חדשות

בשעות הבוקר המוקדמות אישרה מליאת הכנסת בקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק שזכתה לכינוי "חוק המרכולים", לפיה חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים. חנויות הנוחות בתחנות הדלק הוחרגו מהחוק. שר הפנים אריה דרעי: " אישור חוק המרכולים איננו ׳ניצחון חרדי׳, הוא שמירה על הסטטוס קוו"

מליאת הכנסת אישרה הבוקר (ג') בקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), שזכתה לכינוי "חוק המרכולים". 116 ח"כים השתתפו בהצבעה, 58 ח"כים תמכו ו-57 התנגדו. נעדרו מההצבעה: השרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) והח"כים שרן השכל (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו) מרדכי יוגב (הבית היהודי) ויוסי יונה (המחנה הציוני). לאחר אישור החוק הגיב שר הבטחון אביגדור ליברמן ואמר: "חוק מן הסוג הזה במקום לקרב ליהדות רק מרחיק ממנה". יו"ר מפלגת מרצ, זהבה גלאון, כבר הגישה עתירה לבג"ץ לביטול החוק.

לפי הצעת החוק, חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים לצורך פרסום ברשומות, והסכמת שר הפנים תינתן רק אם פתיחת העסקים בימי המנוחה כמוצע בחוק העזר נדרשת כדי לספק צרכים שהם, לדעת שר הפנים, צרכים חיוניים. לעניין זה, מוצע להגדיר "עסקים" ככל המוסדות או המקומות המנויים כיום בסעיף 249(20) לפקודת העיריות ובכלל זה חנויות, אך למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, וכן למעט מקומות של עינוג ציבורי (הצגות של תאטרון, קולנוע, קונצרט וכיו"ב).

במהלך ההצבעות לקריאה שנייה אישרה המליאה את הסתייגותו של יו"ר ועדת הפנים ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, לפיה יוחרגו מהחוק חנויות הנוחות בתחנות הדלק. בנוסף, בשלב מסוים יצאה המליאה להפסקה לבקשת ח"כ אמסלם, לצורך החזרת הסתייגותו של ח"כ שמולי שהתקבלה מוקדם יותר לדיון מחדש בוועדה. ההסתייגות, אשר מחריגה בתי ממכר למוצרים למטבח, התקבלה לאחר שהצבעתם של השר גלנט וסגן השר בן-דהן לא נקלטה ולא ניתן היה לקבוע אם הצביעו או לא. בוועדת הפנים נדחו ההסתייגויות על הסעיף והצעת החוק הוחזרה למליאה בנוסח המקורי בתוספת החרגת חנויות הנוחות בתחנות הדלק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם, הציג את ההצעה ואמר: "כידוע, בשנה האחרונה פירש בית המשפט העליון בצמצום רב את סמכותו של שר הפנים להתערב בחוקי העזר המובאים לידיעתו בפסק הדין שעסק בחוק העזר של תל-אביב בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה. לאור האמור, מוצע בהצעת חוק זו שיזמה הממשלה לקבוע כי על אף הוראות אלה חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים לצורך פרסומם ברשומות, וזאת על רקע משמעותם וחשיבותם של ימי המנוחה. על-פי המוצע, הסכמת שר הפנים תינתן רק אם פתיחת העסקים בימי המנוחה, כמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים שהם, לדעת שר הפנים, צרכים חיוניים".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה: "אני רוצה לפנות לחברי הכנסת מהליכוד. הליכוד היא לא מפלגה חרדית. הליכוד היא מפלגה ליברלית. הליכוד היא מפלגה שידעה לפתוח, לקבל, לחבק, לגשר ולקשר. ומה אנחנו רואים פה עכשיו? שהליכוד זה ש"ס מספר 2. זו לפחות הרגשתנו. ואני חייבת להגיד שאני גם ככה טרחתי ונכנסתי קצת למקורות של הליכוד ופניתי לספרות ומצאתי אצל אבות תנועת החירות הקודש לא עלה על חשבון החופש. זה היה מאוזן. תחיו ותנו לחיות. תכבדו ויכבדו אתכם. אל תיכנסו לבית של האחר. אל תעשו כפייה דתית. אל תכפו על אנשים את הערכים שלהם ושוב, אם החוק הזה הוא כל כך סתמי ולא משנה כלום ולא חשוב, זה רק בשביל אגו של אנשים כאלה ואחרים, אז בשביל מה אנחנו עומדים פה היום ומחוקקים את החוק הזה?"

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק בוז'י הרצוג: "הקואליציה הזאת כבר מתפרקת לחלוטין? שכל אחת ואחת מן המפלגות שמרכיבות אותה עוסקת אך ורק בשימור עצמי, מאותתת מסרים בלתי פוסקים ל"בייס", לבסיס הפוליטי שלה ושוכחת לחלוטין מטובת העניין. איך הגענו למצב שהשבת שלנו, השבת המופלאה הזו, שכל אחת ואחד חי אותה כרצונו, הופכת להיות סלע מחלוקת כאן בכנסת הזאת, סלע שאיש את אחיו או אחותו חיים בלעו. על מה? על חוק ריק מתוכן, אבל חוק שכוונתו ופגיעתו רעה מאוד. רק כיוון שמישהו מנסה להציל את הקריירה הפוליטית שלו, הוא מוסיף ריב ומדון. יהיה הרבה יותר חילול שבת בגלל החוק הזה. יישובים שלמים מתכנסים לדון איך לאשר עבודה בשבת. לוקחים את השבת והופכים אותה למדרס ולמרמס".

