בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את בקשתה של חברת המזון "ברילה" לצו זמני שימנע מרשת "רמי לוי" לשווק אריזות פסטה הדומות לאריזותיה, עד להכרעה בתביעה שהגישה שעניינה בטענה לגניבת עין והפרת סימן מסחרי. נקבע, רמי לוי לא עיצבה אריזתה באופן שיש בו בכדי לאבחן באופן ממשי בין אריזתה לבין אריזת ברילה אלא יצרה אבחנות דקות, לא מספקות שניכר בהן שכל יעודן הינו ניסיון ליצור הגנה מפני טענה אפשרית בדבר הטעייה
חברת "ברילה" היא אחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם והיא מוכרת במיוחד בקשר למוצרי פסטה. באוקטובר האחרון הגישה החברה בקשה לצו מניעה זמני נגד רשת "רמי לוי", בבקשה לאסור עליה לשווק מוצרי פסטה באריזות קרטון כחולות ורטבים לפסטה בצנצנות אשר נטען כי הן דומות עד כדי הטעייה לאריזות הפסטות והרטבים של ברילה.
לטענת ברילה, הקופסא הכחולה בה נארזים מוצריה היא בגדר סימן מסחרי מוכר היטב בישראל ומשכך היא זכאית להגנה מפני הפרתו. עוד טענה ברילה כי נודע לה שרשת רמי לוי החלה לשווק קו מוצרי פסטה המחקה, באופן ברור שאינו משתמע לשני פנים, את המרכיבים הוויזואליים של מוצריה וכי בחזות הכללית של האריזות בהן עושה הרשת שימוש יש משום דמיון מטעה לאריזותיה. כיוון שכך, לטענתה, הפצת מוצרי רמי לוי באריזות כאמור יש בה בכדי להפר את הסימן המסחרי שלה. עוד הוסיפה ברילה כי רמי לוי מעוולת כלפיה בעוולת גניבת עין ולכן יש ליתן צו המונע מהרשת המשך הפצת המוצרים באריזות המפרות בהינתן סיכויי תביעתה והנזק הגדול אשר עלול להיגרם לה ככל שלא ימנע הדבר.
רשת רמי לוי טענה מנגד כי הקופסא הכחולה כשלעצמה אינה יכולה להוות סימן מסחרי, כי ממילא לא הראתה ברילה כי מדובר בסימן מסחרי המוכר היטב בישראל וכי באריזותיה אין משום הפרה של סימן זה, גם ככל שהיה קיים. עוד סברה הרשת כי אין באריזותיה משום גניבת עין, באשר אין בהן בכדי להטעות את הצרכנים לסבור כי מדובר במוצריה של ברילה. בנוסף נטען כי הנזק אשר יגרם לברילה, המוכחש כשלעצמו, ניתן לכימות ומשכך לא הרימה החברה את הנטל להראות נטיית מאזן הנוחות לכיוונה ואף מטעם זה יש לדחות בקשתה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטת לימור ביבי קבעה כי השוואת אריזות הפסטה תוך בחינת כל פרט ותג בהן, מעלה כי לא מדובר באריזות זהות אלא באריזות בהן נקודות דמיון ונקודות שוני. לשיטת השופטת, נקודות הדמיון הן באריזות קרטון בתבנית צבעים דומה, הכוללת צבע כחול עמוק מעורב בגוונים בהירים יותר, שילוב צבעים ואלמנטים צהובים ולבנים בכיתוב, חלון שקוף בצד הקדמי של האריזה ברוב המוצרים ובחלק מהמקרים גודל וצורה דומה, שימוש בדגלי איטליה קטנים, צילומים של פסטה וציון שהפסטה עשויה מחיטת דורום על חזית האריזות.
גם באשר לשם של המותגים :"BARILLA" ו – "OLLA" ניתן להצביע על דמיון הואיל ובשני השמות יש סיומת LLA. מאידך, יש הבחנה ברורה בין הסימן המסחרי האדום של ברילה והכיתוב של שמה בתוכו בלבן, אל מול השם הסימן המסחרי עם המילה OLLA בגופן שונה ובצבע צהוב. בנוסף, על האריזות של רמי לוי נכלל כיתוב בעברית בלבן :"רמי לוי שיווק השקמה סל הקניות הזול בישראל". זאת ועוד, באריזות של ברילה רוב הכיתוב הוא באנגלית בעוד שבאריזות של רמי לוי למעט שם המותג OLLA כל הכיתוב הוא בעברית. מלבד זאת, האריזות הן אמנם בצבע כחול, אולם הגוון בהיר מעט יותר וגודל וצורת האריזות שונה בחלק מהמקרים.
