיר "כלב" כ"לרבות חתול או קוף", סעיף בחוק עזר לרמלה המסמיך את ראש העיר להיכנס לנכסים על מנת להדביר חלזונות וסעיף בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים המגדיר "איגרת חוב בלתי סחירה" כ"איגרת חוב שאינה איגרת חוב סחירה".
ומה לגבי שופטים? האם גם להם יש חוש הומור? משלל החלטות ופרוטוקולים שמסתובבים ברחבי הרשת התשובה לכך היא – חד משמעית כן. שופט בית המשפט העליון יצחק עמית למשל, נוהג לא אחת לתבל את פסקי דינו ברמיזות לגבי סדרות וסרטים שבהם הוא צופה. באחת ההחלטות, לדוגמה, תהה האם יחסי הכוחות בין מקור לעיתונאי הם כמו בסדרה "בית הקלפים". בהחלטה אחרת התייחס לעד שהדגים תנועה מהסרט "מטריקס" וציין כי לא הובהר האם הכוונה למטריקס 1, 2 או 3, ובפסיקה נוספת ציטט משפט מתוך הסרט ספיידרמן.
מלבד עמית, ישנם שופטים לא מעטים שמנצלים את הבמה השיפוטית על מנת "לשבור דיסטנס" ולהכניס הערות ואמרות אגב משעשעות. בין היתר ניתן לציין לדוגמה החלטה בעניינם של שלושה חשודים בתקיפת מוכר שווארמה בגלל פיתה קרועה, אותה פתח השופט בצורה משעשעת במיוחד. שופט נוסף (יצחק כהן) ענה בבדיחות הדעת לעורך דין שביקש דחיית מועד דיון לצורך קיום "פדיון הבן", וכתב בהחלטתו כי הוא מוכן לפדות את בנו ביום הדיון על מנת להימנע מדחייה אולם הוא חושש שמא "יתקע" עם היילוד.
שופט אחר (שמאי בקר) הגיב לבקשה של עורכת דין לדחיית דיון הוכחות מאחר שהוא נופל על יום חתונתה, בתמיהה האם שכחה את מועד החתונה בעת קביעת הדיון, והוסיף כי כבר נתקל בנאשם ששכח או הדחיק, כך לשון השופט, את מועד חתונתו, אולם לא פגש בכלה כזו. בהמשך, לאחר קבלת הבהרה מהכלה, נעתר השופט בקר לבקשת הדחיה והוסיף כי אם המועד החדש נופל על ירח הדבש, המועד ישונה שוב. בהחלטה נוספת שפורסמה לאחרונה והפכה גם היא ל"להיט" ברשת, מלגלג שופט על טעות שנפלה בהודעה מטעם המדינה שבה נכתב (כנראה למתמחה) להשלים נוסח מלא של חוק, ופונה לאותה מתמחה בהחלטתו. את כל ההחלטות הללו, אגב, ניתן למצוא בקבוצת הפייסבוק "פרוטוקולים מצייצים" שגם היא משתייכת לז'אנר ההומוריסטי. הקבוצה, אותה מנהל עורך הדין אופיר לב, מכילה החלטות, פסקי דין ופרוטוקולים אמתיים לגמרי המציגים באור משעשע את מערכת המשפט ומכילים לא אחת טעויות, אמירות הומוריסטיות של שופטים, ציטוטים מעניינים של עורכי דין, נאשמים ועדים ועוד.
לסיכום, "יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז" אמר צ'ארלי צ'אפלין, ונראה שגם במערכת המשפט הוא יכול לא אחת להועיל, לשפר את האווירה הרצינית והמתוחה ולהקל על הדאגות. ונסיים בבדיחה: "עורך דין מפורסם נפטר ומגיע לשערי גן עדן. "נפלה כאן טעות חמורה", הוא אומר למלאך שעומד בשער. "אני ישבתי לי במשרד, עבדתי על תיק חשוב ופתאום ללא כל סיבה מצאתי את עצמי מת!". המלאך הולך ובודק במחשב, ולאחר מכן חוזר לעורך הדין ואומר "אני לא יודע למה אתה מתלונן, כתוב במחשב שנפטרת בשיבה טובה". "מה?", משתומם עורך הדין, "אני בן 35, מה פתאום שיבה טובה?". המלאך בודק שוב במחשב ואומר "על פי חישוב שעות העבודה שחייבת את הלקוחות שלך אתה בן 187…".
