שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > דוח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה: 41 תלונות נמצאו מוצדקות

חדשות

דוח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה: 41 תלונות נמצאו מוצדקות, צילום: istock
דוח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה: 41 תלונות נמצאו מוצדקות
27/02/2018, עו"ד לילך דניאל

בין היתר עולה מהדוח כי במהלך 2017 הסתיים בירורן של 296 תלונות, מתוכן 41 תלונות נמצאו מוצדקות וחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו למתן המלצות אופרטיביות. בין התלונות המוצדקות: תלונה נגד מח"ש על החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד שוטרים, על אף שתקפו את המתלונן ו"תפרו" נגדו תיק פלילי

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הגיש היום (ג') את הדו"ח השנתי של הנציבות לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הדו"ח סוקר את פעילות הנציבות לשנת 2017, לרבות הטיפול השוטף במאות התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה, הגשת דוח ביקורת נרחב בנושא המכון הפתולוגי, מתן המלצות אופרטיביות וקידום סוגיות חשובות שהגיעו לפתחה.

הנציב רוזן: "מייצגי המדינה בערכאות, כנאמני ציבור, פועלים מטעם המדינה ועליהם לשוות לנגד עיניהם כל העת חובתם לפעול בשקיפות ובהגינות מרבית. ביקורת נוקבת, עניינית ונחושה הכרחית להעצמתם של הגופים המבוקרים. יש בביקורת זו, כאמור, לקדם הגופים המבוקרים ולייעל עבודתם. דברים אלה מקבלים משנה תוקף והדגשה בימים אלה, בהם הפרקליטות נדרשת להחליט החלטות דרמטיות שעיני כל נשואות אליהן. אמון הציבור הינו עיקר ובסיס לעבודת הפרקליטות, שמטבע העולם, אינה חפה מליקויים, שיש לתקנם בביקורת נאמנה, מקצועית ובהירה".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כעולה מן הדוח, במהלך השנה החולפת הוגשו לנציבות 356 פניות (כ-30 פניות בממוצע בחודש), ש-249 מתוכן הוגדרו כתלונות שהוגשו על ידי אדם או גוף שראה עצמו נפגע בשל התנהלותו של אחד מהגופים המבוקרים. בנוסף לבירור פניות שהתקבלו במהלך שנת 2017, טיפלה הנציבות ב-88 תלונות שהוגשו במהלך השנים הקודמות ושהטיפול בהן לא הסתיים עד לשנת הפעילות הרלוונטית.

בין התלונות המוצדקות: החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד שוטרים שתקפו אזרח

במהלך השנה הסתיים בירורן של 296 תלונות, מתוכן 41 תלונות (14%) נמצאו מוצדקות, כשחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו למתן המלצות אופרטיביות, שהועברו על ידי הנציב לשרת המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים המבוקרים. מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים, אשר דרשו בחינתו של הנציב. במקרים אלה, ככל שהתלונה גילתה כשל מערכתי, נדרשה הנציבות להימנע מלהתייחס אך למקרה שהועלה באותה פנייה, אלא להאיר על התופעה כולה ועל הצורך בתיקונה ובהסדרתה למען שיפור פעילותו של הגוף המבוקר ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. רובן המכריע של התלונות שהתקבלו (32 תלונות) התייחסו לפרקליטות, 5 תלונות התייחסו לתביעה המשטרתית, ו-4 תלונות התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

בין התלונות שנמצאו מוצדקות: תלונה נגד מח"ש על החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד שוטרים, על אף שתקפו את המתלונן ו"תפרו" נגדו תיק פלילי בגין תקיפת שוטרים, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט זיכה את המתלונן מכל אשמה וקבע קביעות קשות נגד השוטרים שפעלו כלפיו ממניעים אישיים ופסולים. בעקבות החלטת הנציב הודיעה מח"ש על פתיחת חקירה פלילית כנגד השוטרים. עוד נמצאו מוצדקות בין היתר תלונה על התנהלות בלתי נאותה של תובעות עירוניות, השתהות הפרקליטות משך חודשים ארוכים בהקצאת תיק לפרקליט מטפל, התנהלות לקויה של הפרקליטות בטיפול בבקשה לשינוי עילת סגירה של תיק, טיפול לקוי של מח"ש בתלונה על אלימות שוטרים ועוד.

