חדשות

בתום דיון סוער שבמהלכו אף הורחקו כמה משתתפים, אישרה היום ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת את התקנות המבקשות להטיל אגרה על תביעות ייצוגיות. סכומי האגרות אמנם נמוכים לעומת ההצעה המקורית, אך גם כעת ינועו בין 8,000 שקלים בבית משפט השלום ועד לסכום כפול על תביעות שיוגשו במחוזי

בתום דיון סוער עם הפסקות להתייעצויות קואליציוניות ואופוזיציוניות אישרה היום (ד') ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת את מתווה הפשרה שהציעו יו"ר הועדה ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים שקד, לאחר שסלומינסקי שינה את החלוקה הפנימית בסכומי האגרות והפחית את התשלום הראשוני. התקנות, שעברו ברוב של תשעה מול שישה חברי כנסת, ייכנסו לתוקף תוך 30 ימים מפרסומן ברשומות והן לא יחולו על הליכים שכבר החלו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לפי הדין שהיה קיים עד כה, הגשת תביעה ייצוגית לא הייתה כרוכה באגרה. לפי ההצעה המקורית, בהגשת תובענה ייצוגית בבית משפט שלום תעמוד האגרה על סך של 12,000 שקל ובתובענה ייצוגית נגד רשות מנהלית או כזו המוגשת לבית המשפט המחוזי יהיה מדובר בסכום כפול. כל הסכומים אמורים להיות משולמים בשני חלקים.

לפי מתווה הפשרה שאושר היום, האגרות יעמדו על 8,000 שקלים לתובענות ייצוגיות בבימ"ש השלום וסך של 16,000 שקל לתובענות ייצוגיות בביהמ"ש המחוזי. אם התובע זכה בתביעתו יושב לו הסכום הראשון על-ידי הנתבע, והוא לא ישלם את הסכום השני אלא הנתבע. בתובענות ייצוגיות נגד רשויות מקומיות – סכום האגרה יהיה זהה לאגרה החלה על עתירה לבג"ץ (כ-1,800 שקל). לגבי תובענות ייצוגיות נגד המדינה – סכום האגרה יהיה זהה לסכום האגרה בבית משפט השלום, ושרת המשפטים תוכל להפחית סכום זה ולהעמיד אותו על סכום האגרה החל על עתירה לבג"ץ כאמור.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי אמר בדיון "המתווה כולל שינויים משמעותיים בתקנות. אני רואה מצד אחד את האדם הפשוט שרוצה לתבוע וארגונים חברתיים ומצד שני את הנזקים עליהם שמענו מהתעשיינים כתוצאה מתביעות סרק. שני הצדדים לא יהיו מאושרים עד הסוף וזה מוכיח שהפשרה נכונה".

ח"כ יואב קיש מהליכוד הודיע בתחילת הישיבה כי הוא מתנגד למתווה הפשרה נוכח רצונו להוסיף סעיף לפיו בעתירה לבג"ץ של מי שהוא אינו אזרח ישראלי או בעבור מי שאיננו אזרח ישראלי למעט עתירה לעלייה לישראל או לקבלת אזרחות, יועלה סכום האגרה ל-5,400 שקל במקום 1,800 כיום: "לא הייתי מעלה את זה אם לא הייתה בקשה להעלאת אגרות בגלל העלויות", אמר קיש, "אבל עניי עירך קודמים ולא ייתכן שאנחנו מממנים עתירות של מי שאינם אזרחים. אני מציע מתווה שיוכל לעזור כלכלית לאזן את העניין. כך יהיו עוד הכנסות וזה יוכל להפחית את האגרות. כל עוד השרה מתנגדת להביא את הנושא לכאן אתנגד לאגרות הייצוגיות". היו"ר סלומינסקי השיב כי טכנית אי אפשר לדון ולכלול את ההצעה ללא הסכמת השרה אולם היא תשמח לבחון את ההצעה ולשמוע גם את עמדת שר האוצר.

בשלב מסוים הכריז היו"ר סלומינסקי על הפסקת הדיון לצורך התייעצות קואליציונית ולאחריה הציג את הפשרה החדשה שנגעה לאופן חלוקת תשלומי האגרות: במקרים בהם התובע זוכה או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שבמסגרתו מתקן הנתבע את העוול ומפצה את חברי הקבוצה - הוא לא ישלם את החלק השני של האגרה אלא הנתבע ישלם אותו, והחלק הראשון של האגרה יוחזר לו על ידי הנתבע. במקרה שניתן פסק דין שמאשר הסתלקות, לשופט יהיה שיקול דעת האם לפטור את התובע מהחלק השני של האגרה ולהשיב לו את החלק הראשון של האגרה, בהתאם לנסיבות ההסתלקות.

בנוסף, לפי מתווה הפשרה יינתן פטור מהאגרות בנושאים של אכיפת זכויות בתחום איכות הסביבה, איסור הפלייה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלות. "אנחנו כוועדה נעקוב באופן צמוד על הנושא ודורשים שיוקם צוות ותיערך בדיקה על מספר התובענות שהוגשו מדי שנה ואיך הן נסתיימו", אמר סלומינסקי. "יש לי בנוסף סיכום על שלושה דברים שיתוקנו בחוק עצמו כך שייקבע לראשונה, כי במקרה של תביעת סרק השופט יהיה רשאי – מטעמים מיוחדים שיירשמו – להטיל הוצאות על עורך הדין עצמו".

