שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > לשכת עוה"ד תקפה את הנבחנים; עורך דינם: "לא התייחסו לגוף הטענות"

חדשות

לשכת עוה"ד תקפה את הנבחנים; עורך דינם: "לא התייחסו לגוף הטענות", צילום: עו"ד אילן בומבך. צילום: באדיבות המצולם
לשכת עוה"ד תקפה את הנבחנים; עורך דינם: "לא התייחסו לגוף הטענות"
04/01/2018, עו"ד לילך דניאל

במסר חריף ששיגרה לציבור עורכי הדין תוקפת הלשכה את המתמחים המוחים נגדה על רקע בחינות ההסמכה: "לטענות המושמעות אין כל בסיס, לשכת עורכי הדין לא תיכנע ללחצים, לסחטנות ולאיומים". עו"ד אילן בומבך, המייצג את הנבחנים: "מצערת העובדה שהלשכה מהלכת אימים על הנבחנים במקום להטות אוזן לטענות הלא פשוטות שמושמעות"

"לטענות המושמעות על ידי הנבחנים שלא עמדו ברף הנדרש על מנת לצלוח את הבחינה אין כל בסיס, אנו יודעים כיום בוודאות כי הן חלק מניסיון להשפיע על דעת הקהל וליצור תמונה שגויה", כך נכתב במסר חריף במיוחד ששיגרה היום (ה') לשכת עורכי הדין לכלל ציבור עורכי הדין בדואר האלקטרוני, בתגובה לצעדי המחאה שנוקטים נגדה נבחני המועד האחרון של בחינת ההסמכה. על המכתב חתומים עו"ד אפי נוה, ראש הלשכה, עו"ד חוה מרצקי-קלמפרר, יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, וראשי המחוזות.

עו"ד אילן בומבך, המייצג את עניינם של הנבחנים ואף נכח לצדם בפגישה שנערכה אתמול עם שרת המשפטים שקד, הגיב בשיחה עם "תקדין" לטענות הלשכה: "מסיטים את הדיון והוויכוח למחוזות אחרים ולא רלוונטיים. במקום לדחות את הטענות באופן גורף היה ראוי לבדוק אותן תחילה. משמחת העובדה שגישתה של שרת המשפטים בפגישתנו אתמול הייתה שונה".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"בימים האחרונים נמצאת לשכת עורכי הדין תחת מתקפה חסרת תקדים בקשר עם בחינת ההסמכה שנערכה לאחרונה", נכתב במכתב הלשכה. "במסגרת מתקפה זו נחצו קווים אדומים – נגד הלשכה הוגשו תלונות למשטרה בגין זיוף ומזה מספר ימים שמתנהל נגדה קמפיין תקשורתי, כל זאת כאשר במקביל נערכות הפגנות נגד הלשכה וראש הלשכה מול אירועי הלשכה ברחבי הארץ ומול ביתו הפרטי של ראש הלשכה ואף נגד שרת המשפטים מול ביתה הפרטי ויו"ר ועדת הבחינות... מצאנו לנכון לפנות אליכם על מנת להעמיד את הדברים על דיוקם: לשכת עורכי הדין פעלה ופועלת כשהיא רואה לנגד עיניה אך ורק את רמת השירות המקצועי שעורכי הדין מעניקים ללקוחותיהם. לשכת עורכי הדין לא תיכנע ללחצים, לסחטנות ולאיומים ולא תסטה במאומה מהעקרונות והחובות המוטלים עליה".

עוד נכתב "לטענות המושמעות על ידי הנבחנים שלא עמדו ברף הנדרש על מנת לצלוח את הבחינה אין כל בסיס. אנו יודעים כיום בוודאות כי הן חלק מניסיון להשפיע על דעת הקהל וליצור תמונה שגויה. בחינות ההסמכה נערכות על ידי הוועדה הבוחנת שהוסמכה לכך בחוק. מדובר בוועדה מכובדת ביותר המורכבת משלושה שופטים ותיקים (שופט בית המשפט העליון ושני שופטים מבתי המשפט המחוזיים) וכן מעורכי דין בכירים בשרות הציבורי ואנשי אקדמיה מנוסים. הוועדה הבוחנת אמונה על הבטחת הרמה המקצועית של עורכי הדין. זה המנדט שהיא קיבלה עם מינויה ורק על יסוד מנדט זה היא פועלת. כל טענה אחרת לקיומה של אג'נדה נסתרת פשוט מופרכת מיסודה והיא אינה מתיישבת עם העובדה הברורה כי לשכת עורכי הדין כלל אינה מעורבת בגיבוש הבחינה ואין לה יכולת להשפיע על תוכנה".

