מחרתיים יחול המועד האחרון להגשת השגות פרטניות על תוצאות הבחינה לוועדה הבוחנת. שוחחנו עם עו"ד אורון סלמון המייצג נבחנים בהשגות ובעתירות לבתי המשפט, שאלנו שאלות לגבי ההשגות וביקשנו ממנו המלצות וטיפים למגישים: "לטעמי, פסיקת בית המשפט העליון כפי שניתנה בעת האחרונה תחלחל לוועדה הבוחנת ותשפיע על אופן בדיקת העררים"
מחרתיים (ג', 9.1) יחול המועד האחרון להגשת
השגות על תוצאות בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. מדובר במעין עררים המוגשים
ע"י הנבחנים לוועדה הבוחנת של הלשכה, על מנת שזו תבחן טעויות או כשלים בשאלות
מסוימות. לאחר הגשת ההשגות, מתכנסת הועדה הבוחנת ומקבלת החלטה ביחס אליהן, ובשלב
הבא יכולים הנבחנים לתקוף את החלטתה באמצעות עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים
מנהליים בירושלים. שתי העילות העיקריות לתקיפת השאלות הן חריגה מהחומר לבחינה
וחוסר סבירות המתבטא בניסוח כושל של השאלה. הוועדה מחויבת להשיב על ההשגות בתוך 30
יום, ולאחר מכן ניתן להגיש עתירה לבית המשפט תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה על ידי
הועדה.
לקראת שלב ההשגות, ערכו בשבוע שעבר חברות ההכנה
כנסים לנבחנים, בהם הציגו בפניהם את השאלות שהן סבורות שראויות להשגה, בין אם
לפסילה ובין אם לקבלת חלופה נוספת. במקביל העבירה חברת "מחשבות" קובץ
השגות לוועדה הבוחנת של הלשכה, שבמסגרתו פירטה נימוקים משפטיים לשאלות שלדעתה
ראויות להשגה.
כדי להבין טוב יותר מה עומד בפני הנבחנים ומה
מומלץ להם לעשות, שוחחנו עם עו"ד אורון סלמון, ממשרד עוה"ד סלמון דקס
ושות' המייצג נבחנים בהשגות ובהליכים משפטיים בנוגע לבחינה ועובד בשיתוף פעולה עם
חברת ההכנה המובילה "מחשבות". במהלך השנים רכשו שותפי המשרד ידע תאורטי
ומעשי רב ביותר בכל הקשור לתקיפת בחינות ההסמכה ובאמתחתם הצלחות רבות בתחום. בשנים
האחרונות הגיש צוות המשרד השגות ועתירות מנהליות בשם אלפי מתמחים, דבר שהביא
לפסילת שאלות רבות על ידי הועדה הבוחנת ועל ידי בית משפט לעניינים מנהליים. במקרים
מסוימים ערערו עו"ד סלמון ודקס על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון,
ובשני מקרים בית המשפט העליון התערב בהחלטת בית המשפט המחוזי והורה על פסילת שאלה
מסוימת שהייתה במחלוקת.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מהם סיכויי ההשגות להערכתך?
היו מקרים בעבר שבהם הועדה הבוחנת קיבלה השגות
של נבחנים. המועד הזה שונה מהמועדים הקודמים, הן ביחס למבנה הבחינה והן ביחס
לאפשרות להגיש השגה. הזכות להשיג קבועה כעת בתקנות תחת השם "ערר".
ניתן לערור הן על מטלת הניסוח והן על פרקים ב' ו ג'. לטעמי, פסיקת בית המשפט
העליון כפי שניתנה בעת האחרונה, תחלחל לוועדה ותשפיע על אופן בדיקת העררים.
איזה שאלות הן בעלות הסיכוי
הגבוה ביותר לקבלת ההשגות?
בהליך שנידון בפני הועדה קשה לדעת מהי שאלה
"חזקה" ומהי שאלה "חלשה". לא ניתן למצוא אחידות בהחלטות
שניתנו על ידי הועדה, שכן היא פסלה שאלות מסיבות שונות ומגוונות. בעתירות מנהליות
המצב שונה: בדרך כלל בית משפט נוטה להתערב בשאלות שיש בהן חריגה מסמכות,
כלומר שאלות בנושאים שלא בחומר הבחינה.
איזה המלצות/טיפים יש לך
למגישי ההשגות?
הצעתי היא לכתוב ערר ממוקד מאוד ולהתייחס לדברים
בצורה עניינית. צריך לזכור שהועדה הבוחנת מקבלת מאות עררים במסגרת זמן צפופה
ביותר. משכך, רצוי להתמקד ולהתייחס לנושא הנתקף בערר בצורה עניינית וממוקדת. ביחס
למטלת הכתיבה ניתן קצת להרחיב יותר ולבסס גם טענת חוסר אחידות ואי שיווין בבדיקה.
