שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אושר לקריאה ראשונה: הקלות במסלול ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

חדשות

אושר לקריאה ראשונה: הקלות במסלול ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים, צילום: getty images israel
אושר לקריאה ראשונה: הקלות במסלול ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים
30/01/2018, ליאור שדמי שפיצר

התיקון לחוק שאושר אתמול בוועדת החוקה הרחיב את שיקול הדעת המסור לרשם ההוצאה לפועל, כך שיוכלו להיכנס בשערי ההליך גם חייבים שלהם נכסים בעלי ערך נמוך שלא יניבו תועלת לנושים וחייבים שלא עמדו בתשלומים האחרונים. מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה: "חייבים לא מבקשים הפטר, הם פוחדים שפתיחת התיק תסבך אותם "

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ב', 29.1) לקריאה ראשונה את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הפטר לחייב מוגבל באמצעים), הכוללת חמישה תיקונים להסדר ההפטר, בהם הבניית שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל ביחס לתנאי שלחייב אין נכסים "בעלי ערך" הניתנים לעיקול או מימוש. על פי הצעת החוק, הבחינה אם לחייב יש נכס "בעל ערך" צריכה להיות בחינה מהותית ולא טכנית, ואם הנכס בסופו של דבר לא יניב תועלת של ממש לנושים, אזי אין בו כדי למנוע את כניסת החייב למסלול ההפטר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ביולי 2015 חוקקה הכנסת תיקון לחוק ההוצאה לפועל במסגרתו נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים הסדר המעניק הפטר בתוך מערכת ההוצאה לפועל לחייבים "מוגבלים באמצעים", המצויים תקופה ממושכת במערכת ההוצאה לפועל מבלי שהם מצליחים להחזיר את חובותיהם ולהשתקם. חייבים אלה היו זכאים לקבל הפטר לו היו פונים להליכי פשיטת רגל, ואולם מטעמים שונים נמנעים מפנייה למסלול זה. ההסדר נקבע כהוראת שעה כדי להעניק פתרון נקודתי שלאחריו יפנו להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות הפירעון החדש שהליכי חקיקתו אמורים להסתיים בשבועות הקרובים בוועדה.

הפטר לחייב נבדל מהליך פשיטת רגל משום שאינו כולל רבים מהשלבים הנכללים בהליך פשיטת רגל, דוגמת מינוי נאמן, כינוס נכסים ובירור כלל תביעות החוב. בשל כך, תנאי הסף המוצעים לכניסה להליך מחמירים הרבה יותר. בין היתר, נקבע כי סך החובות לא יעלה על 800 אלף שקל, ולא יוכל להיכנס להליך חייב שיש לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה. לאחר שחייב מוכרז "מוגבל באמצעים", מאפשרים לו לפרוס את חובו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה, ולצד זאת מטילים עליו מגבלות שונות, דוגמת עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על שימוש בכרטיסי חיוב, הגבלות על שימוש בשיקים וכיו"ב. תנאי נוסף הוא שהחייב עמד בצו התשלומים שניתן לו על ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה להפטר ואין בקשה לפשיטת רגל תלויה ועומדת לגביו, וגם בחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס, הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל.

על פי התיקון לחוק שאושר לקריאה ראשונה, מוצע להרחיב את שיקול הדעת של הרשם כך שהוא יהיה רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בתנאי המקל יותר של תשלום של 18 מתוך 36 התשלומים האחרונים לפי צו התשלומים, או שאינו מסוגל להשלים את כל התשלומים החסרים. הפעלת שיקול הדעת לא תוגבל רק לנסיבות שבהן אי העמידה בצו התשלומים נבעה מ"הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב" או מ"נסיבות חריגות אחרות".

כמו כן, מוצע לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לעשות שימוש בהליך ההפטר כבסיס לגיבוש הסדר לפירעון חוב מוסכם בין החייב לנושים שהסכימו להסדר ולהאריך את תוקף הוראת השעה שאמורה לפקוע בספטמבר 2018.

תומר מוסקוביץ', מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה, ציין כי "4,849 בקשות הוגשו עד היום, ניתנו 1,001 הפטרים אך עדיין חצי מהבקשות נדחות בשלב הסף. חלק מהסיבות שחייבים לא מגישים הם כי הם פוחדים שפתיחה של התיק תסבך אותם יותר ו'תעיר את הדוב'. נוח להם לחיות מתחת לרדאר עם התשלום שנקבע להם. הפוטנציאל לאחר תיקון החוק הוא שמספר ההפטרים יכפיל עצמו".

