שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: המדינה לא חייבת בפיצוי על פסיקה רשלנית של שופט או רשם

חדשות

ביהמ"ש: המדינה לא חייבת בפיצוי על פסיקה רשלנית של שופט או רשם, צילום: istock
ביהמ"ש: המדינה לא חייבת בפיצוי על פסיקה רשלנית של שופט או רשם
14/01/2018, ליאור שדמי שפיצר

התובעת טענה כי רשם בית משפט השלום בהרצליה הפעיל עליה לחץ כבד ולא ראוי להסכים ל"פשרה מוזרה", להסתלק מתביעה נגד עורך דין ולמשוך את התלונה שהגישה נגדו לוועדת האתיקה, ועתרה לחייב את המדינה בסכום ש"הפסידה". ביהמ"ש: לא הוכחו רשלנות או זדון

בית משפט השלום בכפר סבא דחה על הסף תביעה נגד המדינה לפיצוי מכוח אחריותה השילוחית למעשיו של רשם בית משפט, שחרג לטענת התובעת מסמכותו וגרם לה להסכים לדחיית תביעתה. השופט מיכאל קרשן קבע כי חסינות נושאי המשרה השיפוטית אינה מאפשרת לחייב את המדינה באחריות שילוחית למעשים שביצעו תוך כדי מילוי תפקידם השיפוטי, והבהיר כי טענותיה של התובעת נגד הרשם צחי אלמוג אינן מבססות רשלנות רבתי או זדון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת הגישה לבית משפט השלום בהרצליה תביעה בסדר דין מקוצר בגובה 11,800 שקל נגד עורך דין, שהתבררה בפני הרשם אלמוג. בפרוטוקול הדיון נרשם כי לאחר שהתקיים דיון מחוץ לפרוטוקול הוסכם כי תינתן לנתבע רשות להתגונן, והתיק נקבע להוכחות. לאחר שמיעת הוכחות וסיכומים בעל פה, נרשם בפרוטוקול הדיון כי בשים לב להערות שהעיר בית המשפט בתום הדיון, ניתנת לבא כוח התובעת שהות להודיע על עמדתו לעניין התביעה וההצעה שניתנה בעל פה. בא כוח התובעת הודיע לבית המשפט כי התובעת קיבלה את הערותיו והיא מסכימה לדחיית התביעה, וזו נדחתה ללא צו להוצאות.

כעבור תשעה חודשים הגישה התובעת תביעה נגד המדינה שבה טענה כי במהלך הדיון הראשון ובפתח דיון ההוכחות הציע הרשם אלמוג "פשרה מוזרה", לפיה התובעת תקבל חלק מהכסף שלטענתה עורך הדין חייב לה וכן מכתב התנצלות, ובמקביל תמשוך תלונה שהגישו נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. לטענת התובעת, היא הסכימה לכל רכיבי הפשרה זולת משיכת התלונה, בין היתר משום שלדעתה, היה מקום להזהיר את הציבור מפני פגיעתו הרבה של עורך הדין. התובעת טענה כי בתום ההליך, שהיה לטענתה חפוז, הציע לה הרשם באופן ישיר, מבלי שפנה לבא כוחה, להסתלק מהתלונה, והיא עשתה כן בסופו של דבר. לטענת התובעת, בדברים אלה, שאינם מופיעים בפרוטוקול, חרג הרשם מסמכותו ועל כן היא תובעת מהמדינה, שלדעתה חבה באחריות שילוחית לעבודתו של שופט, את מלוא סכום התביעה ש"הפסידה" בבית המשפט לתביעות קטנות, וכן פיצוי של 3,000 שקל על עוגמת הנפש.

המדינה טענה כי עומדת לה חסינות מפני התביעה, שכן החסינות המוקנית לרשם בפקידת הנזיקין היא חסינות מהותית, השוללת אף הטלת אחריות שילוחית או ישירה על המדינה. לטענת המדינה, החלטת הרשם במהלך הדיון היא לכל הדעות בליבת הפעלת הסמכות ושיקול הדעת השיפוטי, ולפיכך גם אם היא חרגה מהמקובל וגם אם הוא טעה בהחלטתו, אין בכך כדי להוציא את המעשה מגדר החסינות השיפוטית.

השופט מיכאל קרשן ציין כי סעיף 8 לפקודת הנזיקין קובע חסינות לכל בית משפט, בית דין או אחד מחבריהם ולכל אדם המבצע פעולת שיפוט, לרבות בורר, מתביעה על כל עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי. השופט הוסיף כי הגישה רווחת בפסיקת בתי המשפט המחוזיים היא כי מדובר בחסינות מהותית או רחבה, שאינה מאפשרת לחייב את המדינה באחריות שילוחית לפעולות השיפוטיות של נושא משרה שיפוטית, אף אם זה לקה ב"רשלנות רבתית". גישה אחרת שאומצה על ידי מספר מותבים היא כי החסינות שבסעיף 8 אינה חוסמת כליל הגשת תביעות נגד המדינה באחריות שילוחית בשל רשלנות נושא משרה שיפוטית, אולם ניתן לעשות כן רק במקרים שבהם נושא המשרה השיפוטית פעל ב"רשלנות בוטה מאוד".

השופט קרשן הבהיר כי לדעתו, חסינות נושאי המשרה השיפוטית אינה מאפשרת לחייב את המדינה באחריות שילוחית למעשים שביצעו תוך כדי מילוי התפקיד השיפוטי. "הקניית חסינות אישית לשופטים שאין עמה חסינות למדינה מפני אחריות שילוחית לא תשיג את תכליות החסינות, תשפיע על עבודת השופטים ועל אופן התנהלותם עד כדי פגיעה בעצמאותם השיפוטית ובאי תלותם", כתב השופט בפסק הדין. "הכרה באחריות שילוחית של המדינה עלולה לערער מן היסוד את המבנה ההיררכי של מערכת בתי המשפט (כדון במקרה ששופט בית משפט שלום יצטרך לקבוע האם שופט בית המשפט העליון טעה אם לאו), תפגע בסופיות הדיון ותיצור קושי בתחימת הגבול בין מקרים של רשלנות 'רגילה' לרשלנות 'רבתי'. שלא לדבר על המחיר החברתי הכרוך בזימון שופט למתן עדות בבית המשפט".

עם זאת, העיר השופט, החסינות המוחלטת אינה מונעת ביקורת על נושאי משרה שיפוטית, בין אם במסגרת ערעור, בקשה לפסלות שופט, פנייה לנציב קבילות על שופטים ועוד. עוד הובהר כי אף כי אין בהחלטה זו כדי להביע דעה כלשהי על תקינות ההצעה שהציע הרשם להסתלק מהתלונה שהוגשה נגד עורך הדין, אין התביעה הנוכחית יכולה לעמוד, שכן גם אם היתה התובעת צודקת בטענותיה לטעות באופן הפעלת שיקול דעתו של הרשם, הדבר רחוק מלהעמיד תשתית ראויה לקבוע כי מדובר ברשלנות רבתית או חלילה זדון.

לקריאה נוספת ראו:

האם יש להכיר ברשלנות מקצועית של שופטים?

 

תא"מ 58311-05-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:135
קומיט וכל טופס במתנה