מנגד, 138 תלונות (כ-46%) נדחו על הסף, 73 תלונות נדחו לגופו של עניין ו-44 מהתלונות הופסק בירורן. עוד עולה כי הגוף הנילון ביותר בשנת 2017 היה הפרקליטות, נגדה הוגשו 173 תלונות, שהן כ-69% מסך התלונות שהוגשו. נגד היועמ"ש הוגשו 12 תלונות ונגד התביעה המשטרתית והחוקרים המשטרתיים הוגשו 10 תלונות.

בין ההמלצות האופרטיביות הרוחביות שניתנו השנה היו תיעוד ראיונות עדים, שניתנה בעקבות מספר תלונות בהן הועלה חשש להדרכת עדים על ידי תובעים עד כדי זיהום עדותם בבית המשפט. הנציב המליץ כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, שבכוחו לשקף הריאיון בצורה אמינה, סדורה, מדויקת ונוחה לצדדים ולסייע בכך במלאכת עשיית משפט וצדק. המלצה נוספת עסקה באופן סגירת תיק נגד חשוד - בעקבות תלונה שהוגשה בנושא זה, מצא הנציב להמליץ כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בד בבד עם קבלת החלטת הסגירה על ידי הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה. בהמלצה זו נקבע כי אין זה ראוי שחשוד ימתין זמן ממושך עד לקבלת הודעה על סגירת התיק נגדו על ידי המשטרה, בשעה שכבר נתקבלה החלטה כזו על ידי הפרקליטות. עוד המליץ הנציב כי דרכי מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה ייעשו על פי לוחות זמנים מתוחמים במפורש. חריגה מלוחות הזמנים הנ"ל ראוי שתוביל, בתיקים רגישים שיוגדרו, לפנייה מיוחדת בנושא של הפרקליטות לראש אגף החקירות או למי מעוזריו.

המלצה נוספת עסקה בביעור תיקים: במהלך בירור תלונה נתגלה כי תיק חשוב, מיוחד ורגיש בוער יחד עם ההחלטה של הגורם המוסמך, על כלל נימוקי הביעור וזהות הגורם שקיבל את החלטת הביעור. בהחלטתו המליץ הנציב בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות לעניין ביעור תיקים, ובפרט ביעור תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת או עניין מיוחד. כן קבע הנציב, כי הגורם המוסמך שיורה על ביעור התיק ינמק בכתב הטעמים להחלטתו, וכי נימוקים אלו יישמרו גם לאחר ביעור התיק. בנוסף, בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, מצא הנציב להמליץ בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי או בעלי חשיבות עניינית אחרת. בנוסף ציין הנציב כי יש לשקול בהנחיות אלו, קביעה כי סגירת תיק שכזה תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף (בנפרד מהפרקליט המלווה) ו/או כי תיק שכזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

דוח המכון הפתולוגי: פער מבני בין הסנגוריה לפרקליטות בנוגע לנגישות לחומרי המכון

לצד הטיפול השוטף בתלונות, פורסם השנה על ידי הנציב דוח המכון הפתולוגי, שעסק בהתנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית וכן במספר היבטים בהתנהלות המכון עצמו. במסגרת הדוח קבע הנציב ביחס לפרקליטות מספר קביעות בהן: הפרה ביודעין של צווי בית משפט על ידי הפרקליטות; אי מסירה (או עיכובים במסירה) של מידע מהותי וחומרי חקירה מהפרקליטות לסנגוריה; הערמת קשיים מצד הפרקליטות על ההגנה בקבלת ראיות חשובות לצורך ניהול המשפט; ואי הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון, המהווה לעיתים חומר חקירה – פגם העלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום. בנוסף, נמצא פער מבני וחוסר סימטריה בין הסנגוריה לפרקליטות בנוגע לנגישות לחומרי המכון, וכן נמצא במהלך הביקורת כי במספר מקרים נערכו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון בקשר לנאשם, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

