שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נחשף: טעויות במרשם הפלילי ביותר מ-4% מהתיקים של מבקשי החנינה

חדשות

נחשף: טעויות במרשם הפלילי ביותר מ-4% מהתיקים של מבקשי החנינה
נחשף: טעויות במרשם הפלילי ביותר מ-4% מהתיקים של מבקשי החנינה
10/12/2017, ליאור שדמי שפיצר

מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים הודתה בדיון בוועדת החוקה בנושא חוק המידע הפלילי כי טעויות במרשם פלילי אינן דבר נדיר. רפ"ק ליאורה סולטן:"יש גזרי דין משנות ה-60 ועד שנות ה-80 שאולי לא הוזנו במדויק. אדם שהורשע בגרם מוות ברשלנות וזה לא נרשם במרשם, עלינו על זה דרך בדיקה ביטחונית כשהוא ביקש להתגייס למשטרה".

ב-2016 נמצאו טעויות ביותר מ-4% מהתיקים של מבקשי החנינה. כך ציינה עו"ד נוחי פוליטיס, מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, במהלך דיון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים. לטענת עו"ד פוליטיס, טעויות במרשם פלילי אינן דבר נדיר. "לפעמים הטעויות הן לטובת מבקש החנינה, כמו הרשעה שלא נרשמה ולפעמים לרעתו", מציינת פוליטי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016 אמורה להחליף את חוק המרשם הפלילי באופן המשקף את המלצות ועדת קנאי, בהן קיצור התקופות שבהן יימסר מידע פלילי, הגבלת הגישה לתיקים שהסתיימו בזיכוי רק למשטרה ולגופי הביטחון. עוד מוצע לקבוע מפורשות כי העיון במרשם הפלילי ייעשה בדרך של הצגת המידע על גבי צג המחשב בלבד וכי לא יותר לאדם לקבל תדפיס או לצלם את המידע אלא רק לרשום באופן ידני את המידע. האיסור יחול גם על דרישה לקבל מידע בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב. הצעת החוק תעגן הבניה של שיקול הדעת של גופי ההעסקה הזכאים לקבל מידע, ותחייבם לגבש בנוסף הנחיות ונהלים פנימיים לשקילת המידע. גוף שקיבל מידע ישקול את מהות העבירה, סוג העבירה, חומרתה, משך הזמן שחלף, גילו של האדם ביום ביצוע העבירה והאם יש לאדם יותר מפרט רישום אחד.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, התייחס לדברים שאמרה פוליטי ואמר כי "הנתונים צריכים להגיע לידיעת המפכ"ל. קחו את התיקים של 2016 ובצעו בקרה כי מדובר בפיקוח נפש ובחיי אדם. חייבים לוודא שהאחוז הכל כך גדול יצומצם לאפס. נסחו את הסעיף כברירת מחדל הפוכה – שתמיד מודיעים במקרה שנרשמה טעות ורק במקרים מיוחדים המשטרה לא תודיע". לבקשת היו"ר חה"כ סלומינסקי תתוקן הצעת החוק כך שברירת המחדל תהיה מסירת הודעה בכל מקרה שבו נפלה טעות ברישום, לאחר שהטעות תוקנה.

לדברי רפ"ק ליאורה סולטן, ראש ייעוץ וחקיקה מידע פלילי במשטרה, "אנחנו מבצעים בקרות על כל רשויות התביעה באמצעות חוליה של שישה אנשים. יש גזרי דין משנות ה-60 ועד שנות ה-80 שאולי לא הוזנו במדויק. נמצאו טעויות כמו אדם שהורשע בגרם מוות ברשלנות וביקש להתגייס למשטרה וזה לא נרשם במרשם, עלינו על זה דרך בדיקה ביטחונית".

רפ"ק דקלה פוגל ברדה, ע' יועמ"ש המשטרה, אמרה כי "הנתונים הועברו אתמול והם נבדקים. גזר הדין מפרוטוקול המשפט מוזן ידנית למערכת ולכן יש חשיבות לבדוק את הנתונים שהועברו כדי להבין את מקור הטעות".

