ביהמ"ש המחוזי ביטל הליך פש"ר למרות שכמעט מלוא החוב הופקד בקופה. השופט עודד מאור מתח ביקורת על תכנית ההתייעלות של הכונס הרשמי שלטענתו דוחקת לשוליים את עיקרון תום הלב וקבע כי מצב בו החייב יוצר חובות בחוסר תום לב ומתעלם מחובותיו תוך שהוא מנצל את ההליך לרעה - מחייב את ביטול ההליך
בית המשפט המחוזי ביטל באופן חריג את הליך פשיטת הרגל של חייב, בשל ניצולו לרעה וחוסר תום לב על אף העובדה שבקופת פשיטת הרגל הופקד כמעט מלוא החוב. השופט עודד מאור קבע שגם תשלום החוב לא מצדיק מתן הפטר למי שנוהג בחוסר תום לב וניצול ההליך לרעה ומתח ביקורת על תכנית הרפורמה של הכונס הרשמי המצניעה לשיטתו את חובת תום הלב ושוחקת אותה: "תום הלב הוא הלב הפועם של החברה כולה. נעקור אותו, ונאבד את עצמנו. נניח לו, ויכבה האור".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
החייבים הם בני זוג המצויים בעיצומו של הליך פשיטת רגל שנידון בפני בית המשפט המחוזי בת"א. במסגרת תצהירי הבקשות שהגישו למתן צו הפטר והכרזתם כפושטי רגל, טענו בני הזוג כי במסגרת עיסוקו של הבעל כמתווך בסחר בכלי רכב, נתבע ע"י נושים שונים וניתנו נגדו פסקי דין, כאשר הלוואות שנטל לתשלום חובות אלו לא הוחזרו בשל מצבו הכלכלי. הנושים מנגד, טענו לאורך כל ההליך לחוסר תום לב מצדו של החייב ביצירת החובות, ועניין זה חזר ונשנה בפסקי הדין שניתנו נגדו בבתי המשפט השונים. לא זו אף זו, אחד הנושים אף פנה למנהל המיוחד בבקשה לבחון האם החייב אינו מבריח רכוש תוך כדי הליך פשיטת הרגל, אולם עניין זה לא נבדק עד תום.
בשל התנהלותם רצופת המחדלים של בני הזוג בהליך הפש"ר, הוגשו בקשות לא מעטות לביטול ההליך עקב ניצולו לרעה. כך, חדלו השניים מהגשת דוחות חודשיים ולא שילמו את התשלומים העתיים, ולמרות שניתנו להם מספר הזדמנויות לתקן את המחדלים לא עשו כן. בשלב מסוים אף פנה המנהל המיוחד לבית המשפט בבקשה להעמיק את החקירה ביחס לחייב, בטענה כי הוא אינו חי ברמת חיים ההולמת אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל, אולם נדמה שהדבר נזנח לאור הכספים שהתקבלו בתיק.
מכל מקום, החייבים המשיכו שלא להגיש דוחות ולא לשלם את התשלומים החודשיים, אולם בשלב מסוים הפקידו לקופה סכומי כסף לא מבוטלים. למרות זאת, עדיין נותר חוב פיגורים אלא שלטענתם אין באפשרותם לעמוד בצו התשלומים עקב מצבם הקשה.
עקב פעולות שננקטו ע"י כונסי נכסים למימוש זכויות החייב בעיזבון אמו המנוחה, התקבל לקופת פשיטת הרגל סכום של כ-379 אלף שקל והחייבים סברו שבסופו של דבר יתקבלו בתיק כספים בשיעור מלוא החוב ועתרו שלא יבוטלו ההליכים בעניינם. על אף טענות אלו, קבע בית המשפט בהחלטה כי נסיבות חיים קשות אינן מצדיקות התעלמות מההליך ונתן לחייבים הזדמנות נוספת להסיר את המחדלים.
עובר למועד הדיון שנקבע בעניינם, הגיש המנהל המיוחד דוח מעדכן במסגרתו עמד שוב על מחדליהם של החייבים, אולם נוכח העובדה שלקופת הפש"ר התקבלו כספים בסכום קרוב למלוא החוב בתיק, סבר המנהל כי יש ליתן בידי החייבים הפטר מותנה. עם זאת, הנושים שהתייצבו לדיון סברו שעל אף הכספים שהצטברו בקופה יש לבטל את ההליך בשל מחדלי החייבים, שממילא אין בדעתם או ברצונם לשלם את מלוא החוב.
השופט עודד מאור קיבל את בקשת הנושים וביטל בצעד חריג את הליכי הפש"ר. בפתח הדברים עמד השופט על התכליות העומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל וציין כי אלו אינן עומדות בחלל ריק אלא כפופות לחובת תום הלב, שהוא "עיקרון על מלכותי" המרחף מעל השיטה המשפטית הישראלית בכללותה. תום הלב של החייב נבחן הן בשלב יצירת החובות והן בהתנהלותו תוך כדי ההליך, כאשר בנוסף לחייב אמור להיבחן גם תום לבו של הנושה.
