בית משפט השלום בת"א גזר את דינו של עו"ד ברק כהן, שהורשע בהעלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר לאחר שפרסם באינטרנט שורת שירים ופוסטים שכללו התבטאויות חמורות נגד רכז מודיעין במשטרה. השופטת דחתה את הבקשה לבטל את ההרשעה וקבעה: "מצופה ממי שחבר בלשכת עורכי הדין ועוסק בעריכת דין לנהוג בריסון וכבוד אלמנטרי כלפי עובדי ציבור"
בית משפט השלום בתל אביב גזר בתחילת השבוע (א') את דינו של עו"ד ברק כהן, שהורשע בעבירות של העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר לאחר שפרסם ברשת האינטרנט התבטאויות חמורות נגד רכז מודיעין במשטרה וכן פרסם באתר יוטיוב גרסאות שונות של "שיר" שכתב אודותיו. השופטת דנה אמיר חייבה אותו לרצות 300 שעות לתועלת הציבור במתן ייעוץ משפטי במרכז סיוע לקהילה הזרה וקבעה: "מצופה ממי שחבר בלשכת עורכי הדין ועוסק בעריכת דין לנהוג בריסון וכבוד אלמנטרי כלפי עובדי ציבור, גם אם בלבו ביקורת כלפי מאן דהוא, שאז ידועות לו היטב, בשל הכשרתו המקצועית, הדרכים החוקיות לפעולה".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כהן, עו"ד במקצועו, הורשע ביוני האחרון בכתב אישום שייחס לו עבירות העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. על פי כתב האישום, במספר מועדים פרסם כהן בפייסבוק שורת פוסטים בגנותו של רכז מודיעין במשטרת ישראל, אליהם נחשפו אנשים רבים. בין ההתבטאויות שכלל כהן בפרסומים בהקשר למתלונן: "מנציח את משטר הדיכוי ופועל נגד האדם בישראל", "לא מתקשר מכוח סמכות שיש לו, אלא מכוח "שיטת מצליח"", "כמו חולדה המכרסמת בחול", "השוטר שעובד כמלשן" ועוד.
בפוסט הראשון אף ציין כהן את מספר הטלפון האישי של המתלונן תוך שהוא כותב שלא לענות לטלפונים ממספר זה. בעקבות האמור, קיבל המתלונן טלפון מאישה שהזדהתה כפעילת הפגנות ושאלה אותו מדוע הוא מציק ומטריד פעילים חברתיים. באותו הערב, קיבל המתלונן גם הודעת טקסט שבה נכתב בין היתר "לא הולך לענות לטלפונים שלך, וכקצין מודיעין אתה כבר אמור לדעת שאם יש לך הגהות אתה מוזמן להתקשר לברק כהן. שבת שלום, כמה שאתה פתאטי". בעקבות אחד הפרסומים נחקר כהן באזהרה בחשד להעלבת עובד ציבור והתנהגות פרועה במהלך אירוע ספורט, אך על אף האמור המשיך לכתוב פרסומים בגנותו של המתלונן.
בנוסף לאמור, העלה כהן לפייסבוק וליוטיוב סרטונים ובהם גרסאות שונות ל"שיר" שכתב בגנותו של המתלונן. מילות ה"שיר" כללו בין היתר אמירות כגון "נחש ירוק עיניים מסתובב ברחובות, אוסף ומתנכל אוכל את הבריות", "בלי מדים ובלי חוקים ובלי שום אלוהים מכה ללא רחם בכל הילדים" ועוד.
כהן בתגובה לא כפר בפרסום הפוסטים והשירים אך טען כי במישור המשפטי-עקרוני המעשים לא הפריעו למתלונן במילוי תפקידו וכי לאור הזכות החוקתית לחופש הביטוי לא היה מקום להרשיעו בעבירה של העלבת עובד ציבור. עוד טען כי הדברים שפרסם היו בגדר ביקורת לגיטימית על מעשיו הבלתי לגיטימיים והבלתי חוקיים של המתלונן אותם פירט. באשר לשיר על גרסאותיו, טען כהן כי זה נכתב "בהשראת" המתלונן אך לא עליו. עוד עלו טענות הנוגעות לאכיפה בררנית ולחוקיות עבירת העלבת עובד ציבור.
