שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מה עונשו של מי שהתקין מצלמות בדירות נשים בזנות לבקשת בעל הדירה?

חדשות

מה עונשו של מי שהתקין מצלמות בדירות נשים בזנות לבקשת בעל הדירה?
מה עונשו של מי שהתקין מצלמות בדירות נשים בזנות לבקשת בעל הדירה?
01/01/2018, ליאור שדמי שפיצר

מתקין מערכות אזעקה עצמאי התבקש על ידי בעל הדירה להתקין מצלמות נסתרות בחדרים שאותם השכיר מאוחר יותר לנשים שעסקו בזנות, אשר העבירו את המתרחש "בשידור חי" אל משרדו. ביהמ"ש: "איש מקצוע המסייע בהתקנת אמצעים טכנולוגיים אינו יכול להשתחרר מאחריותו למעשיו של מזמין העבודה בטענה שהעניק שירות טכני בלבד"

בית משפט השלום בתל אביב גזר 45 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס כספי לטכנאי שהתקין מצלמות נסתרות מכוונות אל המיטות בחדרים שיועדו להשכרה לנשים לשם עיסוק בזנות, וחיבר אותן לנקודת צפייה והקלטה בחדרו של המשכיר. הטכנאי חויב בנוסף בתשלום פיצוי לשוכרות ולבן הזוג של אחת מהן, שתועדו במצלמות ללא ידיעתן.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על פי כתב האישום, הנאשם, יעקב קרבצוב, מתקין מערכות אזעקה עצמאי, נשכר בשנת 2011 על ידי הנאשם העיקרי בתיק, יוסף לוי בן ה-73, כדי שיתקין מצלמות נסתרות בחדרים שאותם השכיר לוי מאוחר יותר לנשים בזנות. קרבצוב התקין את המצלמות, שהופעלו על ידי גלאי תנועה, כך שהן מופנות לכיוון המיטות בחדרים השונים, וחיבר אותן לעמדת צפייה במשרדו של לוי באותה דירה. המערכת העבירה את אותות הווידאו של המצלמות "בשידור חי" לעמדת הצפייה של לוי והקליטה את השידור. בכתב האישום נטען עוד כי קרבצוב התקין את המצלמות בידיעה שמדובר בחדרים המיועדים להשכרה ושהן ישמשו לצילום שוכרות החדרים בני זוגן "ואורחיהן", כלשון הכתב האישום, כשהם מקיימים יחסי מין, ללא ידיעתם והסכמתם.

יוסף לוי הגיע להסדר טיעון טרם שמיעת ההוכחות בתיק, נידון למאסר של שלושה חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס, וכן חויב לפצות את שלוש השוכרות ואת בן זוגה של אחת מהן שצולם אף הוא בסכום של 3,000 שקל לכל אחד. השופט איתי הרמלין נימק את העונש המקל בכך שבהודאתו חסך לוי מהמתלוננות את הצורך להעיד במשפט, דבר שהיה מסב להן מבוכה רבה, את החרטה העמוקה שלו ואת שיתוף הפעולה המלא עם גורמי החקירה, שנראה כי מצביע על שיקומו.

גישה שונה נקט קרבצוב בהליך, שכפר באשמה וטען כי כאשר הגיע להתקין את המצלמות לא היו בחדרים מיטות, ולמעשה הוא לא ידע כלל מה אמורות היו לתעד המצלמות שהתבקש להתקין. קרבצוב זימן את לוי כעד הגנה, אך זה מסר כי לא זו בלבד שהיו בחדר מיטות בעת התקנת המצלמות, המצלמות הותקנו כך שהן מכוונות אל המיטות. בעקבות עדות זו חזר קרבצוב מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום והורשע.

