ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי אי מניעת תקלה ממושכת בקווי הטלפון, שנגרמה עקב עבודות בבניין סמוך, עולה כדי רשלנות ברף הגבוה, אך פסק פיצוי נמוך בהרבה מסכום התביעה: "פעילותה העסקית של מרפאת שיניים אינה נשענת במלוא כובד משקלה על קווי התקשורת של בזק"
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל בחלקה תביעה כספית שהגיש רופא שיניים נגד חברת בזק לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו מניתוקים בקו הטלפון במרפאה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת התובע, במהלך החודשים יוני-אוקטובר 2016 אירעו מספר ניתוקים בשני קווי הטלפון שבמרפאתו, המופעלים שניהם על תשתית של חברת בזק. התובע טען כי המקור לניתוקים הוא עבודות שמתבצעות בבניין סמוך למרפאה, שגרו לפגיעות חוזרות ונשנות בתשתיות קו הטלפון, לרבות תקלה מרכזית אחת, שנמשכו במצטבר כשלושים ימים.
התובע טען כי הוא פנה מספר פעמים למוקד השירות של בזק אך הטיפול בתלונותיו לא היה מיידי, במיוחד בתקופת התקלה המרכזית שנמשכה למעלה משבועיים. לטענתו, הניתוקים בקווי הטלפון שיבשו את עבודת המרפאה, ופגעו בין היתר בשירותי האינטרנט, בקבלה ובמשלוח של דוא"ל, בשירותי הסליקה של כרטיסי האשראי ובהפעלת מערכת האזעקה ומכשיר הפקסימיליה. נוכח האמור, עתר התובע לחייב את בזק בפיצוי של 30 אלף שקל נוכח הירידה בהכנסות המרפאה, שנבעו מחוסר יכולתו להעניק שירותי עזרה ראשונה ולהיענות לפניות מטופלים.
השופט מוחמד חאג' יחיא ציין כי בכל הנוגע לתקלות שאירעו בקווי הטלפון בחודשיים הראשונים, אין מקום לחייב את בזק בנזיקין, שכן לא הוכח כי היא פעלה בצורה רשלנית או מכוונת ליצירת התקלות ונראה כי היא פעלה כמתחייב ממנה לאספקת שירותי התקשורת והבטחת סדירותם. לעומת זאת, קבע השופט, בכל הנוגע לתקופת התקלה המרכזית בקווים – שנמשכה כ-21 ימים – לא הוצגה תשתית ראייתית משכנעת המצביעה על ניסיונות משמעותיים לטפל בתקלה תוך זמן סביר ולצמצם נזקים, ככל שהתרחשו. בכך, קבע השופט, סטתה בזק באופן משמעותי מסטנדרט ההתנהגות הסביר ויש מקום לחייבה בפיצוי. "הגם מקובלת עלי ההנחה שאין לחייב את הנתבעת באחריות לכל טעות, תיקון כושל או כל תקלה שלא טופלה במהירות הראויה... מצופה היה כי הנתבעת תפעל מול המזיק, לכאורה, במהירות הראויה ובכפוף לאילוצים הקיימים, לטיפול בתקלה הממושכת", כתב השופט בפסק הדין.
השופט הוסיף כי לא ברור מה עשתה החברה מול אותו קבלן, שהעבודות שביצע גרמו לתקלות, על מנת למנוע מראש או לכל הפחות לצמצם את סיכון הפגיעה בתשתית. נוכח האמור, הובהר, אין מדובר ברשלנות קלה אלא ברף הגבוה, זאת גם בהתחשב בחובתה החוזית הישירה מול הלקוח ובחובתה על פי החוק להבטיח את סדירות אספקת שירותי הקווים.
עם זאת, בכל הנוגע לחישוב הנזק, התקבלה טענת בזק לפיה בתקופת התקלה המרכזית חלה תקופת החגים ולכן ממילא פעילות המרפאה היתה מצומצמת, וכן הטענה כי פעילותה העסקית של מרפאת שיניים אינה נשענת במלוא כובד משקלה על קווי התקשורת של בזק, כך שניתוק החיבור לאינטרנט אינו אמור להביא להשבתה מוחלטת של הפעילות העסקית. השופט העיר כי אין זה בלתי סביר בנסיבות העניין כי ניתן היה להתמודד עם כשלי קווי התקשורת באמצעות חלופות כדון טלפון סלולרי, ביצוע תשלומים שלא באמצעות כרטיס אשראי ועוד, ועל כן נפסק פיצוי בסך 6,000 שקל בלבד.
