הנבחנים שנכשלו במועד דצמבר של בחינות הלשכה הגישו בשבוע שעבר עתירה מנהלית, בה עתרו בין היתר להורות על מתן פקטור משמעותי לכלל הנבחנים נוכח הפגמים המהותיים שנפלו לשיטתם בבחינה האחרונה. העתירה נתמכה בין היתר ב-5 חוות דעת מקצועיות של משפטנים בעלי ניסיון בהכנה לבחינות וכן של פסיכולוגית מחקרית ופסיכומטריקאית
שלושה חודשים לאחר בחינת ההסמכה שהניבה תוצאות שנויות במחלוקת, ולאחר שרובן המכריע של ההשגות שהוגשו נדחה ע"י הועדה הבוחנת, הגישו נכשלי מועד דצמבר 2017 עתירה מנהלית נגד לשכת עורכי הדין לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בעתירה, שהוגשה ע"י עורך הדין אילן בומבך ומחזיקה מאות עמודים של נספחים, מבקשים המתמחים בין היתר להצהיר כי נפלו פגמים מהותיים קשים בבחינה ולתת פקטור משמעותי לכלל הנבחנים בגין חלק א' של הבחינה (מטלת הכתיבה).
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בין הפגמים להם נטען בעתירה היה ציון פרטיהם המזהים המלאים של הנבחנים על גבי מחברות הבחינה, שלפי טענת העותרים היווה פתח להטיה פסולה בעת מתן הציונים והשפיע על תוצאות הבחינה. ליתר פירוט טוענים העותרים בעניין זה כי בוחני הלשכה ניקדו את הציונים במטלת הכתיבה לאחר שנחשפו לפרטיהם המזהים של הנבחנים ולציון שקיבלו בשני חלקי הבחינה האחרים, וזאת על מנת "לווסת" את מספר העוברים הכללי בבחינה. כן נטען כי התפלגות הציונים מצביעה על קורלציה הפוכה בין החלקים האמריקאים בבחינה (דין מהותי ודין פרוצדורלי) לבין הציונים במטלת הכתיבה.
פגמים נוספים להם טוענים העותרים הם אי נימוק הציונים שניתנו במטלת הכתיבה, הורדת נקודות ללא סמכות, הערמת קשיים בהגשת העררים, מסגרת הזמנים הקצרה בה נאלצו הנבחנים לעמוד בחלקים האמריקאים של הבחינה, אורך השאלות שלא תאם את הבחינה לדוגמה שהציגה הלשכה ועוד. פגמים אלו, לפי הנטען בעתירה, "מהווים אינדיקציה ברורה למגמת המשיבות, כפי שבאה לידי ביטוי בבחינות של השנים האחרונות, להכשיל בבחינות מספר רב ככל שניתן של נבחנים, בהתאם למדיניות שעליה הכריז יו"ר לשכת עוה"ד, אפי נוה, להקטין את מספר הבאים בשערי המקצוע של עריכת הדין".
עוד מפרטים העותרים בעתירה את השתלשלות האירועים שאירעה לאחר פרסום תוצאות הבחינה, לרבות הישיבה המיוחדת שהתקיימה בוועדת החוקה של הכנסת ביום 16 לינואר, הגשת העררים ופרסום תוצאותיהם.
מלבד העתקי ההתכתבויות עם נציגי הלשכה ובאי כוחה, נסמכים העותרים על חמש חוות דעת מקצועיות של מומחים, התומכים לפי הנטען בטענות המועלות בעתירה. בין היתר מובאת חוות דעתו של פרופ' חמי בן-נון, מרצה בכיר לסד"א שהיה בעבר חבר בוועדה הבוחנת של הלשכה, עו"ד מנשה כהן, מייסד קבוצת "מחשבות" ובעל ניסיון של עשרות שנים בהכנה לבחינות, וכן חוות דעתה של פסיכולוגית מחקרית ופסיכומטריקאית בעלת ידע רב בתחום הבחינות.
יש לציין שעתירה זו מצטרפת לעתירה נוספת שהגישו המתמחים בחודש שעבר מכוח חוק חופש המידע, בה עתרו לחייב את הלשכה למסור להם מידע בנוגע לזהות הבוחנים, אופן חיבור הבחינה ועוד. בנוסף, הוגשו זה מכבר עתירות נוספות בעניין הבחינה, בהן עתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אפרת מור מילמן, המתבססת על עיקרון ההסתמכות של הנבחנים על רשימת החיקוקים שפורסמה בתקנות ועל הבחינה לדוגמה שפרסמה הלשכה, בין היתר בעניין אורך השאלות. גם בעתירה זו נדרש בין היתר פקטור מהותי שלא יפחת מ-18 נקודות מהציון הסופי. בתגובה הגישה הלשכה בקשה לאחד עתירה זו עם שלוש עתירות נוספות שהוגשו נגד הלשכה בעניין הבחינה. עתירות אלו מצטרפות לעתירה שהגיש המשפטן משה שפירא לבג"ץ, בה נתקפו היבטים רחבים יותר של הבחינה.
* מלשכת עורכי הדין טרם התקבלה תגובה לכתבה.
