חדשות

התובע ששכר עבור משפחתו ומשפחות נוספות את מתחם הבקתות גילה עשרות גוויות דבורים ודבורים חיות בסמוך לג'קוזי, לדלת הכניסה ואף בבקתה עצמה, ותבע לאחר שהוא וילדיו נעקצו. ביהמ"ש: על האורחים לצפות 'היתקלות' עם חרק באזור כפרי, אולם במקרה זה – היה צריך לשלוח מדביר מקצועי

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קיבל בחלקה תביעה נגד חברת צימרים במושב אבן מנחם, וחייב אותה לפצות נופשים על הימצאות גוויות דבורים ודבורים חיות בבקתת הנופש שבה שהו, לאחר שקבע כי היא התרשלה בטיפול במפגע

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

באוגוסט 2016 רכש התובע עבורו ועבור שלוש משפחות נוספות חבילת נופש במתחם הבקתות של הנתבעת, חברת "מ. סטייל ונופש", במושב אבן מנחם. בגין חבילת הנופש התחייב התובע לשלם סכום של 12 אלף שקל, ובמועד הרכישה שילם מקדמה של 1,000, וסוכם כי עם הכניסה לבקתות תשולם יתרת הסכום על ידי ארבע המשפחות, כל אחת לפי חלקה היחסי.

מספר ימים לאחר מכן, לאחר שהמשפחות הגיעו לבקתות הנופש ושילמו את יתרת התמורה, הבחין התובע במספר גוויות דבורים בסמוך לג'קוזי של הבקתה שקיבל. בבוקר למחרת, גילה כ-50 גוויות נוספות בכניסה לבקתה ומספר דבורים חיות ליד הדלת, הכיור והג'קוזי, דבר המעיד לטענתו על קיום קן דבורים בתוך הבקתה. בשעות הבוקר, לאחר שבנו של התובע נעקץ על ידי דבורה, התקשר התובע לאב הבית וביקשו לטפל בבעיה. אב הבית הגיע ואטם את "מקום הקן" עם קצף, וטען כי בכך פתר את הבעיה. בהמשך היום נעקצו גם התובע עצמו ובתו הקטנה, אך פניותיו החוזרות והנשנות בנושא זה נענו בקללות מצד בעלת החברה.

לטענת התובע, התנהגותו של אב הבית מעידה כי החברה ובעליה היו מודעים לבעיית הדבורים בטרם אכלוס הבקתה והסתירו מידע זה מהתובע. על כן, הוא עתר לחייב את הנתבעות בפיצוי בסך של 6,000 שקל, הכוללים פיצוי על שימוש בבקתה שאינה ראויה למגורי אדם והסתרת המפגע, וכן פיצוי על הפגיעה הפיזית ועוגמת הנפש.

הנתבעות טענו מנגד כי במתחם הבקתות לא קיימת כוורת דבורים או קן דבורים וכי הבקתות נמצאות באזור נופש פתוח לא מקורה, כך שהתובע היה צריך לצפות כי באתר המוגדר כאתר טבע תיירותי יתכנו יתושים, דבורים או זבובים, ואין לנתבעות יכולת שליטה על דברים אלה.

עוד נטען כי הנתבעות הציעו לתובע לקחת לילה במתנה, ובסופו של דבר החליט התובע להישאר ולקחת לילה נוסף מתנה, ובזה סיימו הצדדים את המחלוקת ביניהם. על כך השיב התובע כי אותו לילה נוסף מתנה שהוצע לו הוא זיכוי לחופשה עתידית, שבה הוא לא היה מעוניין נוכח התנהגות הנתבעות.

השופטת מריה פיקוס בוגדנוב קיבלה את התביעה באופן חלקי וציינה כי היא מסכימה באופן עקרוני עם טענת הנתבעות כי הן לא יכולות להיות אחראיות לכל עקיצה של יתוש או דבורה במהלך שהיית אורחים בבקתות, כשאלו נמצאות באזור כפרי, וכי על האורחים לצפות אפשרות של "התקלות" עם חרק זה או אחר. עם זאת, הבהירה השופטת, לפי הסרטים והתמונות שהציג התובע, בהם נראו גוויות רבות של דבורים ליד דלת הכניסה ודבורים חיות בתוך הבקתה עצמה, נראה כי אין מדובר בדבורה אקראית שנכנסה לבקתה, אלא בבעיה אקוטית שנוצרה ביום השני לשהייתו של התובע במתחם. השופטת ציינה כי בבקתות אחרות במתחם לא נצפתה בעיה בעיה כזו לא הייתה, ומכאן ניתן להסיק כי הקן היה בתוך בקתה או בסמוך לה. "אין מחלוקת כי התובע הודיע לנתבעות על הבעיה שנוצרה, אך הנתבעות במקום לשלוח מדביר מקצועי שיבדוק את מקור הגעת הדבורים לבקתה, שלחו אב הבית, שצויד על ידי מדביר בקצף שאמור היה 'לסתום' מקום, ממנו יצאו הדבורים", כתבה השופטת בפסק הדין. "אב הבית לא הובא לעדות על ידי אף אחד מהצדדים, ולא ניתן לדעת, אלו פעולות בדיוק עשה, על מנת למנוע הישנות הגעת הדבורים אל תוך הבקתה".

השופטת קיבלה את טענת התובע כי הבעיה לא נפתרה לאחר הנחת הקצף, וכי המפגע נותר בתוך הבקתה או בסמוך לה, וקבעה כי לחברה שהשכירה את המקום קיימת אחריות מושגית וקונקרטית כלפי התובע למסור לו בקתה ראויה למגורים ללא מפגע ולהסיר כל מפגע תוך זמן סביר.

השופטת הבהירה כי מרגע שהתובע הודיע לחברה על המפגע, היה עליה לפעול במהירות באמצעות מדביר מקצועי, שיאתר את מקור הגעת הדבורים ויסיר את המפגע, במקום פתרון זמני וחלקי שניתן באמצעות אב הבית, ומשלא עשתה כן היא התרשלה כלפי התובע.

עם זאת, נקבע כי אין לחייב את בעלת החברה באופן אישי, וכן אין הצדקה לחייב את החברה בהחזר מלא של עלות הבקתה, לאחר שהתובע נשאר בה במשך כל תקופת הנופש. בסופו של דבר, חויבה החברה בפיצוי בגין עוגמת הנפש, שהוערך בסך של 1,500 שקל.

ת"ק 12203-02-17