יחד עם זאת, סברה השופטת כי החוזי הכולל של האריזות הוא דומה באופן שיש בו בכדי להקים חשש להטעיה. כך, מדובר באריזות קרטון כחולות עם צבע כחול משתנה ובאריזות קיימים "חלונות" אשר דרכם ניתן לראות את הפסטה. בנוסף, אמנם על האריזות לא מופיע באדום סימלה המסחרי של ברילה, אולם מופיע עיגול אדום ובו מספר הפסטה באופן שבבחינה פחות מדוקדקת ניתן לראות בו סימן חזותי המשלים את החסר בכך שסימלה המסחרי של ברילה אינו מופיע על האריזה. בעניין זה אף קבעה השופטת כי עיגול זה אף יכול להטעות כך שמאין דהוא יסבור כי מדובר במוצר שמיוצר בשיתוף פעולה עם ברילה, לאור הסממנים החזותיים הכלליים הדומים. זאת ועוד, אמנם על האריזות מופיע שמה של רשת רמי לוי, אולם אין בכך בכדי לשלול אפשרות לשיתוף פעולה בייצור המוצר עם ברילה. בנוסף, אמנם מופיע על האריזות שם מסחרי אחר, אולם הסיומת LLA היא כמו הסיומת של ברילה ובנוסף הסימן המסחרי כתוב בכיתוב דק יחסית ובאופן שאין בו בכדי ליצור הבחנה בין שני המוצרים. לדעת השופטת, רמי לוי לא עיצבה אריזתה באופן שיש בו בכדי לאבחן באופן ממשי בין אריזתה לבין אריזת ברילה אלא יצרה אבחנות דקות ולא מספקות שניכר בהן שכל יעודן הוא ניסיון ליצור הגנה מפני טענה אפשרית בדבר הטעייה.
לאור הקביעה בדבר קיומה לכאורה של עילת תביעה הנסבה על עוולת גניבת עין, לא נדרשה השופטת לטענותיה החלופיות של ברילה המבוססות על הפרת סימן מסחרי מוכר היטב בקופסאותיה הכחולות. יחד עם זאת ציינה כי ספק אם בשלב זה של הדיון ניתן היה לקבוע שברילה הרימה הנטל להוכחת סיכויי תביעתה בהקשר לטענות אלו. הודגש, כי טענת קיומו של סימן מסחרי מוכר לא נטענה באשר לצנצנות הרטבים אלא רק בקשר לאריזות הפסטה, וכי אין חולק שסימנה המסחרי של ברילה על אריזות אלו לא הופר או הועתק.
עוד נקבע כי עיון בראיות אשר הוצגו על ידי ברילה מלמד כי היא אמנם הציגה ראיות ובכלל זה פרסומים ובמסגרתם מוצג המותג שלה כמזוהה עם קופסא כחולה ("blue box") אלא, שכלל הפרסומים אשר הוצגו הם מחו"ל ולא הוצגו על ידה כל פרסומים או כל ראיות אשר יש בהם בכדי ללמד על זיהוי, מיתוג או פרסום כאמור בישראל. בהינתן שכך, ברילה לא הציגה ראיות לכאורה אשר יש בהן בכדי לתמוך בכך שבישראל רכשה האריזה הכחולה אופי מבחין באופן שיש בו בכדי להקים לה סימן מסחרי המוכר היטב בישראל. זאת ועוד, בהינתן ההגנה המוחלשת הניתנת לסימן מסחרי אשר אופיו נרכש, הרי שגם ככל שהיה ניתן לראות באריזות משום סימן מסחרי מוכר היטב בישראל – הרי שסימן זה לא הופר.
באשר למאזן הנוחות, קבעה השופטת כי בכל הנוגע לנזקים האפשריים לברילה ככל שתמשך הפצת המוצרים על ידי רמי לוי – הרי שהפצה כאמור יכול שיהא בה בכדי להוביל להתעשרות שלא כדין של רמי לוי על חשבון ברילה, הטעיית הצרכנים וגרימת נזקים למוניטין שלה. כל אלו, לדעת השופטת, הם נזקים אשר קשה עד כדי בלתי אפשרי לאמוד אותם ולהעריכם. מנגד, רמי לוי טענה לנזק אשר יגרם לה כפועל יוצא ממשאבים מרובים אשר השקיעה בעיצוב האריזות, במיתוג ושיווק מוצרי סדרת איטליה ובהגדלת מכירותיהם, אולם נזק כאמור ניתן לכאורה לכימות כספי והרשת לא הראתה ולו דבר פרסום אחד המעיד על שיווק מוצרים אלו. כיוון שכך, הרי שבשלב זה של הדיון כל המונח בפני בית המשפט הוא נזק הכרוך בירידתה לטמיון של ההשקעה באריזה, נזק שהוא כספי בלבד ומשכך אין בו בכדי להטות את מאזן הנוחות לחובת ברילה.
לסיכום, הבקשה לסעד זמני התקבלה באופן חלקי באשר למוצרי הפסטה בלבד. ניתן צו האוסר על רמי לוי עד למועד פסק הדין בתביעה מכל יצור, יבוא, שיווק, פרסום, מכירה, הפצה או הצעה למכירה, במישרין או בעקיפין, בעצמן או באמצעות אחרים, של מוצרים הדומים עד כדי הטעיה לחוזי של מוצרי הפסטה של ברילה. עוד הורתה השופטת להסיר לאלתר מנקודות המכירה את כל המוצרים המפרים ששיווקו לכל משווק, קמעונאי או סיטונאי שאינם צרכן יחיד, לאחסנם במחסן סגור ולמסור לבית המשפט ולברילה דין וחשבון מפורט אודות האיסוף והאחסנה. רמי לוי תישא בהוצאותיה של ברילה בגין בקשה זו בסך של 20,000 שקל.