בהכרעת הדין כתבה השופטת דנה אמיר כי די לעיין בפוסטים השונים ובשירים שבהם פורסמו העלבונות, ההשמצות והגידופים ביחס למתלונן ותפקידו כדי להגיע למסקנה שיש בהם ודאות קרובה לפגוע פגיעה קשה בליבת כבודו של המתלונן ובקשר לתפקידו כרכז מודיעין. עוד ציינה כי יש לתת את הדעת לכך שבעידן האינטרנט הפצת מסרים באופן זה אינה עוצרת במי ש"חיבב" את הפוסט, שכן חבריו של אותו מחבב או משתף יכולים אף הם לעיין בו, והדבר ברור גם באשר לפרסום ביוטיוב. אשר לטענתו של כהן אודות המאבקים החברתיים, הפוליטיים והציבוריים להם היה שותף, קבעה השופטת כי אין בהם כדי להצדיק את השימוש המושכל שעשה בתכנים הפוגעניים והקשים נגד המתלונן ותפקידו, השפלתו, העלבתו וביזויו. בנוסף, דחתה השופטת את הסברו המיתמם של כהן לפיו כתב את השיר "בהשראת" המתלונן בלבד, שכן לשיטתה די בקריאת מילות השיר כדי להבין שהוא נכתב אודות המתלונן וכי הוא כולל גם התייחסות ישירה אליו.
במסגרת גזר הדין, התבקש בית המשפט בין היתר לבטל את הרשעתו של כהן. השופטת אמיר דחתה את הבקשה, וזאת לאור נסיבות ביצוען של העבירות על פני תקופה כה ארוכה, לאור הפגיעה השיטתית של כהן בערכים המוגנים ע"י העבירות בהן הורשע ובשל הצורך בהשתת ענישה קונקרטית וממשית עליו לצד ענישה משמעותית צופה פני עתיד. גם בעובדת היותו של כהן עורך דין במקצועו אין לדעת השופטת כדי לשנות מהמסקנה לפיה אין לבטל את הרשעתו, כאשר לשיטתה יש בהכשרתו ועיסוקו במקצוע זה כדי להעצים את חטאו. לדברי השופטת, חזקה כי כהן היה מודע היטב למשמעות התנהלותו, למתח העדין שבין הזכות לחופש הביטוי לבין העבירות שאותן ביצע ולערכים המוגנים שבבסיסן: "מצופה ממי שחבר בלשכת עורכי הדין ועוסק בעריכת דין לנהוג בריסון וכבוד אלמנטרי כלפי עובדי ציבור", כתבה השופטת, "גם אם בלבו ביקורת כלפי מאן דהוא, שאז ידועות לו היטב, בשל הכשרתו המקצועית, הדרכים החוקיות לפעולה".
מכאן, פנתה השופטת לבחון את מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה. בעניין זה, שקלה השופטת בין היתר את העובדה שכהן פעל באופן שיטתי במשך למעלה משנה, לפרסום ושיתוף פוסטים ושירים שכתב בגנותו של המתלונן בקשר לתפקידו, תוך השפלתו וביזויו. לדבריה, מדובר בפרסומים שהם פרי תכנון מוקדם ואין מדובר באירוע בודד או בדברים שנכתבו "בעידנא דריתחא" לאחר מפגש אקראי של כהן עם המתלונן. מאידך, סברה השופטת כי יש לתת את הדעת גם לטענות ההגנה בדבר צמצום גבולותיה של העלבת עובד ציבור בהתחשב בערך המוגן של חופש הביטוי, ובכלל זאת חופש הביטוי הפוליטי. עם זאת, מקום שבו נפגע הערך המוגן, כמו במקרה זה, אין להקל בכך ראש ויש להשית ענישה הולמת בהתאם לדין. בסופו של יום, קבעה השופטת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בעבודות שירות, לצד פיצוי למתלונן וקנס.
בגזירת העונש הקונקרטי בתוך המתחם שנקבע, התחשבה השופטת בהשפעה הצפויה של העונש במשפחתו של כהן, נשוי ואב לילדה קטנה, ולפגיעה הצפויה בו במישור המקצועי. כמו כן, מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי ששלל חזרתיות על ביצוע העבירה באזני שירות המבחן. מאידך, ציינה השופטת כי כהן לא הביע חרטה, התקשה לקבל אחריות ובחר לנהל משפט הוכחות, ולכן אינו זכאי לאותה הקלה הניתנת למי שמודה, מביע חרטה כנה וחוסך זמן שיפוטי. בעניין זה, הובהר כי גם אם הוא סבור שהתנהלותו לגיטימית לחלוטין, אין בכך למנוע הבנה למצוקת המתלונן ולכל הפחות יחס של כבוד אלמנטרי כלפיו במהלך המשפט ובעת מתן העדות. היעדר האמור, לצד היעדר הפנמה בדבר הפסול שבמעשיו, מקים לדעת השופטת מסוכנות מסוימת להישנות העבירות ע"י כהן כלפי גורמי ממסד, ויש לשקול זאת לחומרה במסגרת שיקולי הענישה.
בשקלול האמור, גזרה השופטת על כהן 300 שעות לתועלת הציבור אותן ירצה בייעוץ משפטי במרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה (מסיל"ה). בנוסף, נידון כהן ל-6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בגובה 3,000 שקל ופיצוי למתלונן בסך 5,000 שקל.
