חדשות

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של עובד שפוטר מעבודתו ברשת "יינות ביתן" לאחר 4 חודשי עבודה בלבד. בית הדין קיבל את טענתו כי פוטר בשל מחלת האפילפסיה ממנה סבל וקבע כי הרשת כשלה בחובתה להתאים לו את תנאי העבודה: "בפסיקת הפיצוי יש להעביר מסר חברתי ומסר הרתעתי על מנת שמעסיקים יפעלו בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות"

התובע, הסובל ממחלת האפילפסיה, החל לעבוד בשנת 2015 ברשת "יינות ביתן" בתפקיד סדרן חלב. לטענתו, דובר בתפקיד שהיה מתאים למוגבלותו אך מדי פעם נתנו לו לעשות עבודות בשמש שאינן במסגרת תפקידו ואינן מתאימות למוגבלותו, אז חווה מספר פעמים התקפי פרכוס.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו זומן התובע לשימוע בטענה לחוסר שביעות רצון מעבודתו ואי ביצוע הוראות המנהלים. לאחר שיחת השימוע, שנערכה בפני מנהל הסניף, הודע לתובע על פיטוריו. סך הכל נמשכה תקופת עבודתו של התובע ברשת 4 חודשים.

בעקבות האמור, הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, בה עתר לפיצוי בסך 50 אלף שקל בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 15,000 שקל וכן אבדן השתכרות בסך 30,000 שקל. לטענתו, פוטר בשל מחלתו אשר הסבה "חוסר נוחות" למי מגורמי הרשת, אך לאחר שפוטר נאמר לו שהסיבה לפיטוריו נובעת בשל 'קיצוצים'.

עוד הוסיף התובע כי אף בתקופה הסמוכה לזימונו לשימוע זכה לשמוע ממנהליו הערות הקשורות למגבלותיו. כך, למשל, טען כי כאשר היה נתקף בפרכוסים בזמן עבודתו בשמש, לטענת מנהליו היה "מפחיד את הלקוחות" בזמן ההתקף. כן טען כי הרשת ידעה על מחלתו בעת שהתקבל לעבודה וזו לא פגעה בעבודתו ואם היה ממשיך להיות מועסק בתפקידו המקורי, סדרן חלב, ולא נדרש לבצע משימות שאינן במסגרת תפקידו ובשמש - אף הפרכוסים מהם סבל היו מופיעים לעיתים רחוקות, אם בכלל.

סגן נשיא בית הדין ,השופט צבי פרנקל, קיבל את התביעה וקבע כי הוכח שפיטוריו של התובע היו קשורים במוגבלותו, וכי הרשת לא עמדה בחובתה על פי החוק להתאים לו את תנאי העבודה. לדעת השופט, התובע הוכיח כי לא היה בהתנהגותו כדי להביא לסיום העסקתו ולכן הנטל עובר אל המעסיקה להראות כי שיקוליה היו ענייניים. עם זאת, הרשת לא עמדה בנטל זה, כאשר מתמלול השיחה שצירף התובע מי שהייתה סגנית מנהלת הסניף בזמנים הרלוונטיים עולה באופן חד משמעי כי עובדת מוגבלותו וההתקפים מהם סבל, היוותה, לכל הפחות, שיקול מבין שיקולים נוספים, לסיום העסקתו.

עוד צוין כי גם בפרוטוקול השימוע עצמו אחת מן הטענות שפורטו בפני התובע היא כי הוא "לא יכול לעבוד בשמש", אולם לפי עדותו הוא אינו יכול לעבוד בשמש נוכח מוגבלותו ועל כן הדבר אינו יכול להוות שיקול בפיטוריו ועל הרשת היה לפעול על מנת להתאים לו את תנאי העבודה, בין אם בעבודתו כסדרן חלב כטענתו ובין אם בכל עבודה אחרת אותה ביצע. בעניין זה, ציין השופט כי לא שוכנע שהרשת אכן עשתה מאמצים כטענתה למצוא לתובע עבודה אשר תתאים למוגבלותו, כאשר הטילה עליו, בנוסף לעבודתו כסדרן חלב אליה התקבל לעבוד, משימות נוספות שחלקן גם בשמש - אשר כאמור אינה מתאימה למוגבלותו.

עוד הוסיף השופט כי אין המדובר בדרישה לתנאי עבודה המטילים נטל כבד מידי על הרשת. לכן, מקום בו היא לא התאימה את תנאי העבודה (גם החלופית כטענתה) למוגבלות התובע – הפרה היא את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בעבודה. כן נקבע כי אין בעובדה שהרשת קיבלה את התובע תוך ידיעה כי הוא סובל ממחלת האפילפסיה וכי היא מעסיקה עובדים עם מוגבלות כדי לשנות מהמסקנה הסופית.

בפסיקת הפיצוי, נקבע, יש להעביר מסר חברתי ומסר הרתעתי על מנת שמעסיקים יפעלו בהתאם לסעיף המטרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לכן, מצא בית הדין לנכון לפסוק לתובע סכום של 50 אלף שקל בגין הפרה זו לאחר שהתרשם שהתנהגות הרשת פגעה בו על רקע מוגבלותו. צוין, כי התובע נותר מחוסר עבודה לתקופה ממושכת כתוצאה מפיטוריו ולכן יש צורך שהפיצוי יהיה אפקטיבי כדי להשיג את המטרה של מניעת הפגיעה באנשים עם מוגבלות.

אשר לטענות התובע בדבר הפגמים בשימוע, קבע בית הדין כי הרשת הזמינה אותו לשימוע בעילות מלאכותיות וכי גם במכתב הזימון הטענות נטענו באופן כללי וללא פירוט. לפיכך, יש להעמיד את הפיצוי ברכיב זה על סך של 5,000 שקל.

בסופו של יום, תשלם הרשת לתובע פיצוי בסך 55 אלף שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה בסך 7,000 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד אהרן שמלה ויינות ביתן יוצגה ע"י עו"ד לינור קריאף.

סע"ש 22672-12-15