במסגרת ציון יום העגונה הבינלאומי נערך השבוע דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. ח"כ יהודה גליק: "רבנים אף פעם לא מובילים מהפכות, הם במקרה הטוב נגררים". ח"כ מרב מיכאלי "חייב להיות כאן מרי אזרחי, נראה אותם מכניסים לכלא אנשים שלא מתחתנים ברבנות"
על אף שאישרו את השתתפותם, נציגי הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים נעדרו מהדיון על מניעת עגינות, שהתקיים ביום שני (26.2), בוועדה לקידום מעמד האישה במסגרת ציון יום העגונה הבינלאומי שמובילה ח"כ עליזה לביא בכנסת זו השנה החמישית ברציפות. עיקר הדיון עסק בעובדה כי אף שיש זוגות החתומים כבר היום על הסכמי קדם נישואים למניעת עגינות, במקרים רבים בתי הדין הרבניים לא מכבדים אותם. בנוסף, נדונה העובדה שהעגינות אינה מצב מוכר בחוק הישראלי, דבר המונע מנשים עגונות.
לדברי ח"כ לביא, "מדובר באחת המצוקות הקשות בעולם היהודי, שגורעת מאלפי נשים את חירותן ועצמאותן. איך יכול להיות שהשנים עוברות, והמציאות היא שאנו רק הולכים לאחור? מצב של עגינות הוא לא יהודי ולא מוסרי. הפתרונות והידע קיימים, מה שחסר זה רגישות ואומץ הלכתי. בשנים האחרונות יותר ויותר רבנים, אנשי רוח ומשפט מתכנסים סביב המודל של הסכמי קדם נישואין או הסכם לכבוד הדדי כמענה למצוקה, והגיע העת שגם בתי הדין יכירו בהם. התמודדות אמיצה מול התופעה תסייע גם להביא מזור לסבלן של נשים רבות, וגם לאחד ולשקם את האמון במערכת".
הטוענת הרבנית ד"ר איילת סגל, חברת הנהלת ארגון רבני ורבניות בית הלל, הסבירה כי "הסכמי קדם נישואין למניעת עגינות הם כלי הלכתי שהיה בשימוש נרחב לאורך ההיסטוריה היהודית, עד חורבן קהילות אירופה בשואה. מכוחם כפו גט, חליצה וגם המודעות של הנשים ומשפחותיהן לנושא הייתה רבה יותר פעם מאשר היום. כבר לפני כ-800 שנה במצרים מצאנו תיעוד של מסמך שהבעל היה חותם עליו לפני החתונה, לפיו אם ייסע לזמן מסוים ולא ישוב האישה תיחשב גרושה ולא עגונה ואנחנו מוצאים תיעוד ברור גם לאכיפה של אותם הסכמים על ידי חכמים". בהתייחס למצב כיום אמרה סגל כי "הטענה של בתי הדין הרבניים שמדובר במאות בודדות של נשים בעייתית, כי הקושי המרכזי הוא לשכנע את בית הדין שהבעל הוא אכן סרבן גט. רק ברגע שבית הדין החליט להכיר בגבר כסרבן האישה נחשבת מסורבת גט אבל זה כבר החלק שבו הדברים מתחילים לזוז. מדובר באלפי נשים שחוות סבל נוראי ומציאות קשה מנשוא וחובתנו להקל עליהן. קיימים פתרונות בהלכה אותם יכולים הדיינים ליישם כמעט לכל מקרה ומקרה".
ח"כ יהודה גליק ציין כי "רבנים אף פעם לא מובילים מהפכות, הם במקרה הטוב נגררים. זה נכון בעלייה להר הבית, בגיוס ועוד. חובה על הציבור להוביל מהלך שלא מתחתנים בלי הסכם קדם נישואין ולא לחכות לרבנים שיחליטו. בנוסף חייבים ללחוץ על חברי הוועדה למינוי דיינים שלא ייבחרו מועמדים על פי השתייכות של אשכנזי, ספרדי או חרדי, אלא לפי השאלה האם הדיין קשוב לנפש האדם. רפואה מונעת היא הטובה ביותר ולכן לא מתחתנים ללא הסכם קדם נישואין ולא ממנים דיין שלא מבין שזהו תפקידו".