מלבד האמור, טוענת הלשכה כי תוצאות הבחינה צריכות להיבחן בראי התפלגות הנבחנים, ממנה עולה בין היתר הפער בין שיעור המעבר של בוגרי האוניברסיטאות לזה של בוגרי המכללות. "מדובר באחוזי מעבר גבוהים מאוד, שמשמיטים את הבסיס מתחת לטענות של הנבחנים שהבחינה "קשה", "בלתי פתירה" וש"טובי המומחים לא פתרו אותה", נאמר, "קל להפנות אצבע מאשימה לוועדה הבוחנת או ללשכת עורכי הדין וקל לייחס לבוחנים נכבדים מהמגזר הפרטי והמגזר הציבורי (דוגמת פרקליטות המדינה), מעשי זיוף ומרמה משוללי כל יסוד. בפועל, הנתונים מדברים בעד עצמם והם מעידים שמי שצריך לעשות חשבון נפש או "בדק בית" הן מספר מכללות (ואיננו מתייחסים לכל המכללות)".

עוד מתייחסת הלשכה במכתבה לטענות שעלו בנוגע להפחתה מכוונת של תוצאות הבחינה  ולפגיעה באנונימיות הנבחנים: "אנו רואים בחומרה רבה את הגשת התלונות למשטרה נגד הלשכה בטענת שווא כאילו הבוחנים הפחיתו את ציוני הבחינה של בוגרי המכללות על מנת לשרת "אג'נדה" של הלשכה", נכתב. "לאורך כל הליך בדיקת הבחינה נשמרה האנונימיות של הנבחנים, כך שחבר הבוחנים (ביניהם עורכי דין בכירים במגזר הציבורי) כלל לא ידעו ולא הייתה להם אפשרות לדעת את זהות הנבחנים שאת מטלת הכתיבה שלהם בדקו ואף לא את שם המוסד בו למדו ו/או את הציון בשאר חלקי הבחינה. הניסיון של אותם מתלוננים להלך אימים על הלשכה והבוחנים באמצעות הגשת תלונות למשטרה לא יצלח ולא בדרך זו יזכה ולו מתמחה אחד לקבל הסמכה כעורך דין. מובן מאליו כי ביקורת עניינית ורצינית בנוגע לבחינה עצמה ראויה ולגיטימית. עם זאת קיים קו גבול ברור בין ביקורת עניינית על הבחינה לבין שימוש פסול בזכות להגיש תלונה למשטרת ישראל מתוך רצון לאיים ולהלך אימים על חברי הוועדה הבוחנת, חבר הבוחנים ולשכת עורכי הדין (שכאמור אינה מעורבת כלל בניסוח הבחינה). אנו מאמינים כי כולנו רוצים לעבוד במקצוע שהרמה בו גבוהה ומכובדת וכזו שנותנת ללקוחות שלנו את השירות הטוב ביותר. מנגנון ההסמכה הקבוע בחוק לשכת עורכי הדין נועד לשמור על מטרה זו וכך יעשה.

עו"ד אילן בומבך: "גישת ההידברות עדיפה על גישת האיומים"

אתמול כאמור, נפגשו נציגי המתמחים כשהם מלווים בעורך דינם אילן בומבך ופרופ' חמי בן נון, עם שרת המשפטים איילת שקד, והציגו בפניה את טענותיהם בנוגע לכשלים ולליקויים שנפלו בבחינה האחרונה. לאחר הפגישה אמר עו"ד בומבך כי הייתה פגישה מצוינת וכי השרה הוטרדה מחוסר ההוגנות והבעייתיות הרבה שהייתה בבחינה, והתחושות היו טובות.

