אדם שהורשע בעבירות מין בקטינים בני 9 ו-11 וסיים לרצות את מאסרו לפני מספר שנים טען כי כעת, משהתחתן ונולדה לו בת, יש מקום לשנות את צו הפיקוח ולתת לו התראה סבירה לפני כניסה לביתו. ביהמ"ש המחוזי קבע כי יש לתת לו הודעה מראש של כשעה. מה פסק העליון?
בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המדינה על החלטה המגבילה את סמכות כניסתו של קצין פיקוח לביתו של מורשע בעבירות מין וקובעת חובה לתת הודעה מראש של כשעה לפני עריכת הביקור. השופטת יעל וילנר קבעה כי ככלל, אין מקום לתת לעבריין מין התראה מראש בטרם הגעת קצין פיקוח על פי החוק, ועניינו של המשיב, אף שנישא וסיים לרצות את עונשו, אינו מצדיק חריגה מכלל זה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המשיב הורשע בשנת 2008 במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות מין בשני קטינים, בני 9 ו-11, ונידון לשבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. לקראת תום מאסרו, נקבע בדו"ח הערכת מסוכנות כי מסוכנותו המינית של המשיב גבוהה, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. בהמשך, הוטל עליו צו פיקוח ומעקב למשך 40 חודשים, המטיל עליו מגבלות שונות, וכן מעניק לקצין הפיקוח סמכות להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו, על פי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין.
באוגוסט 2015 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בתנאי צו הפיקוח בטענה כי מאז שהוצא הצו השתנו הנסיבות בעניינו, נוכח חלוף הזמן, נישואיו והולדת בתו. המשיב ביקש הקלה בהגבלות שנקבעו בצו הפיקוח, ואף השיג על אופן השימוש בסמכות הכניסה. לטענתו, הפעלת סמכות הכניסה לאחר נישואיו פוגעת אף בפרטיותה של בת זוגו, ועל כן ביקש כי תינתן לו התראה זמן סביר בטרם ייעשה שימוש בסמכות זו. לבקשה לעיון חוזר צורפה הערכת מסוכנות עדכנית פרטית אשר העריכה את מסוכנתו של המשיב כבינונית-גבוהה. בהמשך לכך, נבדק המשיב אף על ידי המרכז להערכת מסוכנות, אשר העריך כי מסוכנותו המינית נותרה גבוהה.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי בשלב זה טרם פחתה מסוכנותו של המשיב ואף לא ניתן לקבוע בעת הזו אם היא תפחת בעתיד. לכן, בעת הנוכחית אין מקום לשנות את תנאי הפיקוח שנקבעו בעניינו של המשיב מבלי לסכן את ציבור הקטינים. עם זאת, מאחר שהמשיב מתגורר בבית עם אשתו, נקבע כי "ניתן לבוא לקראתו בעניין הכניסה לבית", ועל כן נקבע כי הכניסה תוגבל, כך שלמשיב תינתן התראה מראש של כשעה לפני ביקורו של קצין הפיקוח בביתו.
המדינה ערערה על ההחלטה, בטענה כי הודעה מראש תאיין את יכולתו של קצין הפיקוח למלא את תפקידו באופן אפקטיבי. עוד נטען כי התראה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרות החוק ועם הרציונליים העומדים בבסיסו. המדינה אף הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון האמריקאי וכן לפסיקה בקנדה בעניין זה שקבעה כי די בהקשה על דלת הכניסה כדי לקיים את החובה להודיע "זמן סביר מראש" על כניסתם של גורמי אכיפת החוק.
השופטת יעל וילנר קיבלה את הערעור והבהירה כי ככלל, אין מקום לתת כל התראה מראש בטרם הגעת קצין הפיקוח לביקור בביתו של עברין מין. "לצד זאת אדגיש את המובן מאליו, והוא כי ביקור כאמור ייעשה באופן מכובד ותוך פגיעה מינימלית בפרטיותו של עבריין המין", קבעה השופטת. "כמו כן, אעיר כי ייתכנו מקרים, אם כי נדירים, בהם יסבור בית המשפט כי בנסיבות המקרה אכן נדרשת התראה מראש של קצין הפיקוח בטרם הגעתו לביקור בביתו של עבריין המין... אך מקרים אלו הם החריג לכלל".
במקרה זה, קבעה השופטת, עניינו של המשיב ונסיבותיו אינם מהווים חריג לכלל האמור ואינם מצדיקים מתן התראה מראש טרם ביקור של קצין הפיקוח בביתו, חרף השינוי במצבו המשפחתי וחלוף הזמן. קצין הפיקוח לא יצטרך לתת כל התראה לפני בואו לביקור בביתו של המשיב לצורך הפיקוח עליו מכוח החוק.
