שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אושר לקריאה ראשונה: העונש על תקיפת עובד חינוך – 5 שנות מאסר

חדשות

אושר לקריאה ראשונה: העונש על תקיפת עובד חינוך – 5 שנות מאסר
אושר לקריאה ראשונה: העונש על תקיפת עובד חינוך – 5 שנות מאסר
08/02/2018, ליאור שדמי שפיצר

73% מתיקי האלימות כלפי עובדי ציבור במוסדות חינוך מבוצעים על ידי קטינים, ו-2/3 מתיקי הקטינים נסגרים בשל מדיניות השמה דגש על שיקום. רפ"ק תמיר גינדין: לא בטוח שהחמרה בענישה תוביל להרתעה. התביעה מגישה כתבי אישום וביהמ"ש רואה את התמונה הכוללת וברוב המקרים העונש לא מגיע לענישה המקסימלית"

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ד', 7.2) לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך), התשע"ו-2016, המוסיפה נסיבה מחמירה לעבירה של תקיפת עובד ציבור וקובעת כי אם הנתקף הוא עובד חינוך, העונש בגין העבירה יהיה חמש שנות מאסר במקום שלוש כפי שקובע החוק כיום.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, "זה נושא כאוב מאוד שיש עליו הסכמה. נכון שעובד חינוך הוא עובד ציבור וכל תקיפת עובד ציבור חמורה מאוד אבל בכל זאת יש להפריד את הנושא של עובד חינוך כי בחלק גדול מהתפקידים אדם מחתים כרטיס והוא עובד ציבור רק בשעות עבודתו. לעומת זאת, איש חינוך צריך לפעול 24 שעות כאיש חינוך, והפגיעה בו לא מצטמצמת רק לבית הספר. כל פגיעה או ניסיון להשפיע עליו צריכה להיות בדרגה הכי חמורה. בנוסף, תקיפת איש חינוך גורמת להשבתה של כל מוסדות החינוך באותה עיר ויש להביא בחשבון את המשמעויות. חשוב לטפל בתופעה כשהיא קטנה ולצפות פני עתיד ולא לחכות שהיא תגדל. אם לא נשים מכשול בהתחלה התופעה תלך ותתגבר".

ח"כ מוטי יוגב ציין כי "כל עוד התערבות ההורים היא במשורה זה בסדר וחשוב, אבל ברגע שעוברים לאלימות זה קו אדום וצריך לעצור את התופעה ולייצר הרתעה. אנחנו כמערכת המייצגת את הציבור צריכים לייצר נורמות גבוהות יותר של ענישה והרתעה כדי להגן על המורים".

ח"כ אילת נחמיאס ורבין סיפרה בדיון: "התקשיתי הבוקר להסביר לבני שאני אצביע על הצעת חוק שתגן על המורים שלו כי יש מי שמרביצים להם, מרימים עליהם כיסאות וחושבים שראוי לצעוק עליהם, שחושבים שהמורים עובדים אצלם במובן הגרוע. התחלתי לכבס מילים ומהבן שלי יצא פתאום שאחד מילדי כיתתו, שבה אין אלימות, הרביץ למנהלת המועדונית. הייתי מעדיפה לפעול שלא בחקיקה שהיא כלי משמעותי וקדוש אך כאן הרגשתי שאין ברירה וצריך להעביר מסר מהבית הזה. יש עמדה נחותה וסוג של חוסר אונים המייצג את המקצועות של עובדי החינוך ושל הסגל הרפואי ולכן הנחתי הצעת חוק דומה בנושא".

לדברי ח"כ ענת ברקו, "אחיותיי מורות וסגנית מנהלת ואני שומעת סיפורי זוועה והתדרדרות לעומת התקופה שילדיי היו במערכת. רואים הורים שמזיזים מורים, מתייחסים אליהם כאל שליחים שלהם שצריכים לתת להם שירותים, ראינו את האלימות של האם שסטרה למורה בבית הספר. זה קורה כל יום והסטירה לא חייבת להיות פיזית, היא גם מילולית. ההורים שלנו תמיד הצדיקו את המורים ונתנו גיבוי, היינו קמים בכניסת מורה ולא היינו מכנים מורה בשמו, למורים היה פחות חשוב להתחבב עלינו ויותר לחנך לדרך ארץ ונימוס. היעדר היחס היום כלפי מורים מתבטא גם ביחס כלפי קשישים ואוכלוסיות נוספות".

