שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > דרשה פיצוי על הודעות פרסומת מבלי לגלות שהצטרפה למועדון הלקוחות

חדשות

דרשה פיצוי על הודעות פרסומת מבלי לגלות שהצטרפה למועדון הלקוחות
דרשה פיצוי על הודעות פרסומת מבלי לגלות שהצטרפה למועדון הלקוחות
11/01/2018, ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש מתח ביקורת על עורכת דין שהגישה תביעת סרק בגין שליחת מסרוני פרסומת נגד חנות נעליים, מבלי לציין כי היא היתה חברת מועדון, המשיכה לרכוש בחנות וליהנות מהטבות ונמנעה מלפעול להסרתה מרשימת התפוצה: "תביעות שאינן עולות בקנה אחד עם תכלית חוק התקשורת יידחו תוך חיוב בהוצאות"

בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה לפיצוי בסך 48 אלף שקל בגין הודעות פרסום ששלחה חברה לייצור נעלים ללקוחה, וקבע כי מדובר בתביעת סרק ובמקרה מובהק של חברת מועדון שחתמה על טופס הצטרפות ונהנתה מההטבות הגלומות בו, מבלי שטרחה לציין זאת בתביעתה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת התובעת, עורכת דין במקצועה, חברת ר. ביסה ביצעה הפרות בוטות של חוק התקשורת ושלחה אליה 48 מסרוני פרסומת לטלפון הנייד ללא רשותה במשך כשנה וחצי. התובעת פנתה לחברה באוגוסט 2017 בדרישה לחדול ממשלוח ההודעות ובמסגרת זו דרשה פיצוי כספי. לטענתה, החברה השיבה לה כי היא נתנה את הסכמתה למשלוח הפרסומות, מבלי שצירפה כל אסמכתא לכך, והוסיפה לשלוח לה פרסומות חרף בקשת ההסרה. משכך, ונוכח מספר ההפרות, עתרה התובעת לפיצוי כספי בסך של 48 אלף שקל, המשקף את הפיצוי המקסימלי שרשאי בית המשפט לפסוק לפי סעיף 30א(י) לחוק התקשורת.

הנתבעת טענה מנגד כי היא מפעל משפחתי קטן המייצר ומשווק נעלים, והיא התובעת ביצעה רכישה באחת מחנויות החברה ובמסגרת זו הצטרפה למועדון הלקוחות של החברה תמורת תשלום וזכתה להנחה משמעותית עקב כך. הנתבעת תמכה את טענותיה בחשבונית מס המעידה על התשלום והבהירה כי על פי נהליה, לא ניתן להצטרף לחברות במועדון אלא לאחר חתימה על טפסי הצטרפות, כפי שעשתה גם התובעת, שהם כהסכמה לקבלת דיוור של חומרים פרסומיים ועדכונים שוטפים באמצעי המדיה השונים. רק בעקבות הצטרפותה למועדון הלקוחות היא החלה לקבל מסרונים, בהם הודעות ותזכורות על הטבות שאותן היא אף מימשה בפועל (מימוש צבירת נקודות וקבלת הנחות). עוד טענה הנתבעת כי גם במסגרת ההודעות ששלחה ניתן הי היה בקלות ללחוץ על אפשרות הסרה, אולם התובעת לא בחרה בכך במשך כשנה וחצי עד אשר ביקשה שלא לקבל הודעות ובקשתה טופלה מספר ימים לאחר מכן.

השופט רז נבון ציין כי מעיון במסרונים עולה כי שמה של הנתבעת מופיע בהם והם נשלחו לאורך כל התקופה מאותו מספר טלפון, כשבכולם ניתנת אופציה לביצוע הסרה. "מטעמים השמורים עמה, נמנעה התובעת לגלות בגוף כתב התביעה את מהות הקשר שלה עם הנתבעת וככל שתהפוך בכתב התביעה שהוגש על ידה, לא תמצא שם התייחסות לדברים", ציין השופט בפסק הדין. "כל שיש שם הוא טענה לפיה נשלחו אליה ללא הסכמה מסרונים המזכים אותה בפיצוי. לדברים דלעיל ישנה משמעות מהותית, שכן גרסתה הלקונית של התובעת כפי שהיא מופיעה בכתב התביעה, התפתחה והשתנתה במהלך בירור התיק". כך, ציין השופט, התובעת אישרה לראשונה בדיון בבית המשפט כי היא הצטרפה כחברה במועדון הלקוחות וחתמה על טופס ההצטרפות, אך טענה כי היא מחקה מהטופס את הסכמתה לקבלת דיוור פרסומות. השופט דחה את הטענה והבהיר כי מדובר בטענה עובדתית מהותית וחדשה, אשר משום מה מועלית בדיעבד מבלי שיש לה כל זכר בכתבי הטענות של התובעת. "השכל הישר מחייב, כי טענה מהותית שכזו תטען בכתב התביעה 'בזמן אמת' וב'רחל בתך הקטנה', על אחת כמה וכמה שטענת ההגנה הייתה מוכרת וידועה לתובעת", קבע השופט והבהיר כי לא ניתן לתת משקל רב, לא כל שכן אמון, בגרסה כבושה זו.

עוד צוין כי לעניין זה יש להוסיף את השיהוי שבפנייתה של התובעת – לאחר שנה וחצי – כל זאת שעה שבמהלך התקופה היא הוסיפה לרכוש מוצרים מהנתבעת, לבקר בחנותה ואף ליהנות מההטבות שהוצעו לה במסגרת החברות במועדון, כדוגמת המרת נקודות לכסף, שעל כך הודע לה במסרון. מהצד השני, הבהיר השופט, הרושם העולה מהתנהלות הנתבעת היא כי זו פעלה בצורה תקינה, אינה שולחת מסרונים למי שלא מצטרף למועדון ומסירה מרשימת הדיוור את כל מי שרוצה בכך.

השופט הדגיש כי גם אם היתה מתקבלת גרסת התובעת במלואה, לא היה מקום לפסוק פיצוי, שכן לא היה בכך כדי לשרת את התכליות שבבסיס החוק. השופט ציין כי הנתבעת ככלל שומרת על הוראות החוק, מנהלת רישום מסודר של ההסכמות לדיוור ושולחת מסרונים שבהם היא מזוהה ומאפשרת הסרה מרשימת התפוצה. מנגד, התובעת המשיכה לרכוש בחנויות הנתבעת ועשתה שימוש בהטבות המועדון שלה במשך כשנה וחצי מבלי שעמדה על ביצוע ההסרה. "כל אחה יוצרים תחושה לא נוחה, בלשון המעטה, לרבות ביחס לכנותה של תביעתה. והדברים צריכים להיאמר במפורש – תביעה זו לא היתה צריכה לבוא לאוויר העולם, ומעת שבאה, על בית המשפט לדחות אותה, תוך שליחת מסר תקיף כי תביעות שאינן עולות בקנה אחד עם תכלית חוק התקשורת ואשר יש בהן כדי לגרור לשווא לבית המשפט צדדים אשר מקפידים ככלל על קיום הוראות החוק, יידחו תוך חיוב בהוצאות".

התובעת חויבה בהוצאות הנתבעת בסך של 2,000 שקל ובשכר טרחת עורך דינה בסך 14 אלף שקל.

 

תא"מ 11758-09-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150