בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של גמלאי בן 76 לביטול החלטת המועצה הלאומית להתנדבות שלא לחדש לו, בעקבות הסמכתו כעורך-דין, תעודת "טוען מוסמך" בה עשה שימוש במסגרת התנדבות בעמדת סיוע לאזרחים בתביעות קטנות בבית משפט השלום. נקבע, כי ההחלטה נומקה באופן מספק בנסיבות, ואף עולה בקנה אחד עם הוראות הדין החלות על ייצוג בבתי המשפט לתביעות קטנות ועם התכלית הניצבת בבסיסן
"המועצה הלאומית להתנדבות" היא עמותה העוסקת בקידום ההתנדבות בישראל. בראשית שנות התשעים חתם שר המשפטים על הכרה בעמותה כארגון צרכנים, אשר נציגיו רשאים, באישור בית המשפט, לייצג בעלי דין בבתי המשפט לתביעות קטנות. בעקבות זאת החלה העמותה להכשיר מתנדבים מטעמה באמצעות השתלמויות והכשרות ייעודיות, שבסיומן קיבל כל מתנדב תעודת "טוען מוסמך". תעודת הטוען שמנפיקה העמותה מאפשרת למתנדבים, בין היתר, לאייש עמדות ייעודיות שהוצבו על-ידה במספר בתי משפט וזאת בהתאם להסכם בינה לבין הנהלת בתי המשפט. במסגרת זו, מספקים המתנדבים סיוע לאזרחים במימוש זכויותיהם בבתי המשפט לתביעות קטנות.
המבקש, יוסי זיגלמן, הוא גמלאי בן 76 שסיים בשנת 2010 קורס מטעם העמותה ואייש במשך כשש שנים עמדה שלה בבית המשפט בראשון לציון. במקביל לפעילותו ההתנדבותית, נרשם זיגלמן ללימודי משפטים ובסופו של יום הוסמך כעורך דין. גם לאחר הסמכתו, הוסיף זיגלמן לפקוד את העמדה בבית המשפט ולסייע לפונים במסגרתה. בשלב מסוים, פנתה אליו סגנית המזכיר הראשי בבית המשפט והסבירה לו כי על-פי הוראה שהתקבלה מהנהלת בתי המשפט - חל איסור על עורך דין לשמש כמתנדב בעמדת העמותה, והוא נתבקש לפיכך לחדול מפעילותו בה כטוען מוסמך.
במקביל, התקיימו שיחות בין זיגלמן לנציגי העמותה בהן הובהר לו כי לא יוכל להמשיך בתפקידו נוכח קבלתו כחבר בלשכת עורכי הדין. בהמשך, שלחה לו גם הנהלת בתי המשפט מכתב בו נאמר כי אם לא יחדל להתייצב בעמדת העמותה תוגש תלונה כנגדו ללשכה. בעקבות זאת, הגיש זיגלמן המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי מרכז, בה עתר לפסק דין המצהיר על בטלות החלטת העמותה שלא לחדש לו את תעודת הטוען המוסמך.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת זיגלמן, החלטתו ללמוד משפטים ולפעול להסמכתו כעורך-דין נבעה מרצונו להעניק סיוע טוב יותר לפונים לעמדת העמותה. לטענתו, נוכח תפקידה הסטטוטורי של העמותה ושימושה במשאבים ציבוריים שאינם חלק מנכסיה, היא מהווה גוף דו-מהותי ולפיכך מחויבת בכללי המשפט הציבורי שההחלטה לשלילת רישיון הטוען המוסמך שבידו אינה עומדת בהם. עוד טען כי לא ניתנה לו זכות טיעון וכי ההחלטה בדבר הפסקת פעילותו התקבלה בשרירותיות ולוקה בחוסר תום לב, מאחר שלא נתקבל בגינה כל הסבר או נימוק מטעם העמותה בדבר המניעה הקיימת במתן האפשרות למתנדב שהוסמך כעורך-דין להמשיך ולהתנדב במסגרתה.