"המכתב אינו מתייחס לחלק ניכר מטענותינו", אמר היום עו"ד בומבך בשיחה עם "תקדין" בתגובה לטענות שעלו במכתב מטעם הלשכה. "הייתי מצפה שהלשכה תיקח את הטענות שהעלינו לתשומת לבה ותבצע בדיקה מקיפה מדוע בעשרות רבות של בחינות יש מחיקות ותיקונים כלפי מטה, מדוע הבחינות לא היו אנונימיות כפי שההוכחות שבידינו מראות, ועוד טענות רבות שהעלינו".

לגבי רוח הדברים שעולה ממכתבה של הלשכה אומר עו"ד בומבך "מצערת העובדה שהלשכה מהלכת אימים על הנבחנים במקום להטות אוזן לטענות הלא פשוטות שמושמעות. במקום לדחות את הטענות באופן גורף היה ראוי לבדוק אותן תחילה. משמחת העובדה שגישתה של שרת המשפטים בפגישתנו אתמול, הייתה שונה. פניתי בארבעה מכתבים מפורטים לראש ועדת הבחינות, ליו"ר הלשכה, ולשרת המשפטים אולם עד עתה לא קיבלתי שום התייחסות עניינית לטענות שהעליתי. במקום להתייחס לגופן של הטענות הם בוחרים לתקוף את האנשים באופן אישי. זה מצער, לא כך הלשכה צריכה להתייחס לחברים לעתיד שלה".

עוד הוא מוסיף "אין לי טענה על יושרו והגינותו של ראש ועדת הבחינות, כב' השופט אלרון. לא זו השאלה, השאלה היא האם נעשו בדיקות ומחיקות שלא כדין, כמובן שלא על ידו, ולכך הלשכה לא משיבה. במקום זה מסיטים את הדיון והוויכוח למחוזות אחרים ולא רלוונטיים. בנוגע לסטטיסטיקות שהובאו במכתבה של הלשכה ביחס לאחוזי המעבר, סבור עו"ד בומבך כי הן הוצגו באופן מגמתי ומטעה: "בסך הכל 17% מאלה שניגשו למבחן הם בוגרי אוניברסיטאות, כך שלא ניתן לחלץ שום נתון סטטיסטי מהימן ורציני על סמך מיעוט כזה. בנוסף, הטענות של הלשכה מתמקדות באוניברסיטאות ת"א וירושלים, אבל צריך לזכור שהממוצע של האוניברסיטאות השנה הוא 70.2 – מעט יותר מציון המעבר, בניגוד לשנים קודמות שבהן הממוצע היה גבוה יותר באופן ניכר. מנתונים שפרסמה הלשכה, ב-2013-2014 הממוצע של בוגרי אוני' היה 78-79, הרבה יותר מהציון הממוצע הפעם. גם אחוזי המעבר של האוניברסיטאות ירדו באופן ניכר, מ-90 ומעלה ל-80 ומטה".

בנוגע לטענה שהבדיקה הייתה אנונימית, אומר עו"ד בומבך כי מדובר בנתון מופרך: "יש לנו מחברות של בחינות שבהן השם מופיע באופן גלוי, כולל כל המחיקות. אין התייחסות לכל הנושא של המחיקות ושינוי הציונים, כמו גם ביחס לטענות לגבי חומר שלא נכלל בבחינה, שאלות אזוטריות, חריגה מהסילבוס, וכל הטענות שהעלינו".

לסיכום הוא אומר "בפסק הדין האחרון של בית המשפט העליון אמר השופט הנדל כי אם הציון הממוצע נמוך במיוחד – יש לשקול מתן פקטור. לא מדובר בציון של האוניברסיטאות אלא בציון הממוצע הכולל. ואכן, הציון הממוצע הפעם היה 64, שהוא ציון נמוך מאד. לכן צריך לתת פקטור משמעותי. גם לכך אין שום התייחסות במכתב של הלשכה ולא הזכירו את הנושא כלל וכלל. אני חושב שהגישה של ההידברות עדיפה על גישת האיומים, ואם לא כן – נפנה לבית המשפט".

מעמותת "המרכז הארצי לסיוע למתמחים ולסטודנטים למשפטים" נמסר בנוסף לדבריו של עו"ד בומבך כי "אתמול הוצגו בפני שרת המשפטים הגב' איילת שקד הוכחות למחדלים בעניין היעדר האנונימיות על הבחינות, שינוי ותיקוני הציונים לרעת הנבחן. טוב מראה עיניים מאלף מילים".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:69
קומיט וכל טופס במתנה