שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > כינה חברת רהיטים "זבל של חברה" - ויפצה ב- 30,000 שקל

חדשות

כינה חברת רהיטים "זבל של חברה" - ויפצה ב- 30,000 שקל
כינה חברת רהיטים "זבל של חברה" - ויפצה ב- 30,000 שקל
06/02/2018, עו"ד גל גומא אביטל

בית משפט השלום בת"א קיבל את תביעתה של חברת "רהיטי דורון" נגד לקוח שרכש דירה עם ארונות אמבט אותן היא משווקת, ושלח לקבלן הבניין הודעות מכפישות אודותיה בהן טען בין היתר כי מדובר בחברה לא אמינה וכי הארונות היו נגועים בטרמיטים. השופטת: "על צרכן לא מרוצה לברור את מילותיו ולא להטיח השמצות ללא תימוכין של ממש"

התובעת, "רהיטי דורון", היא חברת רהיטים המשווקת בין היתר ארונות אמבטיה תחת הסימן המסחרי "באטיו". הנתבע ובת זוגו רכשו דירה מקבלן במאי 2015, כשלפי ההסכם הקבלן הוא זה שמתקשר עם הספקים להספקת המוצרים שיותקנו בדירה תוך השארת האפשרות לרוכשים לשדרג את המוצרים מול הספקים ברשימה בלבד. עוד סוכם כי אחד התנאים לקבלת החזקה בדירה הוא שבמעמד המסירה יהיו מותקנים בדירה ארונות אמבט סטנדרטיים - האחד בחדר האמבט של ההורים והשני בחדר האמבט של הילדים.

בהמשך, החליטו הנתבע ובת זוגתו לשדרג את ארונות ההורים והילדים בעיצוב בהתאמה אישית, וכן להזמין ארון שלישי לחדר השירותים של האורחים שגם הוא בהתאמה אישית. מאחר שלשיטת הנתבע היו כשלים בארונות שסופקו לו ע"י התובעת, שלח הודעת דוא"ל לנציגי הקבלן בה טען בין היתר כי החברה היא "ספק המשקר את הלקוחות שלה". בהמשך שלח הודעת דוא"ל נוספת לנציגת החברה עם העתק לנציגי הקבלן, בה העלה פעם נוספת טענות בדבר איחור לכאורה באספקת הארון והאשמות כי הארונות שסופקו הם ארונות שיצרו עבור לקוח אחר. בהודעת דוא"ל נוספת ששלח לנציגי הקבלן טען הנתבע שוב לאי אמינותה של התובעת, לזלזול בלקוחותיה והוסיף כי ההזמנה שסופקה לו אינה זו שהוזמנה בפועל. סמוך לכך, החל הנתבע לשלוח הודעות רבות למנהלת הסניף של 'באטיו' בהן כינה את החברה "זבל של חברה" וטען כי נתגלתה בעיה בארון ההורים ושהוא נגוע בטרמיטים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות האמור, התנהלו תביעות הדדיות בין הצדדים בבית המשפט לתביעות קטנות שהסתיימו בפסק דין. בנוסף, הגישה החברה תביעת לשון הרע בסך 400 אלף שקל נגד הנתבע לבית משפט השלום בת"א, בה טענה כי ההודעות ששלח לנציגי הקבלן מהוות לשון הרע וכי הייתה כוונה ומטרה לפגוע בחברה ובמוניטין שלה, לחבל ביחסיה עם הקבלן ולנסות להפעיל עליה לחץ פסול. לשיטתה, אין בהשמצות ובגידופים שפרסם הנתבע מילה אחת של אמת, מאחר שהיא סיפקה והתקינה את הארונות בדירה כפי שהוזמן ובמועד. עוד הוסיפה כי הנזק שנגרם לארון ההורים נבע מרטיבות שאינה באחריותה וכי במעשיו הייתה כוונה ברורה לפגוע פגיעה ממשית וקשה בשמה הטוב.

הנתבע מצדו, לא הכחיש את הדברים שנאמרו על ידו אך טען כי מעולם לא פגע בחברה ולא התכוון לפגוע, אלא רק ביקש לעמוד על זכותו הלגיטימית לקבל מוצר תקין ובזמן תוך פניה לקבלן, שמבחינתו הוא הכתובת לתלונות. הנתבע טען בנוסף כי ההודעות שנשלחו למנהלת הסניף של באטיו נשלחו ישירות אליה ואין מדובר כלל ב"פרסום" לפי החוק. עוד הוסיף כי עומדות לו הגנות בהתאם לחוק איסור לשון הרע - אמת הפרסום והגנת תום הלב.

השופטת נאווה ברוורמן קיבלה את התביעה בחלקה ופסקה לחברה פיצוי בסך 30 אלף שקל. לדברי השופטת, פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות מהווה השתק פלוגתא, שכן טענותיו של הנתבע לעניין מועדי האספקה, האיחורים ואי ההתאמה של הארונות שהזמין כבר נדונו והוכרעו בצורה פוזיטיבית ע"י בית המשפט.

בשאלה האם ארבעת הפרסום מהווים לשון הרע, קבעה השופטת כי המשמעות העולה מאמירות הנתבע היא שמדובר בחברה המזלזלת ומשקרת את לקוחותיה, לא עומדת בזמנים כפי שמתחייבת, ומספקת סחורה לא איכותית שאף נגועה בטרמיטים. לדעת השופטת, יש באמירות אלה לכשעצמן כדי לבזות ולפגוע בחברה, המוצגת כחברה "שמשקרת" ולא אמינה.

