במסגרת גזר דינה של נאשמת בהונאת קשישים תוך התחזות לעובדת ביטוח לאומי, מתח השופט שמאי בקר ביקורת על כתב האישום של המשטרה שהיה לדבריו רצוף שגיאות כתיב ושגיאות הקלדה: "מן הראוי שהתובעת, המאשימה, מדינת ישראל, תתייחס בכבוד וברצינות למסמכים היוצאים תחת ידיה"
גזר דין לנאשמת בהונאת קשישים תוך התחזות לעובדת ביטוח לאומי הפך ל"כתב אישום" נגד מחלקת התביעות של המשטרה, שהגישה כתב אישום רצוף שגיאות הקלדה והגהה. השופט שמאי בקר: "כאשר מדובר בשגיאת כתיב פה או שם, ניחא (הרי הכל חוטאים בכך, בלהט העשייה), אולם כאשר העין נדקרת ממש, משגיאות הגהה והקלדה, שוב ושוב, ושוב – לא ניתן לעבור על כך לסדר היום".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
דובר בגזר דינה של נאשמת שהורשעה לפי הודאתה בכתב אישום שאוחז 8 אישומים, המתארים כיצד הציגה עצמה בפני קשישים כעובדת הביטוח הלאומי, פרצה לביתם, וגנבה מהם כספים או רכוש אחר. על פי החלק הכללי בכתב האישום, נהגה זו להסתובב בין בניינים באזור גוש דן, כאשר היא תרה בעיניה אחר תיבות דואר ועליהן מדבקה של חברה המספקת שירות לגיל המבוגר בדמות לחצן מצוקה. לחלופין, חיפשה הנאשמת מטפלות של אוכלוסייה מבוגרת, שהן אות וסימן לקשישים, על מנת "לעוקצם" בהמשך. משהצליחה באיתור, הייתה הנאשמת מתדפקת על דירת הקשיש, מציגה עצמה כעובדת הביטוח הלאומי בשם "אורית" בעודה עוטה לגופה מדים לבנים של אחות, ומבקשת להיכנס לדירת הקשישים, שם ביצעה את זממה.
בטרם פנה לגזור את דינה של הנאשמת, מתח השופט שמאי בקר ביקורת על כתב האישום, שהיה לדבריו רצוף שגיאות הקלדה והגהה שלא ניתן לעבור עליהן לסדר היום: "כתב האישום דנא, שהוא ללא ספק חמור במיוחד, ולא לחינם "הוצמדה" לו תובעת מיוחדת ומנוסה, הוא קשה לקריאה, ולא רק מחמת תוכנו", כתב השופט. "קשה להבין, או לקבל, כיצד מגישה המדינה כתב אישום, אם בכלל, ואם בפרט – במה שנתפס על ידה כ"תיק דגל", כאשר הוא רצוף בשגיאות כתיב והגהה, למכביר".
עוד הוסיף השופט כי איתר לא פחות מ- 28 שגיאות כתיב "בקריאה סלחנית מאד", וזאת מבלי להתייחס לבעיות פיסוק או עימוד. "אין המדובר בקטנוניות או בעניין של מה בכך", כתב השופט בקר, "מן הראוי שהתובעת, המאשימה, מדינת ישראל, תתייחס בכבוד וברצינות למסמכים היוצאים תחת ידיה, קל וחומר כאשר מדובר בכתבי אישום, מסמך מכונן שבכוחו לשלוח פלוני או אלמונית אל בית האסורים. כאשר מדובר בשגיאת כתיב פה או שם, ניחא (הרי הכל חוטאים בכך, בלהט העשייה), אולם כאשר העין נדקרת ממש, משגיאות הגהה והקלדה, שוב ושוב, ושוב – לא ניתן לעבור על כך לסדר היום".
לבד משגיאות ההקלדה, סבר השופט כי כתב האישום לקה גם מבחינה מהותית. כך לדוגמה, בשום מקום בכתב האישום לא נרשם מה גילו של כל אחד ואחד מן הקשישים, שלדעת השופט הוא פרט עובדתי חשוב ביותר ונסיבה לחומרה ממש: "לא ברור כיצד נפקדו עובדות אלה מכתב האישום בלא שום טעם או סיבה נראית לעין", כתב. עוד הזכיר השופט אחד מהאישומים על התפרצות בתחבולה ועל גניבת כמה אלפי שקלים, אלא שהוראות החיקוק שצוינו מדברות אך ורק על גניבה והושמטה ממנו ללא שום נימוק או טעם גלוי העבירה של התפרצות למגורים על מנת לבצע עבירה של גניבה. "טוב תעשה אפוא התביעה אם להבא תבצע הגהה על כתבי אישום היוצאים תחת ידיה, מקטן ועד גדול". סיכם השופט נקודה זו.
בסופו של יום, גזר השופט בקר על הנאשמת מאסר בפועל ל-65 חודשים, מאסרים על תנאי, קנס בגובה 1,000 שקלים ופיצוי לקרבנות בסך כולל של 40,500 שקל.
