עובדת מחלקת הפיקוח העירוני בעיריית אשדוד הואשמה בשכנוע עובדת אחרת לקיים שיחת טלפון בעלת אופי מיני עם מנהל המחלקה בתמורה למשמרות מועדפות לבנה, והקליטה את השיחה. בהליך המשמעתי בחרה לוותר על ייצוג של עורך דין, מבלי להבין עד כמה הסתבכה – והורחקה מהשירות הציבורי לצמיתות
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ערעור על הרשעת עובדת עיריית אשדוד בבית הדין המשמעתי לעובדי הרשויות המקומיות, מאחר שלא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין בהליך המשמעתי וניהלה באופן כושל את הגנתה מבלי להבין את ההשלכות והסיכונים הכרוכים בכך.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המערערת שימשה כמזכירת מחלקה בפיקוח העירוני בעיריית אשדוד. על פי כתב האישום המשמעתי, היא שכנעה את חברתה לעבודה לקיים שיחת טלפון בעלת אופי מיני עם מנהל מחלקת הפיקוח בעירייה, והעובדת אכן עשתה זו מרכבה של המערערת כשהטלפון הנייד שלה נמצא במצב "רמקול" והשיחה כולה מוקלטת. במהלך השיחה, הציעה העובדת למנהל לקיים מפגש בעל אופי מיני עם אישה שהיא מכירה, וכן ביקשה ממנו לדאוג שבנה, שעבד אותה עת במחלקת הפיקוח, יקבל משמרות מועדפות ושעות נוספות. חרף בקשתה של העובדת למחוק את ההקלטה, המערערת שמרה אותה ברשותה ואף שלחה אותה כעבור שנה למנכ"ל העירייה כדי שייחשף להתנהלות המנהל.
בעקבות האירוע הוגשה תביעה משמעתית נגד העובדת, שהודיעה כי היא לא שוכרת עורך דין מסיבות כלכליות. היא הודתה במיוחס לה והורשעה, ובית הדין גזר עליה עונש של נזיפה ופיטורים על תנאי למשך שנה.
כחודש לאחר מכן הוגשה תביעה משמעתית נגד המערערת בעבירות של התנהגות בלתי הולמת והתנהגות הפוגעת במשמעת. המערערת ציינה אף היא בתחילת ההליך ובשלב הטיעונים לעונש כי היא אינה מעוניינת בייצוג, וכי אם היא תזדקק לו היא תתקשר עם עורך דין. לאחר ישיבה מקדמית, שתי ישיבות הוכחות, סיכומים בכתב וישיבת טיעונים לעונש הורשעה המערערת והוטלו עליה נזיפה חמורה שתירשם בתיקה האישי, פיטורים לאלתר ופסילה מהשירות הציבורי לצמיתות.
בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי טענה המערערת כי לא היה מקום להעדיף את עדות העובדת על פני עדותה, נוכח היותה עדות יחידה של שותפה לעבירה, שיזמה את השיחה בעצמה. עוד טענה המערערת כי היא לא היתה מיוצגת בהליך המשמעתי, משום שלא היתה מודעת לסיכון שבפניו ניצבה ולא העריכה נכונה את עוצמת הסנקציות המשמעתיות שיוטלו עליה. הלכה למעשה, טענה המערערת, יכולתה לייצג את עצמה היתה לקויה ופעלה לחובתה, והדבר הוביל לעונש חמור מדי ובלתי מידתי.
השופט גרשון גונטובניק קיבל את הערעור וקבע כי אף שאין בנמצא חובת ייצוג כללית בהליכים בבית הדין המשמעתי, נוכח חשיבות הייצוג והיותו זכות יסוד לכל דבר ועניין, הוויתור עליו צריך להיות מושכל ולהישען על ההבנה של הנילון את המשמעויות והסיכונים של אי שכירת עורך דין בנסיבות אלה. השופט עמד על הקרבה בין ההליך המשמעתי להליך הפלילי, במיוחד במקרים שבהם האישומים המיוחסים לנילון עולים כדי אישומים פליליים כמעט והשלכותיהם עלולות להיות חמורות עד כדי פיטורים – שאז החשיבות שבקבלת ייצוג משפטי הופכת מובהקת במיוחד.
"עולם המשפט הוא מורכב ועמוק. פרחי משפטים מקדישים שנים ללימוד רזיו, וגם לאחר שאוחזים הם בתעודת עורך הדין הנכספת לא תם מסע הלימוד ולא נפסקת ההעמקה", כתב השופט בפסק הדין. "חיים מקצועיים שלמים יחלפו ויוותר עדיין מה ללמוד. תמיד תצוצנה סוגיות חדשות; תמיד תעלנה מחשבות שלא חלפו בתודעה קודם לכן. זהו יופיו של העיסוק במשפט, על כל תחומיו. והנה מגיע אדם זר לכל אלה. עולם המשפט הוא כתורת הנסתר עבורו. אין המדובר, כך יש לקוות, בגיבור הקפקאי יוזף ק', אך עדיין רב הלא ברור על הברור. לכן, כששוקל אדם לבצע מהלך משפטי משמעותי, מן הראוי שיפנה לקבל עצה משפטית טובה, בדיוק כשם שכאשר עתיד אדם לבצע פעולה רפואית משמעותית מן הראוי שיפנה לקבל ייעוץ רפואי. וכאשר שוקל הוא לנקוט בהליך משפטי, טוב ייעשה אם ישכור שירותיו של עורך דין. יש הטוענים כי עומעם זוהרה של הפרקטיקה המשפטית, וזקני הדור מבכים את הימים שחלפו ואינם עוד, ומתרפקים עליהם (בדיוק כשם שקודמיהם עשו בדורות עברו). אולי; אך עדיין אין תחליף לייצוג משפטי הולם ונאות. כך היה בימים ההם, כך בזמן הזה. ודאי שכך כאשר הצד השני להליך המשפטי מיוצג כדבעי. בנסיבות אלה סיכויי הצלחתו של הלא מיוצג מצטמצמים. או אז ייצוג משפטי נאות מתבקש אפוא ממש".
במקרה זה, הבהיר השופט, המערערת אמנם ויתרה על הייצוג במפורש, אולם לא עשתה זו מתוך מודעות להשלכותיו האפשריות של ויתור זה. ייצוגה העצמי סבל מפגמים ממשיים עד כי נגרם לה עיוות דין כתוצאה מכך – היא לא הבינה את חומרת האישומים שיוחסו לה, לא התכוננה לחקירתו הנגדית של מנכ"ל העירייה ונאלצה להכין שאלות על אתר, ולא הבינה את זכותה לזמן עדים מטעמה או את המשמעות של ויתור עליהם. השופט הוסיף כי האופן שבו תפסה המערערת את ההליך המשמעתי כולו היה שגוי, שכן לשיטתה ההליך עתיד היה לקום וליפול על שאלה עובדתית מרכזית – האם היא שידלה את העובדת להקליט את המנהל או לא – בעוד שהעבירות שבהן הואשמה היו רחבות יותר וכוללות עולם ומלואו של מושגי שסתום. משכך, קבע השופט, יש לבטל את פסק דינו של בית הדין למשמעת ולהחזיר את הקובלנה המשמעתית לדיון מחודש. אם המערערת תחפוץ בייצוג היא תהיה רשאית להיות מיוצגת, אך אם תחליט לוותר על הייצוג הרי שכעת ויתורה ייחשב לוויתור מדעת.
