שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: מידע על 'ועדת השתיים' לסינון מועמדים לשפיטה - לא ייחשף

חדשות

ביהמ"ש: מידע על 'ועדת השתיים' לסינון מועמדים לשפיטה - לא ייחשף
ביהמ"ש: מידע על 'ועדת השתיים' לסינון מועמדים לשפיטה - לא ייחשף
10/12/2017, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה לחשוף מידע בנוגע לעבודתה של "ועדת השתיים" שבה חברות שתי שופטות בדימוס ומטרתה לסייע לנשיאת ביהמ"ש העליון בהערכה מקצועית של שופטים המועמדים לקידום. מנהל התנועה: "יום שחור לשקיפות ולאמון הציבור בבתי המשפט"

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה בשבוע שעבר (ד', 6.12) את עתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה, לחשוף מידע בנוגע לעבודת "ועדת השתיים" המסייעת לנשיאת בית המשפט העליון להעריך מקצועית שופטים המועמדים לקידום. התנועה: "מצרה על כך שבית המשפט פגע בדרישה הצודקת לשקיפות בהליך החשוב ביותר לדמוקרטיה הישראלית – מינוי שופטים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בחודש דצמבר שעבר פנתה התנועה לממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט בבקשה לקבלת מידע מכוח החוק בנוגע לעבודתה של "ועדת השתיים", שהיא ועדה שבה חברות שתי שופטות בדימוס ולפי טענת התנועה "מקבלת החלטות בנוגע לקידום שופטים".

במסגרת המידע שהתבקש, כללה התנועה את "כל התכתובות בין 'ועדת השתיים' לבין נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור או גורם אחר ברשות השופטת, הנוגעות למינוי למועמדים למינוי כשופטים בבית המשפט העליון, שעניינם יעלה בישיבה הקרובה של הוועדה לבחירת שופטים". עוד התבקשו כל התכתובות והמסמכים שהועברו מ'ועדת השתיים' לנשיאת בית המשפט העליון או לכל גורם אחר ברשות השופטת בשנת 2016.

כחודש אח"כ הודיעה הממונה לתנועה כי הוחלט שלא למסור את המידע. לפי נימוקי הממונה, אותה "ועדה מייעצת" המכונה "ועדת השתיים" הוקמה בשנת 2007 בעקבות דיון שהתקיים בוועדה לבחירת שופטים בנוגע לקידומם של שופטי בית משפט השלום, ובידיעתה של ועדת הבחירה. בוועדה המייעצת כיהנו במשך השנים שופט או שופטת בדימוס של בית המשפט העליון ושופט או שופטת בדימוס של בית המשפט המחוזי. עוד הובהר כי הוועדה המייעצת פועלת בהתנדבות כדי לסייע לנשיא/ת בית המשפט העליון במלאכתם, והיא נותנת הערכה מקצועית ואובייקטיבית לגבי מידת התאמתו של שופט בית משפט השלום לקידום לבית המשפט המחוזי. המטרה שביסוד הקמת הוועדה המייעצת, כך נטען, היא להבטיח הזדמנות שווה והוגנת לשופטי ערכאת בית משפט השלום לצורך בחינת קידומם.

אשר לדרך עבודת הוועדה המייעצת, נכתב בהחלטה כי זו מראיינת מועמדים המכהנים בבית משפט השלום תקופה העולה על חמש שנים, בוחנת את פסקי הדין הנמסרים לה לפי בחירת המועמד, מראיינת גם אחרים ואוספת נתונים, ולאחר מכן מעבירה את המלצתה לנשיא/ת בית המשפט העליון. עוד ציינה הממונה במסגרת החלטתה כי מזה זמן מועברת למועמדים תמצית של המלצת הוועדה המייעצת, וכי לאחרונה הודיעה נשיאת העליון כי היא מסכימה לכך שתמצית ההמלצה תצורף לחומר המועבר לחברי הועדה לבחירת שופטים.

לפי עמדת הממונה, לא ניתן להעביר את המידע על הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת והמלצותיה, וזאת בשל כך שדיוני הוועדה המייעצת הם דיונים פנימיים החסויים מעצם טיבם. בעניין זה, הפנתה הממונה לכלל 15 לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים), הקובע שהאמור בדיוני ועדת הבחירה וועדות המשנה שלה חסוי. עוד נסמכה הממונה על הוראות סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, המאפשר להימנע ממסירת מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות, חוות דעת, טיוטות, עצות או המלצות שניתנו לצורך קבלת החלטה. שיקול אחר שהוזכר הוא הפגיעה בפרטיות, וזאת לפי סעיף 9(א)(3) לחוק.

