שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ו - 2016

חדשות

חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ו - 2016
חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ו - 2016
16/01/2018, כתיבת מומחים

מטרת מאמר זה לסקור בקצרה את ההשפעות הצפויות על דיני חדלות פירעון ועל הליך פשיטת הרגל בפרט במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ו-2016 שבימים אלו ממש עובר הלחנה בוועדת חוקה/חוק ומשפט בכנסת ישראל (להלן:"החוק").

חשוב להבהיר כבר עתה כי הוועדה ברשות ח"כ ניסן סלומינסקי קיבלה על עצמה מלאכה לא פשוטה, שכן עדים אנו לניסיון מבורך לרכז תחת כותרת אחת בלבד פקודות, חוקים, תקנות ופסיקה ענפה. אם כן החוק החדש שמכיל 394 סעיפים לא כולל תוספות לחוק, מתיימר לספק מענה עדכני ויעיל לסיטואציה של חדלות פירעון של יחידים ותאגידים תוך שינוי נורמות וסדר דין קיימים אשר לדעת מחברי החוק יועילו לכל הצדדים המעורבים גם יחד.

לאחר מחקר מעמיק אודות החוק החדש, בהתבסס על הוראותיו החדשות ותוך עיון בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה הנ"ל, הגיע עבדכם הנאמן לכדי מסקנה מוצקה כי אין בהוראות החוק החדש לתרום תרומה משמעותית להליכי חדלות פירעון / פשיטת רגל בישראל.

ראשית טיוטת החוק אינה באה לתת מענה לסוגיות פונדמנטליות בדיני חדלות פירעון המתערערות כמעט בכל תיק ותיק כגון יחס ראוי, אחיד וברור של כל השחקנים במגרש פשיטת הרגל כלפי דירת מגורים של החייב ומשפחתו בהליכי חדלות פירעון.

זאת ועוד, ביד אחד נכנס במסגרת סעיף 162 לחוק מושג מהפכני הקרוי "דמי מחיה", משמע סכום כסף שנשאר בידי החייב (לאחר תשלום לקופת נשייה) האמור להבטיח מחייה בכבוד של החייב והתלויים בו. כאן חשוב להבהיר כי חסר בסעיף 162 התייחסות מפורשת לגובה דמי מחייה מינימליים המוגנים מפני הנושים והנאמן במסגרת הליכי חדלות פירעון. למען ההגינות יודגש כי הוראות החוק נשענות ומפנות את בית המשפט ויתר הנוגעים בדבר להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, כך לדוגמא דמי מחייה מוגנים ליחיד הינם 2,162 ש"ח  ו3,762 ש"ח לשני בני זוג וילד. מובן לכל בר בי רב, כי אין כל אפשרות להתקיים בכבוד בארצנו הקטנה והיקרה בהתבסס על הכנסה של 4,000 ש"ח לחודש כך שגם בעניין זה החוק החדש אינו מספק מענה יעיל וראוי. החוק מזכיר חוקים דומים בדיני מקרקעין שגם שם ישנם מחדלים רבים.

שנית לדעת המחבר, ההסדר המוצע החדש אודות ניהול הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חובות המוגדרים כחובות "נמוכים" (מתחת ל- 150,000 ש"ח) במסגרת מערכת הוצאה לפועל מהווה אסון לאותם חייבים "קטנים" ואסביר.

כידוע מיום הקמת לשכת הוצאה לפועל תפקידה כשמה להביא לגבייה יעילה של חובות לזוכה. תוך שימוש קיצוני על אף שחוקי בכלים ידועים ושכחים כגון עיקולים, הגבלות וכו' כנגד החייב ורכושו שלו או של בני ביתו אפילו והנכסים אינם שייכים לחייב באופן ישיר והכל במטרה לפרוע את החוב לזוכה מהר כל הניתן. סבורני כי גוף שנועד לגבות את החוב אינו הפורום הנכון לקבל החלטות מאוזנות תוך התחשבות ראויה בחייב ובני ביתו. זאת ועוד, בהסדר הקיים שעה שמתנהלים הליכי פש"ר בביתי המשפט המחוזיים החייב זוכה להגנה רחבה מפני הנושים וצדדים שלישים כגון בנקים המסרבים למשל להישמע להוראות צו הכינוס ונמנעים מלפתוח חשבון בנק לחייב.

אם כן, צו מאת בית משפט מחוזי מטבעו בעל משקל משמעותי יותר מזה של רשם/ראש ההוצאה לפועל ועל כן מימוש זכויות החייבים במסגרת הליכי חדלות פירעון בהתבסס על צווים והוראות מטעם לשכת ההוצל"פ תהיה קשה בהרבה מזו הנשענת על שיקול הדעת והסמכות של בית משפט המחוזי. 

לסיכום, לדעת המחבר, החוק החדש יקשה באופן חד משמעי על החייבים הקטנים במימוש זכויותיהם במסגרת הליכי חדלות פירעון, יעמיס על המערכת הוצל"פ ועל הכנ"ר יתר על המידה. ספק אם החוק החדש יגרום לצמצום משמעותי בתופעת חדלות פירעון "סוציאלי" (חדלות פירעון של משק בית שלא מבוסס על פעילות עסקית) במדינה וזאת כל עוד שוק האשראי על כל היבטיו ישאר על כנו. אם כן החוק החדש מתעסק בטיפול בסימפטומים ולא במזור עצמו.

המאמר מוגש בשיתוף עשהאל דרייר.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150