בג"ץ דחה על הסף עתירה שביקשה להורות לכנסת ולמשרד המשפטים להקים מאגר מידע אלקטרוני שיכיל חוקים ופסקי דין וירכז את ההלכה המשפטית הנוהגת בכל תחומי המשפט. השופטת ברון: "התייחסות ממצה לסוגיה משפטית טעונה מומחיות בקריאת טקסטים משפטיים ובהסקת מסקנות ויכולת ממוחשבת כזו כפי הנראה טרם נבראה"
העותר, דמיטרי פוסטרלוב, עתר להורות לכנסת לחוקק חוק המחייב הקמת מאגר אלקטרוני של חוקים ופסקי דין שיהיה פתוח לעיון הציבור ללא תשלום, וירכז את ההלכה המשפטית הנוהגת בכל תחומי המשפט, ובכלל זאת חקיקה ראשית, חקיקת משנה ופסקי דין תקדימיים.
לטענתו, דברי חקיקה ופסקי דין בישראל אינם נגישים לציבור די הצורך וכי המשמעות היא שאדם שאינו בעל השכלה משפטית לא יכול לעמוד בעצמו על התמונה השלמה בסוגיה משפטית מסוימת ואין לו מנוס מלהסתייע בשירותיו של עורך דין. כפועל יוצא, לפי הנטען, הדבר מביא לאפלייתם של אותם מעוטי יכולת שידם אינה משגת לשלם לעורך דין. עוד נטען כי ככל שהדין החל פחות נגיש לציבור, כך עולה וגובר הצורך בשירותים משפטיים וכי בעוד ה"תעשיה המשפטית" בישראל מגלגלת עשרות מילארדי שקלים בשנה, הכספים הרבים וכוח האדם יכולים להיות מושקעים לטובת החברה.
נוכח האמור, מציע העותר לבנות מאגר מידע נגיש לציבור שיכיל את כל ההלכה למעשה, כך שמשתמש שירצה לקבל מידע על נושא מסוים יזין את הכותרת של הנושא לתוך מנוע חיפוש ויקבל בבת אחת את כל החוקים, חקיקת המשנה ופסקי דין תקדימיים ורלוונטיים לנושא.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטים הנדל, ברון ווילנר דחו את העתירה על הסף. לדברי השופטת ברון, הסעד המבוקש בעתירה עומד בניגוד מוחלט להלכה הנוהגת מקדמת דנא, ולפיה אין בידי בית המשפט להורות למחוקק לחוקק חוק. לגופו של עניין ציינה השופטת ברון כי העותר מבקש את הקמתו של מאגר משפטי שישמש כמעין "עורך דין ממוחשב". כך, ב"קליק" על עכבר המחשב, אמור מאגר זה לספק מענה לכל שאלה משפטית, תוך הסתמכות על פסקי דין תקדימיים וחקיקה רלוונטית. עם זאת, לדעת ברון, התייחסות ממצה לסוגיה משפטית טעונה מומחיות בקריאת טקסטים משפטיים ובהסקת מסקנות מתוך הממצאים שעלו ויכולת ממוחשבת כזו כפי הנראה טרם נבראה, וחקיקת חוק המחייב הקמתה לא תאפשר יצירתה יש מאין.
עוד ציינה השופטת כי העותר מעוניין למעשה בכלי ממוחשב שיסייע לו בייצוג ובטיפול בענייניו המשפטיים בלא ליטול שירותיו של עורך דין, אך ברי שדבר זה לא ניתן לביצוע, וגם בשל כך דינה של העתירה להידחות על הסף.
בשולי הדברים צוין, כי בעלי דין שאינם מיוצגים רשאים לפנות לשם קבלת סיוע משפטי לאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים או לפרויקט "שכר מצווה" בלשכת עורכי הדין, וזאת בכפוף לעמידה בקריטריונים מתאימים. בנוסף, באתר הרשות השופטת אף מפורסמים תדריכים, חוברות ודפי מידע בנוגע להליכים המתנהלים בערכאות השונות של בתי המשפט וכן פועלות בבתי המשפט עמדות סיוע משפטי לבעלי דין בלתי מיוצגים בהליכים דחופים.
על אף האמור, מצאו השופטים להוסיף מספר מילים לנוכח החשיבות הגלומה בפומביותו של הדין הנוהג והנגשת מידע מסוג זה לציבור. בעניין זה, הזכיר בית המשפט כי עקרון פומביות הדיון נהנה ממעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית שכן כך יכול כל אזרח להיחשף להליך המשפטי, בין אם עניינו בהליך הנו אישי ובין אם התעניינותו נובעת מכל טעם אחר. בכל הנוגע לפרסום דברי חקיקה – החוק מחייב פרסום ברשומות בלבד של חקיקה ראשית ותקנות בנות-פועל תחיקתי. עם זאת, באתר האינטרנט של משרד המשפטים מתפרסמים דברי חקיקה ראשית ומשנית החל משנת 2005 וחוקים רבים נוספים נגישים באתרי האינטנרט של משרדי הממשלה השונים, כל אחד בתחומו.
עוד צוין כי נראה שבשנים האחרונות חלה התקדמות של ממש בהנגשה של חקיקת הכנסת והחלטותיו של בית המשפט העליון לציבור, וזאת באמצעות הקמת מאגרי מידע מקוונים שהגישה אליהם נוחה ואינה כרוכה בתשלום. כך לדוגמה, בדצמבר 2014 הוקם על ידי הכנסת "מאגר החקיקה הלאומי" שמטרתו לאפשר גישה לכל חוקיה של מדינת ישראל, החל מתקופת המנדט. במאגר זה ניתן אף למצוא מידע על אודות היסטוריית החקיקה של כל חוק, חקיקה, פרוטוקולי דיונים במליאה ובוועדות הכנסת, ונוסחי הצעות החוק בגלגולי ההליך השונים. בחודשים האחרונים אף הושק אתר אינטרנט חדש לבית המשפט העליון המצויד במנגנון חדש לאיתור הליכים, פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון.
מלבד זאת, מתגובת משרד המשפטים לעתירה עולה כי על הפרק עומדת עתה הרחבתו של "מאגר החקיקה הלאומי" באופן שיכלול אף נוסח משולב ומלא של דברי החקיקה הראשית, לאחר שהוטמעו בו תיקוני חקיקה וכן פרסום מקיף של חקיקת משנה. עם זאת, לדעת השופטים, מן הראוי להמשיך ולשקוד גם בעתיד על מלאכת פרסום הדין לציבור (הן דברי חקיקה והן פסקי דין), תוך עשיית שימוש במגוון האפשרויות שמעמידה הטכנולוגיה – וזאת לנוכח החשיבות הגלומה בפומביותו של מידע מסוג זה. סיכומם של דברים, העתירה נדחתה על הסף ללא צו להוצאות.
בג"ץ 856/17
