חבר הכנסת לשעבר כרמל שאמה התבטא בפייסבוק נגד ממלא מקום ראש העיר רמת גן משה ריווח וייחס לו התנהגות עבריינית, מרמה, דרישת שוחד וחברות בארגון פשיעה. ריווח טען כי מדובר בחיסול חשבונות לאחר שתמך במועמד אחר לרשות העיר, ותבע ממנו פיצוי של חצי מיליון שקל
חבר הכנסת לשעבר כרמל שאמה הכהן יפצה את חבר מועצת העיר רמת גן ב-280 אלף שקל בגין פרסומים המייחסים לו התנהגות עבריינית. כך פסק בית משפט השלום בתל אביב, שקיבל את תביעתו של משה ריווח וקבע כי הפרסומים נבעו מרצונו של שאמה בחיסולו הפוליטי על רקע היריבות ביניהם.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתביעה שהגיש על סך של 500 אלף שקל טען התובע, משה ריווח, המכהן כחבר מועצת העיר רמת גן וכממלא מקום ראש העיר מטעם הליכוד, כי שאמה, המכהן כיום כשגריר ישראל ב-OECD, כתב בפייסבוק מספר פרסומים המהווים לשון הרע נגדו. בין היתר, ציין שאמה כי ריווח נפסל על ידי השב"כ מלהיכנס למשרד ראש הממשלה ולכהן כעוזר שר על רקע פלילי, כי הוא ניסה לקבל במרמה הנחה בארנונה וכי הוא דרש מקבלן טובות הנאה כדי לקדם תיק בנייה. עוד ציינו הפרסומים כי התובע הוא חלק מארגון פשיעה וכי הוא עזר בזיוף קורות החיים של אמו כדי לסייע לה להתקבל לעבודה בעירייה.
לטענת התובע, מהווה כל אחת מהאמירות הוצאת לשון הרע במזיד שבגינן יש לחייב את הנתבע בפיצוי האמור ובפרסום התנצלות.
כרקע ליריבות סיפר התובע כי בשנת 2008 הוא חבר אל שאמה, לבקשתו, לרשימתו בבחירות למועצת העיר רמת גן ושימש כמספר 2 שלו. אולם, בבחירות שהתקיימו בשנת 2103 רץ שאמה לראשות העיר בראש רשימה עצמאית, בעוד התובע עמד בראש רשימת הליכוד למועצה, אשר העניקה את תמיכתה למועמד עצמאי אחר. לטענת התובע, בסמוך ליום הבחירות שלח אליו שאמה את שליחיו, בדרישה כי יסיר את מועמדותו ותמיכתו במועמד השני ויחבור אליו, ובתמורה – הוא יוכל לשמש כסגנו לכשייבחר. התובע טען כי מאותה עת, לאחר שסירב להצעה, הפך שאמה את המאבק הפוליטי הלגיטימי למלחמת חורמה אישית, צינית ואובססיבית בו ובבני משפחתו.
שאמה טען מנגד כי בשנים האחרונות הוא מנהל מאבקים בשחיתות הציבורית, שאף זיכו אותו באות אביר איכות השלטון, וכי הדברים שפורסמו הם חלק מהשיח הציבורי הלגיטימי ואינם מהווים לשון הרע אלא ביקורת נוקבת של האופוזיציה העירונית שעמד בראשה, המוגנת מכוח היותה הבעת דעה. לטענתו, הדברים שפורסמו הם אמת, והתביעה עצמה נועדה להלך עליו אימים.
השופטת ריבה ניב ציינה כי הדברים שנאמרו על ידי שאמה, שהוצגו על ידו באופן מפורש כעובדות ולא כהבעת דעה, מייחסים לתובע שחיתות שלטונית, דרישת שוחד, זיוף מסמכים, העסקה בקזינו והתרועעות עם עבריינים – כל אלו פוגעים בתדמיתו האישית והציבורית של התובע ומיועדים לשלול ממנו את התפקיד הציבורי לו הוא מועמד. על כן, ציינה השופטת לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בלשון הרע.
השופטת בחנה את העובדות הנטענות בפרסומים וקבעה כי אין בהן אמת והם נעשו בחוסר תום לב. בעניין זה הובהר כי גם היתה מוטלת על שאמה חובה כלשהי לפרסם את הדברים בגנותו של התובע – דבר שנשלל בפסק הדין – שאמה העצים את האשמותיו כלפי התובע באופן בלתי פרופורציונלי, תוך הסתמכות על שמועות שלא הוכחו.
"הנתבע מעונין בחיסולו הפוליטי של התובע ואין הוא מסתיר זאת", כתבה השופטת בפסק הדין. "הואיל וקבעתי כי הדברים שנאמרו על ידו מהווים הוצאת דיבה, הכוונה המתלווה להם מצדיקה ומחייבת כפל הפיצוי". השופטת חייבה את שאמה בתשלום פיצוי של 280 אלף שקל בגין שני פרסומים, בצירוף הוצאות משפט בסך של 46 אלף שקל בשל התנהגותו לאורך כל ההליך.
