חדשות

בית המשפט העליון דחה הבוקר את ערעורם של שלושת הנאשמים ברצח הנער מוחמד אבו-חדיר בחודש יולי 2014, שנחטף ונשרף למוות ביער ירושלים על רקע לאומני. השופט עמית: "הרצח מצריך חשבון נפש נוקב בחברה הישראלית בנוגע להתמודדות עם תופעות הגזענות וגרורותיהן"

בית המשפט העליון דחה הבוקר את ערעורם של יוסף חיים בן דוד ושני קטינים נוספים, שהורשעו ברצח הנער מוחמד אבו חדיר ז"ל על רקע לאומני ונידונו לעונשי מאסר ממושכים. הרצח אירע בחודש יולי 2014 כנקמה על חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים היהודיים בשומרון, אז חטפו בן דוד ואחייניו הקטינים את אבו-חדיר משכונת בית-חנינה, היכו אותו ושרפו אותו למוות ביער ירושלים. ערב קודם לכן, ניסו בן דוד ואחד הקטינים לחטוף ילד אחר בבית-חנינה ותקפו אותו ואת אמו, ובהמשך אף ניסו להצית שני רכבים בשכונת צור-באחר.

בגין האמור, נידון אחד הקטינים, כבן 17 בעת ביצוע העבירה, לעונש מאסר עולם ו-3 שנות מאסר בחופף. הקטין השני, כבן 16.7 בעת ביצוע העבירה, נדון בדעת רוב לעונש של 21 שנות מאסר, בשל חלקו הקטן יותר ובשל גילו הצעיר. הכרעת דינו של בן-דוד נדחתה במקור נוכח היעדר חוות דעת פסיכיאטרית, אולם בהמשך הוא הורשע ונקבע כי בעת ביצוע העבירות הוא לא היה פסיכוטי, הבין היטב את מעשיו, היה אחראי להם ולא הייתה לו הפרעה בשיפוט המציאות. לאור האמור, נידון בן דוד לעונש של מאסר עולם ו-20 שנות מאסר נוספות במצטבר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כנגד קביעות אלה של בית המשפט המחוזי הגישו שלושת הנאשמים ערעורים לבית המשפט העליון. טענת ההגנה העיקרית של יוסף דוד הייתה כי עקב מחלה נפשית הוא היה חסר יכולת של ממש להימנע מעשיית המעשה ועל כן חוסה הוא תחת סייג האי שפיות המקנה פטור מאחריות פלילית. טענת ההגנה העיקרית של הקטינים נגעה להיעדר כוונת הקטילה ולחלקם בביצוע העבירה.

כאמור, היום דחה ביהמ"ש העליון את ערעוריהם של השלושה על הרשעתם וכן על העונשים אשר הושתו עליהם. השופט עמית, שכתב את פסק הדין העיקרי, פתח את פסק דינו במילים "בלילה שבין 1.7.2014 ל-2.7.2014 הגיחו ממנהרה חשוכה של גזענות, בערות בורות ושנאה, שלוש דמויות, הם שלושת המערערים שבפנינו – בגיר ושני אחייניו הקטינים בני ה-17 וה-16 וחצי. את מעשיהם של השלושה באותו לילה, במהלכו רצחו את הנער מחמד אבו חדיר, ניתן לתאר כ'פיגוע אסטרטגי' שהצית תבערה בשטחים בכלל ובירושלים המזרחית בפרט".

השופט עמית עמד על כך שאין מחלוקת עובדתית על אירועי אותו הלילה והגדיר את יוסף דוד כמי שהיה "היוזם והרוח החיה של מעשה הרצח". עוד נדחתה טענתו של יוסף כי הוא חוסה תחת סייג אי השפיות ונקבע כי בעת ביצוע המעשה היה בשליטה מלאה ללא כל מחשבת שווא, וכי ההפרעות הנפשיות מהן הוא סובל אין בהן אף כדי לקרבו לסייג אי השפיות. בנסיבות אלו, נקבע כי אין מקום להקל בעונשו או להמיר את הרשעתו ברצח בעבירה של הריגה.

טענותיהם של הקטינים כי לא התגבשה אצלם החלטה להמית נדחו אף הן. בית המשפט עמד על כך שלפי הגרסאות שהם עצמם מסרו בחקירתם בשב"כ, במשטרה ובשחזור, תכניתם המקורית היתה לחטוף ולהרוג. נקבע כי יש לראות את השלושה כמי שפעלו כ"גוף אחד", בבחינת מבצעים בצוותא, ועל כן אחריותו של כל אחד למעשה הרצח היא ישירה. באשר לעונשם של האחיינים, בית המשפט שקל את נסיבותיהם האישיות של השניים, כמו גם את העובדה שהם מתחרטים על מעשיהם ומתייסרים בגינם. עם זאת, נקבע כי השיקולים לחומרה מטים את הכף לחובתם, וכי אכזריות המעשה בצירוף המניע האידיאולוגי והגזעני שבבסיסו, מובילים למסקנה כי אין מקום להתערב בעונש שהושת עליהם.

השופט עמית סיכם את פסק דינו במילים הבאות: "המעשים שביצעו המערערים, הפכו זה מכבר לפרשת אבו חדיר, וחרגו מד' אמותיו של תיק פלילי רגיל. הרצח מצריך חשבון נפש נוקב בחברה הישראלית בנוגע להתמודדות עם תופעות הגזענות וגרורותיהן, בדק בית מן המסד ועד לטפחות, בבחינת דע את נתיבי הגזענות, ראה דרכיה הרעות ובערת הרע מקרבך".

 בתום הדיון אמר עו"ד איתמר גלפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה: "ביהמ"ש העליון דחה היום את ערעורם של רוצחי הנער מוחמד אבו חדיר, אשר נרצח רק על שום היותו ערבי, תוך שהוא קובע כי השלושה "הגיחו ממערה חשוכה של גזענות, בערות, בורות ושנאה". הפרקליטות סבורה שביהמ"ש הגיע לתוצאה הצודקת והראויה במקרה קשה זה ומקווים שיהיה בכך מעט מן הנחמה למשפחת אבו חדיר. ביהמ"ש אימץ את עמדת הפרקליטות וקבע כי הנאשם יוסף דוד רחוק מהסייג של אי שפיות וכי הוא אחראי לרצח, וכן קבע כי שני הקטינים לקחו חלק מרכזי ברצח ועל כן יש לסווגם כרוצחים. כמו כן ביהמ"ש דחה את הערעורים על העונש – מאסרי עולם ליוסף דוד ולאחד הקטינים ועונש מאסר של 21 שנים לקטין הנוסף לאור חלקו הקטן יותר בפרשה וגילו הצעיר".

התיק נוהל ע"י עו"ד אורי קורב מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) ובדיון בערעור ע"י עו"ד איתמר גלפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

ע"פ 2067/16