בניסוח העררים בדרך כלל אנחנו נעזרים במומחים של חברת "מחשבות",
שכן צריך בקיאות וידע במגוון תחומי משפט. שיתוף הפעולה הפורה עם
"מחשבות" הביא בשנים האחרונות לקבלת השגות רבות על ידי הועדה וברוב
המקרים אנחנו נעזרים במחלקה המשפטית של "מחשבות" על מנת לבסס את
העררים בצורה הטובה ביותר.
האם כדאי להציף את הועדה
הבוחנת בהשגות באותן שאלות ובאותו נוסח או שעדיף להימנע מכך?
מבחינתי אין מגבלה על כמות השאלות, כל עוד
מדובר בערר מבוסס ומנומק כדבעי. כבר היה מקרה שהועדה התערבה ב -7 שאלות כך שאין
גבול לכמות העררים. ברוב המקרים המתמחים מגישים עררים ביחס לעשרות שאלות. המצב
שונה בהליך מנהלי בבית משפט: בעתירה רצוי להתמקד במספר שאלות בלבד שכן בית המשפט
מתערב בצורה בררנית ביותר ותוך הצמדות דווקנית לעילות המנהליות.
מתי כדאי להגיש השגה על פרק
הניסוח, בהתחשב בכך שקיים סיכון להורדת הציון?
ראשית, אציין שלטעמי הועדה כלל לא מוסמכת
להוריד ציון בערר. קריאה יסודית של החוק והתקנות לא הביאה למציאת מקור סמכות בנושא
ולא ברור מניין הועדה שואבת את סמכותה בעניין זה. משרדי אף פנה בעניין לוועדה,
ומענה שניתן ממש לפני ימים ספורים לא התייחס בצורה ברורה למקור הסמכות. ככל שהדבר יבחן
בערכאות, לדעתי בית משפט יטה להתערב בנושא ויורה לוועדה שלא להוריד נקודות בבדיקה
כל עוד המחוקק לא אומר את דברו בצורה ברורה. בסופו של יום, כל בחינה צריכה להיבדק
בצורה יסודית ומעמיקה מול טבלת המחוון שפורסמה על ידי הועדה וההחלטה בסופו של דבר
היא עבור כל נבחן ונבחן. ככל שהציון שניתן לנבחן נמוך יותר, הרי שיש צורך לנסות
ולגרוף כמה שיותר שאלות בערר, ומשכך במצב כזה בדרך כלל הצעתי היא לערור.
כיצד לשיטתך יכול הנבחן
לערער על הציון שקיבל בפרק הניסוח מבלי שהוא יודע על מה הורדו לו נקודות?
הלשכה פרסמה טבלת מחוון לפרק הניסוח, אבל
בבדיקה לא נימקו על מה הורידו נקודות. מבחינת הנבחן הדרך להשיג על כך היא לקחת את
טבלת המחוון, לנסות להבין על מה הורידו לו נקודות ולתקוף את זה, למרות שזה מאד
קשה. בשלב מאוחר יותר נתקוף את זה גם בפני בית המשפט בעתירות שנגיש. אני סבור שעל
הלשכה כרשות מנהלית מוטלת חובת הנמקה, ואם היא קיבלה החלטה להוריד נקודות – היא
חייבת לנמק למה.
האם הבחינה הזו הייתה יוצאת
דופן מבחינת כמות השאלות הבעייתיות?
ממש לא. כל בחינה אנחנו מצליחים לאתר כמות
גדולה של שאלות שמתאימות לערר. הבחינה הנוכחית הייתה חריגה מבחינת רמת קושי ובעיקר
מבחינת היקף המלל. לדעתי, היה קשה עד בלתי אפשרי לעבור את הבחינה במסגרת הזמן כפי
שניתנה למתמחים.
האם היה מוצדק לשיטתך לשנות
את מתכונת הבחינה למתכונת החדשה?
אני יכול להבין את הצורך לשנות את מתכונת
הבחינה. הבחינה בנוסח הקודם לא בדקה יכולת ניתוח והבנה משפטית ועסקה בעיקר ביכולת
שינון. יחד עם זאת, העובדה שחלק מהבחינה במתכונת הנוכחית הוא חלק "פתוח"
שנבדק על ידי בודק אחד, היא לדעתי בעייתית ביותר ויוצרת אי שיוון וחוסר אחידות בין
הנבחנים. לטעמי צריך לקבוע מנגנון בדיקה שונה ביחס למטלת הכתיבה כך שכל בחינה
שתנוקד בציון גבולי תיבדק על ידי שני בוחנים שונים. ככל שהציון הסופי, לאחר מיצוע
שני הציונים, יהיה ציון נכשל, תינתן לנבחן אפשרות לטעון בפני ועדת בוחנים ולשכנע
מדוע יש לתת לו ציון עובר. המצב כפי שקיים היום לא סביר ולא מידתי, ולמרבה הצער
נחשפתי ל"מטלות כתיבה" טובות מאוד שנוקדו בחסר.