ח"כ יעל גרמן: "החוק הזה נוטל מהתושבים, במובן המהותי, הוא לוקח את הזכות של הבחירה שלהם, ולמעשה, החוק הזה הופך את זכות הבחירה של התושבים, לראש הרשות לכלי ריק, כי אם התושבים בוחרים בבחירה ישירה בראש רשות שאין לו סמכות לשנות חוק שהוא חושב שהוא לטובת הציבור, הרי שהחוק הזה הופך את כל הבחירה הדמוקרטית ברשויות המקומיות לכלי ריק. זהו חוק אנטי דמוקרטי, חוק שפוגע באושיות המוסדות ושיטת השלטון בשלטון המקומי. זהו חוק שפוגע בחיי התושבים, ועלול להביא לליבוי שנאה כלפי הדת והחרדים. הוא פוגע, , בסמכויות השלטון המקומי, ושם ללעג את חוק ההסמכה, ולמעשה, כפי שאמרתי, מבטל בפועל את הבחירה הישירה."

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני רוצה להתמודד גם עם הנימוק שהעלו בתמיכה לחוק הזה, והוא הנימוק החברתי. באו ואמרו לנו: בעצם, מאחורי החוק הזה יש גם נימוק חברתי של הגנה על אנשים שלא רוצים לעבוד בשבת. אני, תומך בהגנה על זכותם של אנשים לא לעבוד בשבת, אבל כשמדברים על החוק הזה, הנימוק החברתי הוא למרבית הצער נימוק שקרי. ואיך אני יודע שהוא נימוק שקרי? כי אני רואה בחוק הזה, למשל, את החרגת חנויות הנוחות בתחנות הדלק. מה, בתחנות הדלק העובדים לא צריכים הגנה? הם לא ראויים להגנה? לא צריך להגן על זכותם לא לעבוד בשבת? אבל החנויות האלה ששייכות לרשתות ששייכות לבעלי הון – החנויות האלה יכולות להמשיך לעבוד, והם ימשיכו לעבוד בשבת. הקניונים הגדולים שנמצאים בפוואר סנטרים שמחוץ לערים, גם הם ימשיכו לעבוד בשבת. במי אנחנו פוגעים? אנחנו פוגעים בעסקים קטנים, אנחנו פוגעים בעסקים בינוניים, אנחנו פוגעים באלה שלא חזקים מספיק כדי להשפיע על השלטון, כדי לכופף את השלטון וכדי להתאים את החקיקה לצרכים שלהם".

השלב הבא: בג"ץ

כמו במקרה של חוק ההמלצות, גם בעניין חוק המרכולים בג"ץ יאלץ לומר את דברו. זמן קצר לאחר אישור החוק הגישה יו"ר מר"צ זהבה גלאון עתירה נגד החוק, וביקשה להוציא צו על תנאי שיורה על ביטולו: "מדובר בחקיקה נפסדת ובשיקולים זרים של מקח וממכר פוליטי, חוק המרכולים פוגע פגיעה קשה בזכויות יסוד של הציבור".

לאחר קבלת החוק הגיב שר הבטחון, אביגדור ליברמן, שמפלגתו התנגדה להצעת החוק וצייץ בטוויטר: "חוק המרכולים עבר וחבל. לכפייה דתית אין שום קשר ליהדות או למסורת ישראל. חוק מן הסוג הזה במקום לקרב ליהדות רק מרחיק ממנה".

חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) כתבה: "חוק המרכולים עבר אחרי לילה לבן על חודו של קול על ידי קואליציה רעועה, שבפועל פוגעת בשבת ופועלת רק כדי להציל את עצמה. ימיה ספורים. חוק שלא יעשה דבר טוב ורק יסכסך ויפורר עוד קצת את החברה הישראלית. בזה הם טובים".

מנגד, תומכי החוק בירכו על ההחלטה. שר הפנים אריה דרעי אמר "אישור חוק המרכולים הבוקר איננו ׳ניצחון חרדי׳. הוא שמירה על הסטטוס קוו וניצחון הרוב הדומם במדינת ישראל הרוצה בהמשך צביונה היהודי של המדינה ומעוניין לנוח ביום המנוחה".

ח"כ מקלב מסיעת יהדות התורה אמר "רוב ההתנגדויות היו למטרות פוליטיות שאין ביניהם למהות החוק ולא כלום. ישראל ביתנו בהתנהלותם החלישו את שלטון הימין ומחזקים את השמאל. לא הייתה בעיה לגורמים שונים לפגוע בצביון היהודי, בדבר היחיד שיכול לחבר את עם ישראל".

ח"כ יעקב ליצמן, אף הוא מיהדות התורה, אמר בעקבות אישור החוק "החוק מבטא את עמדת רוב העם בישראל, הרואה בשבת את יום המנוחה הלאומי ובשבילו שמירת השבת מהווה ערך עליון לאורך הדורות. בניגוד להכפשות, חוק המרכולים אינו כופה דבר, הוא מחזק את צביונה היהודי של המדינה, תוך דאגה לזכויות אלפי עובדים שפרנסתם נפגעת כתוצאה מעבודתם בשבת ומונעת מהם מנוחה משפחתית כזכות בסיסית לכל אדם".

לקריאה נוספת ראו:

הקרב על המרכולים: האם יש לחוקק "חוק שבת" ארצי שיסדיר את הנושא?