חדשות

בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתו של ירון חן, איש ציבור שהתמודד למועצת העיר יוקנעם, בעקבות כתבה שפורסמה במקומון ממנה עלה כי גרם לפיטוריו של עובד שפעל שנים ארוכות במועדון הכדורגל של הפועל יוקנעם. נקבע, כי פרסום הדברים עלול היה להשפיל, לפגוע בכבודו ולבזותו וכי המדובר באמירות קשות שיש בהן בכדי לפגוע בשמו הטוב של איש ציבור

התובע, ירון חן, הוא עובד רכבת ישראל ואיש ציבור בעיר יוקנעם, אשר נשא במהלך השנים תפקידים ציבוריים שונים בעיר ובהם חבר מועצת העירייה, חבר הנהלת העירייה, חבר דירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח יוקנעם וחבר דירקטוריון רשת המתנ"סים בעיר. במועד הרלבנטי לתביעה, כיהן חן כיו"ר הנהלת מרכזי הספורט ביוקנעם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בבחירות המוניציפליות שנערכו בשנת 2013 היה חן מועמד למועצת העיר מטעם רשימת "יוקנעם שבלב", שבראשה עמד ראש העיריה. סמוך לפני הבחירות, פורסמה כתבה במקומון "כוכב יזרעאל" המופץ באיזור, שכותרתה "במשך כל חיי לא נתקלתי בהתנהלות כזו כמו של מחזיק תיק הספורט ביוקנעם ירון חן". הכתבה פורסמה בעמוד השער ומתוכנה עלה כי חן גרם לפיטוריו של תושב קריית טבעון שפעל שנים ארוכות במועדון הכדורגל של הפועל יוקנעם בדרך שאינה מכובדת וראויה.

במסגרת הכתבה פורסם ריאיון עם העובד, אשר אימן את נבחרת הכדורגל של הפועל יוקנעם עד לפיטוריו, בגדרו התייחס העובד להליך פיטוריו אשר לשיטתו נערך באופן פוגעני, בלתי מכובד ובלתי תקין. בקדימון לכתבה, שהופיע על שער העיתון, רוכזו האמירות השליליות ביותר של העובד ביחס לחן - הכותרת "בעטו בי בלי להביט לי בעיניים" והאמירה "הבנאדם הזה גרם לי לעוגמת נפש גדולה". כמו כן, בשורה התחתונה נכתב "הוא בעט בי החוצה והשאיר אותי פגוע". בקדימון פורסמה גם תמונה של אותו עובד מועדון לצד תמונתו של חן.

בעקבות האמור הגיש חן תביעת לשון הרע לבית משפט השלום בחיפה נגד הכתב, העיתון וכן נגד אחד מבעלי העיתון ועורכו, מר זליג אהרונוביץ. במסגרת התביעה טען חן כי הכתבה פורסמה במזיד מתוך כוונה לפגוע בו, בשמו הטוב וברשימה במסגרתה רץ בבחירות. לשיטתו, אהרונוביץ ניצל את חופש העיתונות ואת קשריו עם דובר העירייה וראש העיר כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו, על רקע רצונו לחסל עמו חשבונות על רקע אי שיתוף פעולה שלו עמו כשניסה שלא כדין לבטל דו"ח חניה שניתן לשותפו, מנכ"ל העיתון. עוד טען חן כי אהרונוביץ נוטר לו איבה על רקע אי שיתוף בנו הצעיר ששיחק כדורגל במסגרת מרכזי הספורט בעמותה. לפיכך, עתר חן לסעד שיורה לנתבעים לפרסם התנצלות ולחיובם בתשלום פיצויים כפולים ללא הוכחת נזק.

הנתבעים מצדם, טענו כי המידע שפורסם טומן תועלת עבור הציבור וכי חן, כאיש ציבור, נתון לביקורת. אהרונוביץ הודה כי מערכת היחסים בין הצדדים עלתה על שרטון, אולם זאת לשיטתו עקב כך שבמהלך הפגישה במסעדה אותה ציין חן, הכיר לו זה את מנהל הספורט החדש במועדון. לטענת אהרונוביץ, משביקש לפרסם כתבה על אי התאמת המנהל שנבחר לתנאי הסף שנקבעו, קיבל מכתב התראה מעורך דינו של חן אשר נענה במכתב בא כוחו.

השופטת סיגלית מצא קיבלה את התביעה ופסקה לחן פיצוי בסך 25 אלף שקלים. לשיטתה, אין ספק שהדברים שנכתבו היו דברים קשים וכי יש בהם לפגוע בחן, בשמו הטוב ובכבודו. עוד הוסיפה השופטת כי הכתבה מייחסת לחן התנהגות פוגענית ומעליבה, התנהלות בלתי תקינה, הליך פיטורין פוגעני ובלתי מכבד, התרכזות בעניינים אישיים לפני הטיפול בעובדי המרכז ועוד, כאשר פרסום דברים אלה עליו עלול היה להשפילו, לפגוע בכבודו ולבזותו.

אשר לטענות ההגנה של הנתבעים, קבעה השופטת מצא כי משלא הביאו הנתבעים כל ראייה לעניין אמיתות הדברים, אין תחולה להגנת "אמת בפרסום". לעניין הגנת תום הלב, נקבע כי חלק מהאמירות הפוגעות בכתבה נוסחו כדעה, אולם חלק אחר מהאמירות נוסח כעובדה שאינה משתמעת לשתי פנים. משכך, נקבע כי אף אם ניתן היה להחיל את ההגנה על חלק מהאמירות בכתבה, וקביעה זו אינה נקייה מספיקות, אין היא חלה על האמירות המתוארות כעובדות, ואמירות אלה אינן מוגנות.

לעניין הנושאים באחריות לפרסום, נקבע כי גם משמדובר בפרסום כתבה שהמקור לה אינו הכתב עצמו, נושאים הכתב, העורך ואמצעי התקשורת באחריות ביחד ולחוד עם מקור הדברים. לפיכך, נקבע כי אין בכך שהדברים הובאו על ידי עובד המועדון, בכדי לפטור את הנתבעים מאחריות. יתר על כן, נקבע כי חלק משמעותי מהפגיעה נובע מהריאיון ומעריכת הכתבה.

לעניין הסעדים להם עתר חן, קבעה השופטת כי היות שהתביעה הוגשה כשנתיים לאחר מועד הפרסום, יש בכך כדי לפגוע בזכותו לסעד של פרסום מתקן, אשר האפקטיביות או הרלבנטיות שלו מוטלים בספק. נוכח האמור, ישלמו הנתבעים לחן פיצויים בסך 25,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 4,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 שקל.