השופט איתי הרמלין ציין כי בתפיסה החברתית בישראל דומה כי צפייה באדם ללא רשותו כאשר הוא ערום ועל אחת כמה וכמה בעת שהוא מקיים יחסי מין היא אחת הפגיעות החמורות ביותר מבין הפגיעות בפרטיות. "ודאי שלכל מי ששוכר דירה יש ציפייה סבירה כי משכיר הדירה אינו צופה בו בעת שהוא בדירה, וודאי שאינו מצלם ומקליט את מעשיו בחדר המיטות", כתב השופט בגזר הדין.

השופט דחה את גישת ההגנה, שנטתה להקטין מאוד את אחריותו של קרבצוב לפגיעה בפרטיות על בסיס הטענה שכאיש מקצוע הוא הרבה להתקין מצלמות ולכן "לא שאל שאלות" אלא ביצע את העבודה. עוד נדחתה ההשוואה שערכה הסנגורית בין מקרה זה לבין התקנת מצלמות בחדרי פעוטות כדי להשגיח על עבודות המטפלות. "אינני נכנס לשאלה האם מותר לצלם מטפלות שלא בידיעתן, אך ודאי שהציפייה של מטפלות לפרטיות בביתם של הפעוטות שבהן הן מטפלות – גם אם היא קיימת – היא מוגבלת הרבה יותר מזו שיש לשוכרת דירה בעת שהיא במיטתה", הבהיר השופט. "בעידן שבו אנו חיים נדרש האדם מן השורה לסיוע של איש מקצוע לצורך התקנתם של אמצעים טכנולוגיים שונים. איש המקצוע המסייע לאדם בהתקנת אמצעים טכנולוגיים אלה אינו יכול להשתחרר מאחריותו למעשיו של מזמין העבודה בטענה שהוא העניק שירות טכני בלבד. בעידן הטרום טכנולוגי אסור היה ללוכד נחשים להיעתר לבקשת מזמין העבודה לשחרר נחש ארסי בבית מגורים של שכנו של בעל החצר שבה תפס את הנחש, ולמניח מלכודות לבעלי חיים (שעשויות לקטוע רגל אדם) אסור היה להטמינן בחנות של יריב עסקי של מזמין ההטמנה. באותו אופן בעידן הטכנולוגי של ימינו נאסר על אנשי מקצוע לסייע לאנשים בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות – יבא זה בהתקנת אמצעי צפייה, צילום או האזנה או בסיוע טכני לחדירה למחשב או לטלפון חכם. הציפייה היא שההיזקקות לאיש מקצוע תהווה חסם מעשי בפני האדם מן השורה בפני ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות".

השופט הרמלין הבהיר כי בהתחשב בעוצמת הפגיעה בזכות לפרטיות במקרה זה, עונשו ההולם של איש המקצוע שהתקין את המצלמות אינו יכול להסתכם במאסר על תנאי בלבד. בנוסף, הואיל ומדובר במי שעשה את המעשה מטעמים כלכליים, מן הראוי שהעונש יכלול קנס משמעותי של אלפי שקלים לפחות, שיהפוך את העיסוק בהתקנת ציוד הפוגע בפרטיות לבלתי כדאי מבחינה כלכלית. 

במקרה זה, ציין השופט, קרבצוב בן ה-61 הורשע במהלך ההליך בתיק נוסף בעבירות של איומים וירי באזור מגורים על רקע סכסוך עם שכניו, לא גילה במשפט הנוכחי כל הפנמה של הפסול שבמעשיו ואף עמד על זימונן לעדות של המתלוננות אף שעדויותיהן לא תרמו לו דבר ורק הביכו אותן. על כן, הוא אינו נכנס לקטגוריית המקרים שבהם מוצדק להסתפק בשירות לתועלת הציבור. משכך, נגזרו עליו 45 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 7,000 שקל. בנוסף, הוא יפצה את כל אחת מהמתלוננות שהעידו במשפט ואת בן זוגה של אחת המתלוננות בסכום של 1,500 שקל.

 

ת"פ 59744-06-15

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150