שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביקורת נגד אל-על: "מנצלת ביודעין את כוחה העודף על חשבון הנוסעים"

חדשות

ביקורת נגד אל-על: "מנצלת ביודעין את כוחה העודף על חשבון הנוסעים", צילום: מטוס אל-על. צילום: getty images Israel
ביקורת נגד אל-על: "מנצלת ביודעין את כוחה העודף על חשבון הנוסעים"
01/01/2018, עו"ד לילך דניאל

במסגרת תביעה שהגישו שלוש נוסעות שטיסתן לברצלונה התעכבה במשך למעלה מ-7 וחצי שעות, מתח שופט בית משפט השלום בת"א ביקורת חריפה על החברה, שלשיטתו הפרה ביודעין את חובתה החוקית להציע לנוסעים בחירה בין השבת כספם לבין כרטיס טיסה חלופי: "אל על הולכת בשרירות ליבה, ממשיכה לעשות דין לעצמה, ובניגוד לתכלית החקיקה ולהוראותיה מנצלת ביודעין את כוחה העודף"

ב-14 בספטמבר 2016 הייתה אמורה לצאת לדרכה טיסה של חברת "אל על" לברצלונה, שנועדה להמריא בשעה 09:05 בבוקר. בפועל, המריאה הטיסה באיחור של למעלה משבע וחצי שעות, בשעה 16:40. בעקבות האמור, הגישו שלוש נוסעות באותה טיסה תביעה נגד אל-על לבית משפט השלום בת"א, לקבלת פיצויים בסך של 38,840 שקלים.

לטענת הנוסעות, שרכשו חבילת נופש בת שלושה ימים לברצלונה, אל על הפרה את חובותיה על פי דין בכך שלא נתנה להן את אפשרות הבחירה הקבועה בסעיף 7(ב) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), בין המתנה וקבלת כרטיס טיסה חלופי לבין השבת התמורה ששילמו. עוד הוסיפו כי החברה אף לא יידעה אותן על זכותן זו ובכך גרמה להן בין היתר לאובדן שעות חופשה יקרות ערך ולטריפת תכניות החופשה, וזאת בשים לב למשכה הקצר ולדחיסות והדחיפות הנובעות מכך.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אל על מצדה עמדה על כך שעקב תקלה טכנית תופעלה טיסתה בעזרת חכירת מטוס חלופי והמריאה ליעדה באיחור כולל של "7 שעות ו-34 דקות בלבד", כי היא עמדה בכל מחויבויותיה על פי דין הנובעות מכך, וכך או אחרת, הנוסעות לא הצליחו להצביע על הפרה ביודעין מצדה של הוראה אשר יש להשית בגינה בהתאם לחוק פיצויים לדוגמה. אשר על כן, סברה החברה כי התביעה מגלמת בין היתר "סחטנות", "דרישות מופרכות", "ניסיון להתעשרות שלא כדין", "יצירת מצג שווא", והיא "קנטרנית, מופרכת ומוגזמת" ואף "טורדנית וגוזלת מזמנו היקר של בית המשפט".

השופט יאיר חסדיאל קיבל את התביעה באופן חלקי וקבעה כי אל על הפרה ביודעין את הוראות חוק שירותי תעופה ולכן יש להשית עליה פיצויים לדוגמה. תחילה ציין השופט כי אין חולק  שהטיסה המריאה באיחור ניכר העולה על חמש שעות ופחות משמונה שעות, ולפיכך היו זכאים נוסעיה להטבות הנובעות מכך בהתאם להוראות החוק. בקשר לסיבת העיכוב, טענה אל על כי זו נעוצה בתקלה טכנית אך נמנעה מלספק אסמכתא כלשהי לכך, כאשר על פי תצהירי הנוסעות שלא נסתרו, בשעת מעשה הן קיבלו הודעות שונות ומבולבלות, תחילה על דחיית הטיסה במחצית השעה, אחר על דחייתה בשעה וחצי, ואחר על דחייה בשלוש וחצי שעות, וללא מתן כל הסברים בשלב הזה.

