התקנות, שהוכנו ע"י משרד האוצר ופורסמו לעיון הציבור, מטרתן להסדיר ולפרט את הליך הגבלת השתתפות במכרז ומניעת הטבות שונות ממי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על ישראל, או מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור. בין היתר מוצע להקים ועדה מייעצת שתבחן האם פרסום או השתתפות פומבית מסוימים עולים כדי קריאה או השתתפות בקריאה לחרם
משרד האוצר פרסם בשבוע שעבר (ה') לעיון הציבור את טיוטת התקנות למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. מטרת התקנות, לפי דברי ההסבר להן, היא להסדיר הליך מינהלי סדור הכולל בחינה מקיפה, יידוע מנומק ומתן זכות טיעון לגורם המחרים לכאורה, וכן מתן מסגרת מוצעת להבניית שיקול הדעת בבוא הגורמים המנהליים לבחון קריאה מסוימת, או התחייבות להשתתפות פומבית בחרם ומניעת זכאות בשלו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לפי הוראות החוק הראשי, לשר האוצר סמכות מנהלית להגביל את השתתפותו במכרז או למנוע הטבות ממי שפרסם קריאה לחרם על מדינת ישראל או התחייב להשתתף בחרם כאמור. לפי התקנות המוצעות, עבור מניעת הטבות על השר להתייעץ עם שר המשפטים, ולעניין מניעת הטבות מסוימות, לאחר שקיבל גם את הסכמת השר האמון על אותה הטבה מסוימת. בהחלטתו הסופית יפרט השר באיזה סוג מניעת זכאות בחר (אחד או יותר), ומשך הזמן שבו יוגבל המחרים מהשתתפות במכרז או בסוג מסוים של מכרז או יימנעו ממנו הטבות (אחת או יותר).
עוד מוצע בתקנות להקים ועדה מייעצת לשר האוצר, שתפקידה לייעץ לשר אם פרסום או השתתפות פומבית מסוימים עולים כדי קריאה או השתתפות בקריאה לחרם, כמובנם בחוק, וכן לייעץ ביחס לצעדים שיינקטו בהמשך לקריאה או השתתפות כאמור. על פי המוצע, הוועדה תמנה ארבעה חברים שהם: משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה באישור היועץ המשפטי לממשלה, עובד משרד החוץ, עובד המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ועובד משרד האוצר שיהיה יושב ראש הוועדה המייעצת. קביעת חברי הוועדה נועדה להבטיח כי היא תורכב מגורמים מתאימים בעלי רקע מגוון, אשר יוכלו לבחון יחד באופן מיטבי את ההיבטים השונים הנוגעים להליך מניעת הזכאות. החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
הוועדה תהיה רשאית להמליץ על מניעת זכאות חלקית או מוגבלת, ולשר תהיה שמורה הסמכות לאמץ המלצתה במלואה או לסטות ממנה. עוד מוצע כי בבואם לעשות כן, יתחשבו השר והוועדה המייעצת, בין השאר, בשיקולים כגון מידת הפומביות של הקריאה לחרם, עוצמת הקריאה, אמצעי פרסום הקריאה, זהותו של הקורא לחרם, הסרת הקריאה או חזרה ממנה בידי המחרים ועוד. בנוסף, במסגרת הבחינה כאמור, תבחן הוועדה אם יש לראות גם בגורם קשור למחרים, כמחרים, ובכלל כך, גורם שבו המחרים הוא נושא משרה, שותף או חבר.
עוד מוצע לחייב את הוועדה המייעצת לאפשר למחרים, שהוועדה בוחנת אם להמליץ לגביו על מניעת זכאות, להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה. לאחר שמיעת טענותיו תגיש הוועדה המייעצת את המלצתה לשר אשר תתייחס לשאלה האם יש לראות במעשה האמור חרם על מדינת ישראל כמוזכר בחוק, או לא, ובמידה וכן, תכלול המלצה ביחס לסוג מניעת הזכאות ולמשך הזמן שלה.