בדיון על סעיף מסירת המידע הפלילי ובהודעה על מסירת המידע הפלילי הובעו חששות מתפוצתו של המידע. ח"כ סלומינסקי ציין כי "מדובר על מאות אלפי מקרים בשנה של אנשים שהרישום הפלילי שלהם עובר לגופים רבים. גם אם הרקע הפלילי לא קשור לתחום העיסוק, הגוף שמקבל את המידע הזה שם את קורות החיים בצד. מנהל בית ספר או ראש אגף שמקבל מידע לא רלוונטי להיות המועמד איש חינוך, יפסול ישר כדי לא להסתבך. כשאינפורמציות כאלו זורמות אנשים כבר לא מתייחסים לזה כאל משהו סודי". סלומינסקי ביקש ממשרד המשפטים לבחון את נושא ההסכמה וגם היידוע על מסירת המידע בחלוף זמן. "אם אדם חתם, בדרך כלל בלית ברירה, על הסכמה לבדיקה, המינימום הוא שיידעו אותו על כך שהגוף שבו הוא עובד בודק אותו מחדש. זכותו של אדם לדעת שבודקים אותו שנית גוברת על הקושי של היידוע, בעיקר במקומות שבהם לא מדובר על פיקוח נפש. לא מדובר על מקומות שידוע שנבדקים תקופתית אלא על בדיקות ספציפיות של אדם".

ח"כ יעל גרמן העירה כי "צריך לשמור על זכותו של אדם אבל גם על הציבור. במשרות מסוימות אדם צריך לקחת בחשבון שיבדקו אותו מעת לעת, ואם הוא לא מעוניין בכך הנטל עליו ליידע שאינו מעוניין".

לדברי עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים, "אנחנו לא רוצים להיות במצב בו תוצאת החוק תהיה פגיעה בתקנת השבים, ולכן אנחנו מחייבים את הגופים לקבוע בנהלים פנימיים את הקריטריונים ואמות המידה. אין ספק שכשמדובר בתיקים פתוחים הפגיעה באדם יותר משמעותית, אבל השאלה שצריכה להנחות אותנו היא האם נכון לגבי הגופים הספציפיים להעלים מידע פלילי עדכני". בהתייחסה להסכמת אדם למסירת המידע אמרה פיסמן כי "הבקשה להסכמה נוספת בחלוף שנים מיותרת. אם הנציבות רוצה להעמיד אדם לדין משמעתי, יש היגיון לבקש את הסכמתו שוב? אנחנו לא רוצים להביא למצב שחובת היידוע תסכל את העברת המידע. אני מצפה שרשות הרישוי תעשה בדיקות שוטפות לגבי מסוכנות נהגים והעבירות שלהם כדי שלא ירד מישהו מהכביש לאחר חמש שנים שבהן הוא נוהג מסוכן. אם נהג אמבולנס נתן מראש הסכמתו לרשות הרישוי לבדיקות אני מצפה שהרשות תוכל לבדוק מתי שהיא צריכה. הוא נותן מראש הסכמה לבדיקה תקופתית".

לדברי אן רייפלד-ביגמן עוזרת ראשית תביעה משמעת בנציבות שירות המדינה, "רוב המועמדים שמגיעים אליי מאושרים להעסקה בשירות המדינה גם אם יש להם תיקים פתוחים ואם יש הרשעות לא רלוונטיות. גישתי אינה להעדיף אדם ללא רישום כלל וזו לא צריכה להיות הגישה. כשיש שיקול דעת מובנה ויש אפשרות לדעת את מצב התיק ולתת את המשקל המתאים. לגבי החשש מהיקף התפוצה, מי שרואה את המידע הם גופים ספציפיים והמשטרה מפקחת באופן צמוד. ביחס לשיקול הדעת, יש שאלות שבבסיסן נוגעות לאמון במועמד וצריך לראות את כל התמונה. אני מטפלת במשרות פטורות ממכרז, כלומר משרות זוטרות ומשרות אמון בכירות. הנוהל כרגע לא נותן מענה ברור לגבי מי מעיין ומתי מעיין במידע. הרכבי ועדות בכל שירות המדינה שונים. אני חושבת שהקב"ט צריך להוציא את הרישום הפלילי לפני כינוס הוועדה ואז צריך לבנות את הרכב הוועדה עם משפטן בשירות הציבורי שיוכל לשקול את המידע".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150