בכל הנוגע להפרת חובותיה של החברה, ציין השופט כי סעיף 7(ב) לחוק קובע כי נוסע אשר טיסתו מתעכבת מעל לחמש שעות "זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו". לדעת השופט, אפשרות הבחירה בין שתי החלופות אינה בגדר הטבה אשר על הנוסע לדרוש את קבלתה, אלא מוטל על מפעיל הטיסה להציעה, ואם לא עשה כן - לא יצא ידי חובתו על פי דין.

נוסף לאמור, סבר השופט חסדיאל כי גם בחינת תכליות החוק ומגמת הוראותיו מובילה למסקנה כי לשם קיום החובה להעניק לנוסע את ההטבה המפורטת, על המפעיל האווירי להציע לנוסע באופן יזום את הבחירה בין שתי הברירות המנויות בסעיף, מיד לאחר השתכללותן על ציר הזמן של האיחור בטיסה. זאת, משום שבחלוף חמש שעות של עיכוב ביציאת הטיסה מתרחבים באופן משמעותי פערי המידע והכוחות שבין הנוסעים המותשים לבין המוביל האווירי, והולכת ופוחתת הסבירות לכך שיוכלו לעמוד על זכויותיהם על פי החוק מבחינת גיוס הידע הנדרש לכך. בנוסף, אינטרס הוודאות, היעילות והפשטות שלאורו עוצבו מנגנוני ההטבה שבחוק, יושג רק אם מפעיל הטיסה הוא זה שיפעל בעזרת כוח האדם המקצועי שלו למימוש ההטבה בדרך של הצעה מאורגנת לכלל הנוסעים של אפשרויות הבחירה העומדות בפניהם.

לדברי השופט חסדיאל, לאחר חמש שעות המתנה, ובעוד הנוסעים מעוכבים לפני שער היציאה למטוס ומתעצמים פערי הכוחות והמידע בינם לבין החברה - יש להיזהר שבעתיים בזכויות הצרכן. אשר על כן, נקבע, יש לראות במפעיל טיסה המחלק כרטיסי טיסה חלופיים לנוסעים הרצוצים הממתינים בכיליון עיניים, ומוביל אותם אל המטוס מבלי שהציע להם את אפשרות הבחירה בין שתי החלופות שכונן המחוקק - כמי שמפר ביודעין את הוראות החוק.

במקרה זה, נתן השופט אמון בגרעין עדותן של התובעות. לדבריו, גרסתן הברורה, העקבית והאחידה לפיה אף לא אחד מנציגי אל על טרח להציע להן את הבחירה בין שתי החלופות אלא חולקו להן כרטיסי טיסה חלופיים - לא רק שלא נסתרה, אלא למעשה אף לא הוכחשה ע"י אל על. עוד התקבלה גרסת הנוסעות לפיה לא חולקו להן כל דפי מידע, הן לא נתקלו בשילוט כלשהו ואף לא הופנו לאתר האינטרנט של אל על.

עוד ציין השופט כי העיסוק בחידה ההיפותטית האם אכן היו התובעות מעדיפות, אם היה מוצע להן הדבר, לבטל את הטיסה ולקבל את כספן בחזרה, הוא סר טעם. זאת משקבע המחוקק את אשר קבע, ובנסיבות בהן נתבעים פיצויים לדוגמה שעל פי הגדרתם אינם תלויים בנזק ותכליתם הכוונת התנהגות של מפעילי הטיסות מתוך ראיית טובתם של כלל הנוסעים. לדעת השופט, בהנחה שהניח עורך דינה של אל על בסיכומיו, לפיה התובעות לא היו מבטלות את טיסתן לאחר שתוכננה חודשים מראש, משתקף אותו "פטרנליזם אופורטוניסטי" שהחברה נהגה בו כלפי התובעות כבר בשדה התעופה, כאשר מתוך ראיית טובתה הכלכלית ניצלה את יתרונות המידע והכוח שלרשותה והובילה אותן אל בטן המטוס החלופי מבלי שמילאה את חובתה להציע להן ברירה בין שתי החלופות שהעניק להן המחוקק.

