על פי התיקון לחוק יסוד הממשלה, שנדחה אתמול בקריאה טרומית, ראש ממשלה, שר או סגן שר שהוגש נגדם כתב אישום בעבירה מסוג פשע יחויבו להתפטר. יוזם החוק ח"כ יואל חסון: מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה ראש ממשלה ששקוע עד צוואר במערכה משפטית בעלת השלכות הרות גורל על עתידו האישי
מליאת הכנסת דחתה אתמול (ד', 20.12) בקריאה
טרומית תיקון לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי ראש ממשלה, שר או סגן שר שהוגש נגדו כתב
אישום בעבירה מסוג פשע יחויב להתפטר מתפקידו. במקרה של ראש הממשלה, יראו את הממשלה
כאילו התפטרה ביום הפסקת כהונתו.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בדברי ההסבר להצעת החוק, שיזם ח"כ יואל
חסון מהמחנה הציוני, נכתב כי "הצעת החוק נשענת על התובנה שמדינת ישראל אינה
יכולה להרשות לעצמה שר – ובטח לא ראש ממשלה – ששקוע עד צוואר במערכה משפטית מורכבת
בעלת השלכות הרות גורל על עתידו האישי והפוליטי. חשוב להדגיש שאין בכך כדי לסתור
את חזקת החפות שעומדת לכל אדם עד להרשעה סופית; מטרת הצעת החוק אם כן אינה לקבוע
אם חבר ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום אכן אשם, אלא לדאוג להפרדה מוחלטת בין ענייני
המדינה לבין ענייניו המשפטיים של חבר ממשלה שהסתבך בפלילים. הפרדה כזאת מחייבת
כאמור את התפטרותו מתפקידו הציבורי".
עוד צוין בדברי ההסבר כי הרף הגבוה שנקבע בהצעת
החוק (הגשת כתב אישום בעבירות מסוג פשע) מאזן באופן מיטבי בין חזקת החפות של חבר
הממשלה לבין האינטרס הציבורי שענייני המדינה ינוהלו באופן ענייני ונטול שיקולים
זרים. בעניין זה הוסבר כי הליך הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן הוא הליך שונה
ומורכב יותר מהליך הגשת כתב אישום נגד אזרח 'רגיל'. כתב אישום נגד ראש ממשלה מוגש
אך ורק באישור היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שבחן את המלצות המשטרה והפרקליטות, ולאחר
שערך שימוע לראש הממשלה. לפיכך, שיקול דעתו הרחב של היועץ המשפטי לממשלה בבחינת
עוצמת הראיות והאינטרס הציבורי הרחב מהווה חסם נוסף בפני הליך סרק או כתב אישום
פזיז.
לדברי ח"כ חסון, "בעוד שנים לא רבות
מהיום, בנימין נתניהו לא יהיה יותר ראש ממשלת ישראל, הוא יצא מהחיים הציבוריים
ואיתו עוד כמה אנשים שיושבים כאן. אני לא מתיימר לדעת אם הוא ישב בבית שלו בקיסריה
או בכלא מעשיהו, רק מקווה שהאמת תצא לאור. אבל אחדים מכם לא תלכו איתו, עדיין תשבו
כאן, תמשיכו לנסות להשפיע, להותיר חותם על מדינת ישראל. יהיו דברים שתהיו גאים בהם
בפעילות הציבורית שלכם. ויהיו דברים שיביישו אתכם ושאם רק הייתם יכולים הייתם
מחזירים את הגלגל לאחור ומשנים". ח"כ חסון הפנה את דבריו לחבריו
בקואליציה ואמר "ההצבעה שלכם היום על החוק הזה היא אחד מאותם דברים בפעילות
הציבורית שלכם שתתביישו בהם, אבל לא תוכלו למחוק אותה, כי אף דודי אמסלם או דוד
ביטן לא יוכלו להגיש חוק לשכתוב ההיסטוריה. הפרוטוקול מהמליאה לא שוכח. כל מי
שהרים יד נגד הצעת החוק מרים גם יד על שלטון החוק וצריך להתבייש בעצמו".
שרת המשפטים איילת שקד השיבה בשם הממשלה ואמרה
כי "ההצעה הוגשה במסגרת המאבק של האופוזיציה בראש הממשלה ולמגרש הזה אין לי
כרגע שום כוונה להיכנס. מערכת התביעה אינה צריכה להפוך לפוסקת האחרונה בזהות ראש
הממשלה, בדיוק בשביל זה הולך הציבור לבחירות כל ארבע שנים. לכל אזרח בישראל יש את
הזכות להוכיח את חפותו גם לראש הממשלה. מליאת הכנסת עשויה גם בכל שבוע להכריז על
הפסקת כהונתו של ראש הממשלה דרך הצבעת אי אמון". השרה הוסיפה ושאלה את
ח"כ חסון מדוע התקשורת לא זעקה ולא היו הפגנות בכיכרות ב-2004, בעת שעבד אצל
אריאל שרון וכאשר הגישה פרקליטת המדינה עדנה ארבל את כתב אישום נגד שרון בפרשת האי
היווני. "מכיוון ששרון הוביל את הליך ההתנתקות והיה צריך לאתרג אותו",
ענתה שקד לשאלתה.
בהצבעה שמית תמכו בהצעת החוק 48 חברי כנסת ו-57
חברי כנסת התנגדו לה.