העותרת מנגד, טענה כי ועדת השתיים היא וועדה סודית שאינה ממונה לפי חוק ושפעולתה אינה מוסדרת בחוק או בתקנות. לפיכך, היא סבורה כי יש בפעילותה כדי להחליף את הליך בחירת השופטים הקבוע בחקיקה ראשית ובחקיקת משנה. עוד תוקפת העותרת את העברת ההמלצות לנשיאת בית המשפט העליון מבלי שאלה נחשפות לציבור הרחב, דבר המביא לכך שהציבור ונבחריו איבדו את היכולת לפקח על הליך מינוי השופטים ועל השיקולים לבחירתו או לפסילתו של מועמד. לשיטת העותרת, חשיפת השיקולים חיונית לצורך אמון הציבור במערכת המשפט, והיא תאפשר לשופטים בערכאות השונות, שמעוניינים בקידום, להכיר ולהבין את המצופה מהם ואת הסטנדרט בו עליהם לעמוד.

בכל הנוגע לכלל 15 לכללי השפיטה, טוענת העותרת כי אין להסתמך עליו, שכן הוא עוסק בדיוני הוועדה ובתכנם של השאלונים ואילו המידע המבוקש אינו נכלל בין אלה. עוד נטען כי בנימוק הסירוב המושתת על סעיף 9(ב)(4) לא נערך האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי להסתרת המידע, ובעיקר ה"אפקט המצנן" על חברי הרשות, אל מול האינטרס הציבורי בחשיפת המידע, וזאת מקום בו מדובר בשופטים בדימוס, שאין חשש לקיומו של אפקט כזה. בנוסף חלקה העותרת על הטענה לפגיעה אפשרית בפרטיות, שכן לשיטתה מסירת המידע לא תפגע בפרטיות וממילא האינטרס הציבורי מצדיק את גילוי המידע גם כנגד הזכות לפרטיות.

השופט ארנון דראל דחה את העתירה וקבע כי חוק חופש המידע אינו חל על נשיאת בית המשפט העליון ועל הוועדה המייעצת. לדעת השופט, לא ניתן לשייך את המידע המבוקש - חוות הדעת של ועדת השתיים שנמסרת לנשיאת בית המשפט העליון -  להנהלת בתי המשפט, בכובעה כמעסיקה של השופטים המבקשים להתקדם, כפי שטען בא כוח העותרת. זאת, אף אם התיוק הפיזי של חוות הדעת נעשה במשכנה של הנהלת בתי המשפט ולא בלשכת נשיאת בית המשפט העליון. לדברי השופט, "נקודת המבט היא מהותית ולא טכנית".

עוד הוסיף השופט דראל כי מסירת חוות הדעת לידי נשיאת בית המשפט העליון נעשית מכוח ובמסגרת תפקידה כחברה בוועדה לבחירת שופטים ולא מכל סיבה אחרת. בעניין זה, גם העותרת לא חלקה על כך שוועדת הבחירה וחבריה אינם בגדר 'רשות ציבורית' כמשמעותה בסעיף 2 לחוק חופש המידע. בנוסף, אף ועדת השתיים אינה נכללת במסגרת ההגדרה של רשות כזו. לפיכך, סבר השופט כי אין מנוס מדחיית העתירה מטעם זה.

בתגובה לדחיית העתירה כתבה התנועה באתר האינטרנט שלה כי היא "מצרה על כך שבית המשפט פגע בדרישה הצודקת לשקיפות בהליך החשוב ביותר לדמוקרטיה הישראלית – מינוי שופטים". מנהל התנועה יהודה עמרני אמר כי "בחסות החלטתו של בית המשפט המחוזי תמשיך נשיאת בית המשפט העליון כמו קודמיה, לסנן מועמדים לשפיטה ולהציב עבורם רף שרק היא וחבריה קבעו ומכירים אותו, הרחק מעיני הציבור. זהו יום שחור לשקיפות במדינת ישראל".

בראיון לגלי צה"ל אמר הבוקר היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד שמחה רוטמן, כי נשקל ערעור לבית המשפט העליון.

 

עת"מ 29791-03-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150