במסגרת עבודת הביקורת המליץ הנציב על מספר שינויים שיש בכוחם למנוע הישנות הליקויים המנויים בדוח, לייעל ולשפר קשרי העבודה בין פרקליטים מהתביעה ומהסנגוריה לבין מומחי המכון, ולעגן את המכון כגוף מקצועי ואובייקטיבי העומד לשירות התביעה, כמו גם לשירות ההגנה במקרים מסוימים. כך, בין היתר, המליץ הנציב על חובת תיעוד מלא, בזמן אמת ובאופן מקביל, הן בפרקליטות והן במכון, של כל קשר המתקיים בין השניים, והעברתו לסנגוריה; חובת הנמקה של כל שינוי בחוות דעת רופא המכון; העברת 'תיק העבודה' של המכון לפרקליטות ולסנגוריה; העמדת חוות דעת רופאי המכון בתיקים קודמים לעיון הפרקליטות והסנגוריה, כאחד; מתן חוות דעת של רופאי המכון לסנגוריה; ונוכחות מומחה מטעם הסנגוריה בכל נתיחה שלאחר המוות בחשד לפלילים. כן המליץ הנציב על בדיקה ובחינה של המקרים שחלו בהם שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

שרת המשפטים, איילת שקד: "מהדוח עולה עשייה רבה ומבורכת של הנציבות הן בעזרה לאזרח הפרטי ושמירה על זכויותיו, הן בחשיפת ליקויים מערכתיים ותיקונם. עשייה זו מדגישה את החשיבות הרבה בקיומה של ביקורת מקצועית, עניינית ואובייקטיבית על מייצגי המדינה בערכאות. יש לברך על שיתוף הפעולה הפורה הקיים היום בין הנציבות לבין הגופים המבוקרים, אשר מאפשר שיח יעיל, שקוף ומקצועי, שיש בו כדי לחזק את הגופים המבוקרים ואת אמון הציבור בהם"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט: "לכולנו יש מטרה משותפת, והיא קידום שלטון החוק במדינת ישראל. אחד הרכיבים המהותיים של שלטון החוק הוא אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, והביקורת מסייעת  בהגשמת תכלית חשובה זו. אני מברך את הנציב רוזן על שיתוף הפעולה המצוין ועל השלמת הדו"ח החשוב שלו, שמשמש אותנו רבות באיתור ליקויים וטיפול בהם. אנו לומדים בצורה מדוקדקת את תכני הדוח ומתייחסים לדברים בצורה יסודית בשיתוף צמרת הפרקליטות"

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "בחלוף שנה, נראה כי נציבות התלונות ביססה את מעמדה כגוף נגיש, לציבור, יעיל ומקצועי בעבודתו. מהנתונים המפורטים בדו"ח, ניתן ללמוד על תרומתו של מנגנון בירור התלונות לשיפור מערך ייצוג המדינה בערכאות, בפרט במקרים בהם מסקנות בירור התלונה מאפשרות הפקת לקחים ברמת הארגון. הקמת הנציבות שינתה את תפיסת הבקרה על עבודת מייצגי המדינה בערכאות, ברמה התודעתית והמעשית. השינוי מורגש היטב בפעילותם של מייצגי המדינה, כמו גם בממשק שבין הציבור, שזכה בכלי אפקטיבי לבירור תלונותיו, לבין רשויות המדינה, האמונות על בקרה ובירור תלונות ביחס למייצגי המדינה בערכאות".

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לפרסום הדוח: פרקליטות המדינה מברכת על עבודת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ובכלל זה על השיח הפורה בין הנציב לבין פרקליטות המדינה כמייצגת המדינה. ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם, כפי שהיא שואפת לעשות כל העת, למען קידום שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי ואמון הציבור בה כחלק מהמערכת המשפטית בישראל. מעיון ראשוני בדוח עולה, כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדוח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו. זאת, בין היתר, בנושא ביעור תיקים, בנושא ניהול הליכים פליליים על ידי מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, בנושא "אופן סגירת תיק נגד חשוד", ועוד. לצד אלה, היו מקרים שהנציב שינה את עמדתו הראשונית וקיבל את עמדת הפרקליטות. כך היה למשל בנושא "גבולות המותר והאסור בניהול מו"מ על ידי הפרקליטות". הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:76
קומיט וכל טופס במתנה