עוד התייחס השופט לתצהירו של העד מטעם אל על שאליו צורפו שש תמונות סרוקות במטרה להוכיח כי ברחבי שדה התעופה קיימים שלטים המפנים את הנוסעים לחוק שירותי תעופה. נקבע, כי שלוש מהתמונות שאיכות הסריקה שלהן גרועה מראות שלטים שבהם הכרזה כללית על כניסתו לתוקף של החוק ושתי תמונות נוספות מראות לכאורה את דפי המידע אך ניתן לזהות שמדובר בדפים המתייחסים לזכויות בעת "הקדמת טיסה" בלבד. תמונה נוספת, גם היא מטושטשת מאד, מראה מקטע ממסמך נוסף, כאשר לאחר מאמץ רב ניתן לזהות כי הוא מתייחס רק לזכויות הקשורות בביטול טיסה או איחור העולה על 8 שעות.

לא זו אף זו, בעת חקירתו של העד על דוכן העדים נחשף כי התמונות כלל לא צולמו על ידו אלא מדובר בתמונות שצולמו כארבע שנים לפני הטיסה, לאחר כניסת החוק לתוקפו, ובנוכחות יוזמו, ח"כ אחמד טיבי. תמונות אלו, לדעת השופט, מהוות "משענת קנה רצוץ" שבלעדיה נותרה עדותו של נציג החברה כעדות יחידה של בעל דין, ללא סיוע. כך או אחרת, בטענותיה של אל על לא נמצאה כל תשובה לעניין הפרת חובתה להציע לנוסעיה את הטבת הבחירה בין שתי החלופות בהתאם לחוק.

מעבר לכך, ציין השופט כי סעיף 14(ב) לחוק קובע חובת יידוע ייחודית לפיה נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה 'עילה מזכה' - זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מסמך המפרט את זכותו להטבות. חובה זו, נקבע, ניצבת על נדבך גבוה יותר מהחובה הכללית ולכן אין כל משמעות לדפי מידע המצויים בדלפקי ה"צ'ק אין", שהנוסעים חולפים על פניהם עוד טרם שנהפכה טיסתם לטיסה שמתקיימת לגביה "עילה מזכה" על פי החוק.

נוסף לאמור ציין השופט את הימנעות אל על מלהעיד בבית המשפט מנהל מדרג בכיר אשר יוכל להעניק לבית המשפט מבט-על ברור ושקוף על נהליה ועל התנהלותה בעניין הנדון. עניין זה, נקבע, יש לזקוף לחובת החברה לא רק לעניין אי עמידתה בחובותיה על פי החוק, אלא אף לעניין עשייתה זאת ביודעין. כפועל יוצא, נקבע, יש להשית עליה פיצויים לדוגמה.

"הלקח העגום", כתב השופט לסיכום – "בתי המשפט פוסקים, והטיסה עוברת. אל על הולכת בשרירות ליבה, ממשיכה לעשות דין לעצמה, ובניגוד לתכלית החקיקה ולהוראותיה, מנצלת ביודעין את כוחה העודף מלכתחילה, והמוגבר עד מאד בסיטואציות בהם הנוסעים כבר מעוכבים בשדה התעופה, וזאת לטובת השאת רווחתה הכלכלית על חשבון זכויותיהם של הנוסעים".

לעניין גובה הפיצוי, התחשב השופט חסדיאל בתכלית של אכיפת החוק וההרתעה מפני הפרתו, את היות ההפרה "קריעה של בשר מבשרה" של כוונת המחוקק לעודד את הנוסע לממש את זכויותיו, את היות ההפרה הפרה חוזרת ואת התעלמותה של אל על מפסיקות קודמות של בתי המשפט. עוד נשקלו חומרת ההפרה ונסיבותיה, כאשר הנוסעים מעוכבים בשדה התעופה "תלושים באוויר" ומתעצמים פערי הכוחות והמידע בינם לבין החברה, ואף את אופן התנהלותה הדיונית של אל על. מאידך שקל השופט את שוויה הכספי של העסקה לגביה בוצעה הפרה.

אשר על כן, תשלם אל על לכל אחת מהתובעות את הסך של 7,000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט בסך של 1,000 שקלים ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 שקלים לכל אחת מהן. סך התשלום הכולל שבו תשא החברה: 30 אלף שקלים.

 

תא"מ 47505-05-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:165
קומיט וכל טופס במתנה