ח"כ מסעוד גנאים אמר כי "כמורה ומחנך לשעבר, לצערי הרב מה שמתקנים או משפרים בבית-הספר הורסים הרבה פעמים בבית. הייתי עד לתקיפת מורים, מורה שמושפל בבית הספר גמור. זה לא עניין של מורים מול תלמידים אלא העיקר הוא להחזיר את הכבוד למורה בבית הספר. יש ריבוי תלונות כלפי מורים במשטרה על כל אמירה וצריך לתת להם הגנה דרך החוק".

עו"ד אביגיל סון פלדמן ממשרד המשפטים הבהירה כי "העמדה המשפטית שלנו לא מבחינה בין עובדי ציבור שונים בהגנה עליהם ובחומרת הענישה. כל עובד ציבור אמון על אינטרס ציבורי חשוב אך במקרה זה הממשלה החליטה להחמיר בתקיפות מסוג זה".

רפ"ק תמיר גינדין ממשטרת ישראל ציין כי "73% מתיקי האלימות כלפי עובדי ציבור במוסדות חינוך מבוצעים על ידי קטינים ופחות על ידי בגירים, כאשר 2/3 מתיקי הקטינים נסגרים בשל מדיניות השמה דגש על שיקום. המטרה היא ליצור מנגנון משותף עם שירות המבחן ולא להכתים בכתם פלילי, אך יש מקרים חמורים בהם הטיפול מחמיר בשל עבירה חמורה וחוסר שיתוף פעולה מצד הקטין. יש הבדל בין טיפול בקטין בן 12 לקטין בן 17. ביחס לבגירים הנתונים נמוכים ואנחנו מנסים למצות את הדין עם הפוגעים. לא בטוח שהחמרה בענישה תוביל להרתעה כי הרעיון הוא ליצור שילוב זרועות בין המשטרה הפרקליטות ובית המשפט. התביעה המשטרתית מגישה כתבי אישום ובית המשפט רואה את התמונה הכוללת וברוב המקרים העונש הנגזר לא מגיע לענישה המקסימלית".

פרופ' רמי בנבנישתי הזהיר כי זו תהיה טעות גדולה ללכת בכיוון של החמרת הענישה. "אין לזה שום הצדקה וישראל היא המובילה באיסוף נתונים שיטתי שמצביע על ירידה באלימות", אמר פרופ' בנבנישתי. "הכפלה של עונש שנגזר על מעט אנשים לא מוסיפה למוגנות. הסמכות והמעמד של המורה צריכים להתבסס על העבודה החינוכית ולא על הרתעה ועל ענישה פלילית. בנוסף, לא נאמרה מילה על התופעה של פגיעת מורים בתלמידים. הנתונים מראים שבבתי"ס שבהם תלמידים לא מוגנים, גם מורים לא מוגנים. לכן יש מקום לעבודה חינוכית והשקעה פנימה במקום עוד חוק".

עו"ד תמי סלע, יועצת משפטית לוועדה, הוסיפה כי "עולה שאלה לגבי הצדקת ההחמרה בענישה שכן הנתונים שהוצגו מראים מגמת ירידה. כמו כן, היו בשנים האחרונות הצעות להחמרת ענישה ביחס לתקיפת עובדי ציבור נוספים כמו רופאים ומאבטחים שהגיעו לוועדה זו, ובסופו של דבר המחוקק יישר קו עם הגדרה רחבה, לצד קביעת נסיבות מחמירות החלות על כל עובדי הציבור". לטענת עו"ד סלע, "בכל סיטואציה שמוכח שכוונת התוקף הייתה להכשיל את עובד הציבור במילוי תפקידו, הנסיבות המחמירות מתקיימות ולכן כבר היום ניתן להשית 5 שנות מאסר במקרים אלו".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150