אשר לאמירה "זבל של חברה" אותה שלח הנתבע לנציגת "באטיו", קבעה השופטת כי מדובר באמירה בוטה שאינה משתמעת לשני פנים, ובנוסף יש בה אמירה הקובעת כי החברה סיפקה ארונות עם טרמיטים. נקבע, כי טענות הנתבע כי בארון התגלו טרמיטים היא אמירה קשה אשר בהחלט יכולה לפגוע קשות בחברה שעיסוקה בהכנת ואספקת רהיטים מעץ, במיוחד כשאמירות אלה מופנות לקבלן עמו עובדת החברה ויש בהן כדי להשפיע על המוניטין והתדמית שלה כלפי הקבלן עמו יש לה התקשרות עסקית. לפיכך, קבעה השופטת כי כל ההודעות יחד מהוות "לשון הרע" על-פי החוק ויש לראות בארבעתן "כמקשה אחת". אשר לשאלה האם מדובר ב"פרסום", קבעה השופטת כי באשר לשלושת הפרסומים הראשונים אין חולק שהנתבע שלח את המכתבים לנציגי הקבלן עם העתקים. בעניין הפרסום הרביעי, תוכן ההודעה שנשלחה למנהלת הסניף לא יועד רק לאוזנה. לפיכך, גם יסוד זה מתקיים.

אשר לטענת "אמת בפרסום" שהעלה הנתבע, קבעה השופטת כי האמירות על החברה לא היו אמת, שכן כאמור, פסק-הדין שניתן במסגרת הליך התביעה הקטנה מהווה מעשה בית-דין ויוצר השתק פלוגתא בנוגע לטענות בדבר אי ההתאמה של הארונות, הנזק והאיחור באספקה. בנוסף, בית המשפט דחה את הטענה כי בארון נמצאו טרמיטים, כטענת הנתבע, וזאת לאור חוות-דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט. לפיכך, כל אמירות הנתבע כי מדובר בחברה מזלזלת, חברה "שמשקרת", חברה שסיפקה ארונות לא כפי שהוזמן וכי נמצא בארון טרמיטים – אינן אמת.

בעניין הגנת תום הלב, קבעה השופטת כי גם זו אינה מתקיימת. לשיטתה, נכון שקיימת זכות ללקוח לפנות לקבלן או למי מטעמו ככל שיש לו תלונות או אי שביעות רצון מהתנהלות החברה כגון אי אספקת מוצר בזמן, פגם בייצור או אי התאמה. עם זאת, אין לאפשר ללקוח להיות משוחרר מכל רסן ולהשתלח בצורה פוגענית בנותן שירות מול הקבלן עמו הוא נתון בקשרי עבודה ופרנסתו כרוכה בו, ולומר כלפיו אמירות שאין בהן אמת. במקרה זה, אמירה "זבל של חברה", "ספק שמשקר", ארון הנגוע בטרמיטים הן אמירות בוטות שאינן אמת, וכאשר הן באות זו אחר זו ללא בחינת הדברים ברמת הזהירות הנדרשת – אין בהן כדי ללמד על תום לב מצד הנתבע.

בכל הנוגע לסכום הפיצוי, שקלה השופטת מצד אחד את העובדה שמדובר בפרסומים המהווים "לשון הרע" ויש בהם כדי לפגוע בשמה הטוב של התובעת, שהיא חברה ותיקה בשוק הרהיטים בישראל. בעניין זה, הבהירה השופטת כי האמירה לפיה נמצאו טרמיטים בארון שסופק על ידה היא אמירה קשה, במיוחד כאשר מדובר בחברה שיעודה ומהותה בייצור רהיטים. גם התכתובות לנציגי הקבלן, פעם אחר פעם, ואופי ההתבטאויות, יש בהם כדי לפגוע בתובעת, בשמה או בעסקיה ובאמינותה. מנגד, לא שוכנעה השופטת כי הדברים שנאמרו על-ידי הנתבע נאמרו על ידו תוך "כוונה לפגוע" בתובעת. בעניין זה ציינה כי התובעת לא זימנה את הקבלן על-מנת לאשש את טענתה כי זה הפסיק לעבוד עמה, ודבר זה עומד לה לרועץ. לפיכך, התובעת לא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים כלכליים.

לאחר שקלול מכלול הדברים, טיב הפרסומים, אופיים, משכם, תפוצתם, מעמדו של המפרסם, והתנהגותו, העמידה השופטת את סכום הפיצוי על סך של 30 אלף שקל. לפני סיום הדגישה השופטת כי היא ערה ורגישה לזכותו של "לקוח" לעמוד על זכויותיו לקבלת מוצר ראוי ושירות ראוי על-ידי ספק המוצר או השירות, אך חשוב להדגיש כי אין בכך כדי להעניק לו זכות להשמיץ נותן שירות במילים בוטות ולייחס לו קביעות שאינן אמת. "על צרכן לא מרוצה לברור את מילותיו, ולא להטיח השמצות ללא תימוכין של ממש", סיכמה.

 

ת"א 59518-11-15

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150