שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > צו מניעה לחברת "תשומה שיקום ושחזור חובות" בשל הסגת גבול המקצוע

חדשות

צו מניעה לחברת "תשומה שיקום ושחזור חובות" בשל הסגת גבול המקצוע
צו מניעה לחברת "תשומה שיקום ושחזור חובות" בשל הסגת גבול המקצוע
03/01/2018, ליאור שדמי שפיצר

החברה התקשרה עם נושים שונים ב"הסכם המחאת זכויות" בחוב כנגד תמורה, ופעלה בהמשך לגביית החוב, אלא שקריאה זהירה של סעיפי ההסכם מעלה כי לא מדובר בעסקת מכר קלאסית, וכי זכות הבעלות בחוב המועברת לחברה מדוללת מתוכנה ומהווה למעשה שירות משפטי

בית המשפט העליון הוציא צו מניעה קבוע נגד חברת "תשומה שיקום ושחזור חובות" האוסר עליה להתקשר בהסכם עם נושים שונים ולפעול לגביית חובות כלפיהם, תוך הסגת גבול מקצוע עריכת הדין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשנת 2012 הגישה לשכת עורכי הדין תביעה לבית המשפט המחוזי נגד חברת תשומה, בה טענה כי החברה עוסקת בפעולות שיוחדו לעורכי דין ופועלת בניגוד לחוק בכך שהיא נותנת שירותים משפטיים בכסות של הסכם להמחאת זכות בחוב.

הלשכה הפנתה בתביעתה להסכם שכותרתו "הסכם המחאת זכויות", באמצעותו מתקשרת החברה עם נושים שונים, ובו מצהיר הנושה כי הוא ממחה לחברה את זכויותיו בחובות המפורטים באופן בלתי חוזר וכנגד תמורה, וכי בתמורה לכך החברה תפעל לגביית חובות אלו. לטענת הלשכה, העסקה המגולמת בהסכם היא למעשה מתן שירות משפטי לבעל הזכות המקורי ולא המחאת זכות. זאת, מאחר שבעל הזכות המקורי שומר על זיקתו לחוב גם לאחר "המחאת הזכות", שכן התשלום עבור ההמחאה – שגובהו אינו נקבע מראש – מתקבל רק לאחר גביית החוב, בהעברת דיווחים שוטפים לבעל הזכות המקורי על מצב הגבייה, בזכות לבטל את ההסכם אם לא נפתח הליך משפטי ובהתחייבות תשומה לשמור אצלה את המסמכים המקוריים הנוגעים לחוב.

החברה טענה מנגד כי היא אינה עוסקת בייצוג משפטי אלא ברכישת זכויות בהתאם לחוק המחאת חיובים, וכי ההסדרים החוזיים לפיהם התמורה היא עתידית, ההוצאות מנוכות מהתמורה וקיימת אפשרות לבטל את ההסכם – אינם ייחודיים ואינם פוגעים בסיווג ההסכם כעסקת מכר. על כן, טענה החברה, פעילות הגבייה אינה נעשית עבור בעל הזכות המקורית ואינה בגדר שירות משפטי שניתן ל"אחר".

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת הלשכה בנימוק שההסכם מקנה לתשומה שיקול דעת בלעדי בכל עניין הקשור בחוב, וכי ההיבטים הנוספים של העסקה אינם שוללים את בעלותה של החברה בחוב אלא מעצבים את תוכן העסקה ואת הקצאת הסיכונים במסגרתה. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי בהיעדר הוכחה על פגיעה באינטרס ציבורי עקב פעילותה של החברה, אין למנוע ממנה את המשך עיסוקה.

לשכת עורכי הדין ערערה על פסיקת המחוזי לבית המשפט העליון, אשר קיבל את הערעור והבהיר כי מדובר בהסגת גבול המקצוע.

השופטת יעל וילנר ציינה כי צורתו החיצונית של ההסכם מלמדת לכאורה כי מדובר בהמחאת זכות מלאה, אולם קריאה זהירה של סעיפיו מעלה כי העסקה המגולמת בו אינה עסקת מכר "קלאסית", והיא מעוררת את השאלה האם אכן מועברת מכוחו תוכנה של זכות הבעלות לחברה. בין היתר, צוין כי סעיפי ההסכם מגבילים מאוד את האפשרות לנהוג בזכות בחוב "כמנהג בעלים", והלכה למעשה, תוכן הזכות המועברת לחברה "דליל" ביותר ביחס לזכות הבעלות הקלאסי, עד כי ניתן לקבוע כי לא מדובר כלל בזכות בעלות. כך, ציינה השופטת, פרשנות סבירה והגיונית של הגדרת הפעולות הקשורות בגביית החוב שבהן יהיה לחברה שיקול דעת בלעדי היא כי מדובר בהסדר שלילי, התחום ומגביל את שליטת החברה בזכות שהומחתה לה לכאורה. בנוסף, התחייבותה של החברה לשמור את המסמכים שמסר לה בעל הזכות המקורי מגבילה את יכולתה להשמידם או להעביר את הזכות, ומדללת עד מאוד את תוכן זכות הבעלות, עד כדי ספק של ממש באשר למהות העסקה.

השופטת דחתה את טענת החברה כי יש לראות בעסקה המחאת זכות המותנה ב"תנאי מתלה", שהוא גביית החוב. "איני סבורה כי פרשנות כזו לעסקה שבין הצדדים היא אפשרית, שכן משעה שהחוב נגבה הוא איננו קיים עוד, ועמו פגה גם הזכות בו וממילא לא ניתן להמחותה", קבעה השופטת וילנר.

עוד נקבע כי יש לראות בשירות הניתן על ידי תשומה שירות הפוגע באינטרס הציבורי, שכן ניהול הליכים משפטיים לשם גביית חובות דורש הפעלת שיקול דעת והוא אינו "פעולה טכנית". "לא פעם מדובר בהליכים מתמשכים הדורשים ידע משפטי ומקצועי ואף מחייבים עמידה בחובת הסודיות והנאמנות", כתבה השופטת בפסק הדין. "כמו כן, ניתן אף להעלות על הדעת מקרים בהם נותן השירות יימצא בניגוד עניינים במהלך הליכים לגביית חוב, וללא הכפיפות לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, זכויותיו של בעל הזכות המקורי עלולות להיפגע באופן משמעותי ובלתי הפיך. לכל אלה יש אף להוסיף כי לפני בעלי הזכויות קיימות אפשרויות רבות ומגוונות להסתייעות בעורכי דין לשם ניהול הליכים משפטיים לגביית חובות שנוצרו לטובתם". על כן, קבעה השופטת, מתן אור ירוק לתשומה להמשיך בעיסוקה עומד בניגוד לעיקרון ייחוד המקצוע הקבוע בחוק לשכת עורכי הדין, וזאת אף בהתאם לפרשנותו המצמצמת.

 

ע"א 5502/16

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150