העמותה מנגד, טענה כי יש לדחות על הסף את התביעה, שכן יש בכוחה להתוות את דרכי פעולתה ביחס למתנדביה. לשיטתה, הכרת שר המשפטים בה כמי שנציגיה יכולים לייצג בעל דין בבתי משפט לתביעות קטנות, נבעה מן המגבלה שנקבעה בחוק בדבר ייצוג ע"י עורך דין בערכאה זו. עוד הוסיפה כי עמדותיה מופעלות לפי הסכם בינה ובין הנהלת בתי המשפט, כאשר כל פונה מוחתם על טופס פטור מאחריות בו הוא מאשר כי הסיוע ניתן לו על-ידי מתנדבים שאינם עורכי-דין. עוד טענה כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים לאחר שזיגלמן עשה דין לעצמו, פעל בכוחניות ובשרירותיות וכעת מנסה לכפות עליה את המשך התנדבותו וגם לאחר שנתבקש מספר פעמים לחדול משימוש בתעודת הטוען שברשותו הוסיף להתייצב בעמדה ולהציע סיוע לפונים אליה.
סגן נשיא בית המשפט, השופט יעקב שפסר, דחה את התביעה וקבע כי גם בהנחה שהעמותה מחויבת בכללי המשפט הציבורי - לא עלה בידי המבקש להוכיח את אי עמידתה בכללים באופן המטיל דופי בהחלטתה. לדברי השופט, החלטת העמותה שלא לחדש את תעודת הטוען של המבקש ואת פעילותו בעמדה לאחר הסמכתו לא נתקבלה בשרירותיות, אלא התבססה על העובדות והנתונים הרלוונטיים וכן על הוראות הדין. כך, במכתביה אל המבקש ציינה העמותה כי הסמכתו כעורך דין יוצרת בעייתיות בסיוע לפונים לעמדתה, בין היתר מתוך חשש להטעיה, שכן כתבי טענותיהם נערכו על-ידי עורך דין ולא על-ידי טוען מוסמך.
עוד הוסיף השופט כי גם במכתבים ששלחה הנהלת בתי המשפט למבקש הובהר לו כי במסגרת ההתנדבות הוא מסייע לפונים בניסוח כתבי בי-דין, הכנת בקשות וכיוצא באלו - פעולות העלולות להיחשב כ"ייצוג" לפי סעיף 63 לחוק בתי המשפט, הקובע את סדרי הדין בנוגע לייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות. כפועל יוצא, קבלת ייעוץ בעמדת העמותה מהמבקש, לאחר הסמכתו כעורך דין, מעניקה יתרון לאדם שפנה אליו לעומת אחרים המקבלים סיוע ממתנדביה האחרים ולכן החלטת העמותה מתבססת על מהות תפקידו של טוען מוסמך בעמדתה ועל הקושי הנובע מהוראות הדין הנוגעות לייצוג על-ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות.
עוד סבר השופט כי החלטת העמותה עולה בקנה אחד עם תכליתו של סעיף 63 האמור, קרי יש בה כדי לקדם את שמירת השוויון והשקילות בין בעלי הדין בתביעות הקטנות וייעול ההליכים במסגרתם באמצעות הקפדה על הכלל הרגיל לפיו לא יתאפשר ייצוג בידי עורך-דין בהליך זה. נוכח האמור, נקבע כי אין בסיס ממשי לטענת המבקש לפיה החלטת העמותה נתקבלה בשרירותיות או בחוסר סבירות וכי הרושם המתקבל הוא שמדובר בהחלטה העולה בקנה אחד עם הוראות הדין.
מעבר לכך, נקבע כי בפעולות שננקטו על ידי המבקש עובר להגשת התביעה יש משום פגיעה בניקיון כפיו. צוין, כי המבקש, אשר נתבקש מספר פעמים על-ידי העמותה והנהלת בתי המשפט לחדול מהתייצבות בעמדה ומסיוע לפונים במסגרתה עד לקבלת החלטה סופית בעניינו, סרב לפעול כאמור והוסיף ולפקוד את העמדה תוך עשיית דין עצמי והמשך מתן שירות כמתנדב העמותה ובניגוד להנחייתה.
נוכח האמור דחה בית המשפט את התביעה, אך חייב את המבקש בהוצאות מופחתות בשים לב לפועלו ותרומתו בעבר, ועל אף עמידתו על התביעה ועשיית דין עצמי ופעילות בניגוד להנחיות העמותה. בהתאם לאמור, יישא המבקש בהוצאות העמותה בסך 20,000 שקל.