סוזנה שהייתה עגונה מעל 30 שנה סיפרה: "אני גרושה טרייה, קיבלתי גט בנובמבר 2015 אחרי 32 שנה. במשך 10 שנים הרבנות הייתה ביתי השני, אחריהן המשכתי את חיי כעגונה. לבסוף הגעתי לתכנית 'אבודים' ובמשך כמה שנים חיפשו את בעלי שלא היה בארץ, לא יכולתי לעשות את זה לבד. עגונה זה מצב משפחתי כמו גרושה, רווקה. הבעיה היא שזה מצב שמוכר רק ברבנות, לא בחוק – לא למס הכנסה, לא כדי לקבל זכויות. צריך להכיר בזה כמצב משפחתי קיים".
פנינה עומר, מנכ"לית ארגון יד לאישה מבית רשת אור תורה סטון, הוסיפה כי "צריך להבין שאין פרופיל אחד לסרבן גט. הסרבן יכול להיות עני או עשיר, תלמיד חכם, אקדמאי או שלא. למען הדיוק יש להודות, כי ישנן אוכלוסיות שהתופעה הזו נפוצה בהן יותר, אבל חשוב לדעת שאין אוכלוסייה שמוגנת מפניה. לצערנו המספרים גדולים מאוד, והתופעה גדולה ורווחת, לכן המסר שלנו חד משמעי – לא מתחתנים ולא מתחתנות בלי לחתום על הסכם קדם נישואים, מדובר במעשה חסר אחריות".
לדברי עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"לית ארגון מבוי סתום, "הגיע הזמן שנעשה את המהפכה העממית האזרחית המתבקשת ונאמר די לשליטה של הרבנים והרבנות, שאמצעות הנישואין והגירושים שולטים בחברה בישראל. המצב הולך ומחמיר והם מבקשים להם עוד סמכויות. אנחנו יצאנו עם פרויקט של נישואים פרטיים וקוראים לזוגות לא להירשם ברבנות". בהקשר זה הזכירה ח"כ עליזה לביא שנישואין שלא דרך הרבנות מהווים כיום עבירה על החוק שדינה עד שנתיים מאסר וכי ניסיונה לשנות את החוק לא צלח. על כך השיבה ח"כ מרב מיכאלי: "חייב להיות כאן מרי אזרחי שלא מפחד משנתיים מאסר, כי בוא נראה אותם מכניסים לכלא אנשים שלא מתחתנים ברבנות. המדינה ויתרה על סמכותה בכל הנוגע למעמד אישי ונישואין, זה מופרך והזוי במדינה דמוקרטית. הרבנות הראשית היא קונספציה של כובש זר, אין דבר כזה ביהדות, זה נלקח מהשלטון העות'מאני והבריטי ודינה להתבטל, נקודה. כל רב ורבה צריכים לשאוב את כוחם מהקהילה שלהם".
בתום הדיון הביעה ח"כ עליזה לביא מחאה על היעדרותם של נציגי הרבנות ובתי הדין הרבניים מהדיון ואמרה כי תפנה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, הזכירה כי מהדיון עלה שהזכות של מניעת עגינות הייתה קיימת לנשים לאורך ההיסטוריה היהודית ולמעשה נלקחה מהם על ידי "האסכולה השמרנית הפחדנית שהשתלטה על הצמתים המרכזיים של מדינת ישראל". בנוסף אמרה כי תפעל לקביעת זמן מקסימלי לדיון בתיקי גירושין וכן למינוי דיינים בהתאם למטרות שהוצגו בדיון. לבסוף ביקשה ח"כ לביא לקבל הבהרות ממשרד המשפטים אודות זכויותיהן של נשים עגונות וההבדלים בינן לבין מי שמוגדרות בחוק "פרודות", אם קיימים, וציינה כי הוועדה תפנה גם לרבנים הראשיים לקבל עמדתם הרשמית ביחס להסכמי קדם נישואים
