השופט אברהם טל דחה את טענת הפרשנות המצמצמת של העותרת למונח "עבריין", וקבע כי פיטוריה היו סבירים ומידתיים, מאחר שלא ניתן למנוע את הסכנה לשב"ס על ידי המשך העסקתה בתפקיד אחר: "כל תפקיד מחייב נאמנות לארגון והקפדה על היעדר ניגוד עניינים"
בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירתה של סוהרת ביטחון בכלא נווה תרצה נגד ההחלטה לפטרה בשל נישואיה לאסיר לשעבר. השופט אברהם טל קבע כי לא היה צורך להביא את עניינה של העותרת בפני השב"כ כדי להורות על פיטוריה כדין, והבהיר כי לא ניתן למנוע את החשש מפני סכנה לשב"ס ופגיעה בעבודתו, שכן כל תפקיד מחייב נאמנות לארגון והקפדה על היעדר ניגוד עניינים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעתירה שהגישה טענה העותרת, ליאת אלקיים, כי החלטת שירות בתי הסוהר וראש מנהל משאבי אנוש להתייחס לנישואיה כאל עבירת משמעת היא מוטעית ובלתי סבירה. עוד נטען כי ההחלטה לחייבה לבחור בין נישואיה להמשך שירותה בשב"ס היא בלתי סבירה, לא הוגנת וסותרת את חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, ההחלטה לפטרה בשל היותה סכנה לשב"ס לא נומקה מעולם וחורגת מסמכות שכן הסמכות לקבוע התאמה או חוסר התאמה לשירות בשב"ס נתונה לשב"כ.
המשיבים טענו כי התנהגות העותרת בקיום קשר עם עבריין ואסיר לשעבר, שהסתיים בנישואיהם, מפרה את הוראות פקודת נציבות שירות בתי הסוהר האוסרת על קיום קשר בין סוהר לבין אסירים ועבריינים וקרוביהם, וכי המשך שירותה פוגע במשמעת הארגון ועלול לסכנו ולפגוע בעבודתו.
נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט אברהם טל, קבע כי העותרת לא הצליחה לסתור את חזקת חוקיות המנהל, העומדת לזכות המשיבים, ולא הוכיחה כי הפעולה שנגדה עתרה נעשתה שלא כדין.
השופט טל דחה את טענת חוסר הסמכות וקבע כי אין מדובר בפיטורים בשל "אי התאמה ביטחונית", הנתונים לסמכות השב"כ. זאת, כיוון שהחלטת הפיטורים אינה מבוססת על החשש לגילוי סודות מדינה על ידי העותרת לבן זוגה, אלא על החשש המוצדק, לטענתה, לפגיעה ביכולתה של העותרת לתפקד כראוי כפי שתפקדה לפני יחסיה עמו ולפגיעה במשמעת הארגון ובתפקודו. משכך, ברור כי עניינה לא הובא לידיעה השב"כ או לטיפולו, וכי נציבות שירות בתי הסוהר פעלה במסגרת סמכותה כשהחליטה לפטר את העותרת.
עוד נדחתה טענת העותרת נגד הגדרתו של בן זוגה כ"עבריין". לטענת העותרת, כאשר הכירה לראשונה את בן זוגה, היא לא ידעה על היותו אסיר משוחרר, והדבר נודע לה לראשונה ביוני 2015, כשנעצר בדירתו בחברתה על ידי שוטרים שחיפשו בדירתו, והוא שוחרר לאחר מספר ימים ממעצר מבלי שננקטו נגדו הליכים נוספים. העותרת דיווחה במזכר על הקשר הנ"ל למחרת היום לקמ"נית הכלא, ובסיומו כתבה שידוע לה שאסור לה ליצור איתו קשר, ואם הוא ייצור איתה קשר היא תודיע לו שאינה מעוניינת ותדווח על כך. לטענת ב"כ העותרת, בן זוגה אינו אסיר משוחרר שאסור לה להיות בקשר עמו, שכן מאז שחרורו ברישיון ועד שיצר עמה קשר חלפו למעלה משנתיים, אשר במהלכן עבר תהליך שיקום מוצלח וניתק כל קשר עם עולם הפשע.
השופט טל קבע קיבל את טענת המשיבים כי בן הזוג נחשב עבריין על פי פקודת נציבות בתי הסוהר, הקובע כי עבריין הוא "אדם שידוע בציבור או בתקשורת כמי שמעורב בביצוע מעשי פשיעה או חבר ארגון פשיעה או אדם שנעצר/נאסר לעיתים תכופות". השופט טל דחה את פרשנותו המצמצמת של בא כוח העותרת לסיפא שבהגדרה לפיה המבחן הקובע הוא ידיעת הציבור או התקשורת, וקבע כי די בכך שהסוהר העומד בקשר עם אותו אדם יידע על מאסריו או מעצריו. עוד קבע השופט כי גם אם בן הזוג נכנס להגדרת "בן משפחה" של העותרת לאחר נישואיהם, אין בכך כדי להתיר את הקשר האסור עמו, שכן היא לא קיבלה אישור מרע"ן ביטחון מידע לאחר הדיווח.
"אינני מקל ראש כלל ועיקר בפגיעת פיטוריה של העותרת בעיסוקה ובכבודה, לאחר ששירתה במשך מספר שנים כסוהרת ביטחון והייתה מועמדת לקורס קצינות, גם אם היא הועמדה לכל אורך התהליך מאז המזכר שבו דיווחה לקמ"נית הכלא על קשריה עם שי, שהיא עלולה להיות מפוטרת בגללם", כתב השופט בפסק הדין. "אמנם מדובר בהליך קיצוני, אך לאור הנימוקים המוצדקים שעמדו בבסיס ההחלטה נושא העתירה, מדובר בהליך סביר ומידתי מאחר ולא ניתן למנוע את החשש מפני סכנה לשב"ס ופגיעה בעבודתו על ידי המשך העסקתה של העותרת בתפקיד אחר, שכן כל תפקיד בשב"ס מחייב נאמנות לארגון והקפדה על היעדר ניגוד עניינים שיש בהימצאות בו כדי להצדיק אי שירות בתפקיד מסוים או הפסקת השירות בו, כאשר התברר חשש לקיומו".