לדברי ח"כ מרב מיכאלי, מיוזמי התיקון לחוק, "הצענו מנגנון אחר עוד הרבה לפני חוק חדלות פירעון אך כל מה שאפשר לעשות להקל. מדובר באנשים שברור לכל המערכת שלעולם לא יוכלו להחזיר את חובם שלעיתים הושג בצורה לא ראויה, ויש לאפשר להם לפתוח חיים חדשים. עד כה ראינו שהתוצאות לא מקיימות את תכלית החוק והמטרה אינה מושגת ולכן חשוב להתקדם ולהצביע עוד היום לקריאה ראשונה".

חלק מחברי הוועדה טענו כי יש לשקול את ביטול סעיף דירות המגורים בתנאי הסף. ח"כ קארין אלהרר ביקשה לשקול במסגרת הפיילוט את האפשרות להגיש את הבקשה דרך הסיוע המשפטי. לדבריה, "מיליון וחצי שווי דירה זה לא שווי גבוה. אם החייב יצטרך לוותר על דירתו ולשכור במקומה זה עדיין הרבה כסף". ח"כ ענת ברקו טענה כי "הרבה אנשים מגיעים למבוי סתום והחוק הזה יכול לתת קצה חוט כדי לצאת מהמצב הנורא הזה. יש לשקול את הנושא של דירות למגורים במקרים כאלו, כשמדובר בדירות צנועות וזה כל הרכוש שיש למשפחה".

ח"כ דוד ביטן הוסיף כי "החוק נוסח בצורה בעייתית. אדם עם נכס נכנס לתנאי הסף אבל את הנכס אפשר לממש לפי פקודת פשיטת הרגל, אז אם יש לאדם דירת מגורים ויש לו חוב של 800 אלף שקל תמיד יממשו את הנכס. צריך לבטל את נושא הדירה ובמקרים כאלו לבטל את המימוש, כי מדובר על סכום קטן. רוצים להוציא אדם ממעגל העוני, זה חוק חברתי וכך הוא לא יגיש בכלל בקשה".

עו"ד מיכל אלבז ממשרד המשפטים השיבה לחברי הכנסת ואמרה: "המסגרת נועדה רק לאנשים שאין להם נכסים. הבנו שהנוסח הנוכחי יצר עוול לחלק מהחייבים שהיו להם נכסים קטנים יחסית, ולכן רצינו לאפשר גמישות. אדם עם נכסים לא מתאים להליך הפשוט ולפרוצדורה המקוצרת, ייתכן ויעבור הליך פשיטת רגל מלא. אדם שיש לו דירה בשווי מיליון וחצי וחוב של 800 אלף שקל לא בטוח שהוא חדל פירעון".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, ציין כי "מהנתונים שנמסרו לוועדה יש שני חסמים מרכזיים לכניסה להליך - קיומו של נכס בעל ערך ואי עמידה בצו תשלומים. בעקבות כך, במסגרת ההצעה נעשה ניסיון לתת מענה לחסמים אלה – קודם כל, להבנות את שיקול הדעת של רשמי הוצל"פ בכל הנוגע למה נחשב 'נכס בעל ערך'. בנוסף, יש לתת ביטוי למצב של ערך לא משמעותי כמו רכב בעל ערך נמוך שלא יחשב נכס שניתן לממשו. בנושא צו התשלומים נעשה ריכוך משמעותי, די במחצית מהתשלומים בשלוש השנים שקדמו לבקשה ובתנאי שהחייב ישלם את התשלומים שלא שולמו במועד הגשת הבקשה להפטר. גם שיקול הדעת הכללי של הרשם הורחב כך שהוא יכול לתת הפטר גם במקרים שלא עמדו במחצית התשלומים או החייב לא יכול לשלם את מלוא התשלומים החסרים. בכל הנוגע לסוגית דירת המגורים – במצב בו יש דירה ששווה מעט מאוד, יכול להיות שלא שווה לממש אותה כי צריך לפי החוק לספק דיור חלופי לתקופה מסוימת".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:127
קומיט וכל טופס במתנה