דבר נוסף הוא שהקרן למימון תובענות ייצוגיות שעד היום פועלת בהוראת שעה, תעוגן בהוראת קבע ויישקל להגדילה ואם היא תראה שהתביעה רצינית היא תממן אף את החלק הראשון של האגרה. כמו כן, תבחן דרך שתקל על ארגונים חברתיים.

חברי האופוזיציה תקפו את מתווה הפשרה ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן איים למשוך את המתווה ולהצביע על התקנות.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס הורחקה מהדיון לאחר שגם בדיון הקודם הורחקה. לדבריה, "זה מצחיק שהשרה מגיעה לפשרה עם עצמה. מישהו צריך להגן פה על הציבור שהשרה ואתה חוסמים את הדרך שלו להגיע לסעד משפטי. ההליך כולו לידתו בחטא. יו"ר הקואליציה ניסה להגיע לפשרות ולעזור אבל עדיין יש פה העדפה של החברות הגדולות על פני הרשויות המקומיות והמדינה כי אנחנו מותירים את האגרות הגבוהות על החברות. קראתי שהשרה אומרת שהנפגעים הם העסקים הקטנים והבינוניים בעוד ארגון לה"ב מתנגד לתיקון ואומר שזה שטויות. ההחרגה של הרשויות המקומיות משאירה את ההגנה החזקה ביותר על בעלי ההון".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "התנהלות הדיון לא ראויה ומבזה את הכנסת. הסתגרתם בחדר כקואליציה ואנחנו כחברי ועדה לא שותפנו בשום צד של הפשרה. לא השגתם שום פשרה עם הציבור או עם חברי האופוזיציה ויו"ר הקואליציה מאיים כאן שתחזור בך. הציבור לא יכול לקבל כזו סטירה מהממשלה שלו. יש לנו הצעה שסכומי האגרות יושוו לאגרות בג"ץ, להוסיף פטורים ושהכל יהיה בהוראת שעה".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "על מי יו"ר הקואליציה מאיים? על הציבור? התהליך של התכנסות בחדר לפשרה עצמית הוא מגונה וזה עקבי עם ההתנהלות המבזה שלכם".

ח"כ מוסי רז (מרצ): "מה שקורה כאן זו שערורייה כמו שוק, מטילים קנסות כדי שלא יוכלו לפעול נגד העוולות הקשות ביותר והחברות המנצלות, ואז מתחילים איתנו באיומים כשהציבור מוחזק בן ערובה. יו"ר הקואליציה מאיים על אזרחי מדינת ישראל שיכפיל את הקנסות ולא יהיו פשרות. רק האיום הזה היה צריך לגרום לפיזור הוועדה".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אתם לא התייעצתם אלא קבעתם מה שאתם רוצים ואתם כופים עלינו. סירבתם אפילו לשמוע אותנו, זו לא התייעצות אלא דיקטטורה".

לאחר ההצבעה אמרה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כי כחברת מועצה הגישה מספר תובענות ייצוגיות כנגד השלטון המקומי. "לכן אני מודעת לחשיבות התובענות והנגשתן לכלל הציבור. ההסתייגות שלי שהתקבלה ומחריגה את השלטון המקומי מאפשרת לציבור לשמור על זכויותיו ולכן מדובר על הישג משמעותי".

כאמור, התקנות עברו ברוב של תשעה נגד שישה. תמכו בתקנות: היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי, והח"כים שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), בני בגין, דודי אמסלם, דוד ביטן (הליכוד), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), טלי פלוסקוב (כולנו), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה).

התנגדו: הח"כים יעל כהן פארן, מרב מיכאלי (המחנה הציוני), מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת), יעל גרמן, אלעזר שטרן (יש עתיד) ומוסי רז (מרצ).

מי שדווקא בירך על הצעד הייתה התאחדות התעשיינים, שכינתה את המהלך "קץ לסחטנות של התביעות הייצוגיות". יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות, ד"ר רון תומר, אמר "התביעות הייצוגיות הן כלי משפטי ואזרחי חשוב, אולם בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מסחררת בכמות התביעות הייצוגיות המוגשות, כאשר רבות מהן הנן תביעות סרק ותביעות קנטרניות וסחטניות, אשר כל מטרתן הנה לגרוף כספים על הגב של המגזר העסקי. מצב זה  מהווה נטל כלכלי ונפשי קשה על אנשי העסקים בישראל, פוגע במגזר העסקי ומקשה עליו לצמוח וליצור מקומות עבודה חדשים במשק. כמו כן תביעות אלו מובילות לעלייה ביוקר המחייה, שכן עלויות ההגנה המשפטיות של המגזר העסקי מתגלגלות לבסוף לצרכנים. על כן אנו מודים לשרת המשפטים כי בחרה במהלך הטלת האגרות, ככלי לצמצום מספר תביעת הסרק המוגשות לבית המשפט. מדובר בצעד נבון וחשוב, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית, אשר יאפשר לבית המשפט להתמקד בתביעות המוצדקות, מבלי להקשות ולהוות נטל על המגזר העסקי בישראל".