בהמשך, מתח השופט מאור ביקורת על תכנית הרפורמה של הכונס הרשמי על הליכי פשיטת הרגל, שלשיטתו דוחקת את סוגיית תום הלב לשוליים: "בחלוף השנים, וביתר שאת מאז ספטמבר 2013 עת החיל הכונס הרשמי את תוכנית ההתייעלות המשרדית על הליכי פשיטת הרגל ("הרפורמה"), סוגיית תום הלב ביצירת החובות נדחקה לשוליים וכמעט לא נדונה על ידי בתי המשפט, וגם עניין תום לב החייב בהתנהלותו תוך כדי ההליך – שככלל, נבחן במשך 18 חודשים בלבד, לא מוצאים להם את זמנם ומקומם, ונבחנים – אם בכלל – שלא לעומקם של דברים, כאשר עמדתו הרווחת של הכונס הרשמי היא שניתן לרפא את מחדלי החייב תוך כדי הליך בהסרתם, הא תו לא".
עוד סבור השופט מאור כי יש להימנע מהנוהג הפסול לשיטתו, להתיר לחייבים להסיר מחדלים תוך הגשת דוחות לקונים שאין בהם כל נתון מאומת: "כיצד יכול אדם סביר לשחזר כלל את הכנסותיו ובמיוחד את הוצאותיו בתקופה נתונה של מספר חודשים רב אחורה, אם לא על דרך ההשערה וההתאמה, ויש להימנע מכך ולהקפיד לדרוש את הגשת הדוחות במועד".
מעבר לכך קבע השופט כי הרפורמה מאפשרת את סיום הליכי פשיטת הרגל בזמן קצר ושחיקת הדיון בסוגיית תום הלב תוך הצגת עמדה כמעט בלתי מתפשרת בהקשר לצורך בבחינתו, יכולה להסביר גם היא את הגידול המשמעותי מאד במספר הפונים להליך פש"ר בשנים האחרונות, גם מצד חייבים שיצרו את החובות בסמוך מאוד לכניסתם להליך. "נדמה שעם עלייתה של תכלית "השיקום" והגדלת המשקל הסגולי שניתן להפטר חייב מחובותיו במאזן שבין התכליות המנוגדות, ירדה קרנו המלכותית של תום הלב, ואם אמרנו שאך ממד הזמן יכול לרפא וממנו ניתן ללמוד אם החייב מבקש לחזור ולנהוג בתום לב, ברי שלא ניתן לעשות כן על אתר, תוך חיוך וקריצת עין שהמחדלים יוסרו ובמתן הפטר מותנה".
מעבר לכך הביע השופט תהייה ביחס לתום לבו של חייב המשלם סכום נכבד בתשלום אחד על מנת לקבל הפטר: "הרבה למעלה מהצורך אציין שעולה בהקשר זה תמיהה כיצד זה נמצאים חייבים שבסמוך למועד מתן ההפטר המותנה, שכולל פריסת תשלומים לאורך חודשים לא מעטים (שעל פי "הרפורמה" עומדת ככלל על 36 חודשים) שמוצאים את אותו סכום נכבד (שהוא סך של אותם חודשים) ומשלמים אותו בתשלום אחד בלבד".
לסיכום נקודה זו ציין השופט כי ההתעלמות דה פקטו מחובת תום הלב ומבחינתו עושה פלסתר את הוראות החוק, את הלכות בית המשפט העליון ולבטח אינה משרתת הליך של שיקום. עוד הוסיף כי לאחרונה אנו עדים לפסיקה חוזרת ונשנית וקריאות ברורות של בית המשפט העליון המורה להחזיר עטרה ליושנה ולא לשכוח מושכלות ראשונים.
מן הכלל אל הפרט, סבר השופט כי מצב בו החייב יוצר חובות בחוסר תום לב, מתעלם מחובותיו בהליך לאורך חודשים תוך שהוא מנצלו לרעה, לא משתף פעולה עם המנהל המיוחס ולא מסיר את מחדליו על אף שניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות לעשות כן ובסופו של דבר גם עומד לו בבית המשפט ומבלי להסס סותר שוב ושוב את דבריו תוך שהוא רומס באופן בוטה את שלטון החוק ואת תום הלב עד דק משל "אין דין ואין דיין" – מחייב את ביטול ההליך. "תום הלב הוא הלב הפועם של החברה כולה", כתב השופט, "נעקור אותו, ונאבד את עצמנו. נניח לו, ויכבה האור".
מנגד, למרות שגם התנהלותה של החייבת בהליך הייתה חסרת תום לב, סבר השופט כי יש ליתן לה הזדמנות נוספת להישאר בהליך, אך זאת בתנאי שתסיר את המחדלים ביחס לחוב הפיגורים לאלתר, תשתף פעולה ותגיש דוחות חודשיים. בשולי הדברים העיר השופט כי לא ברור מדוע פנתה מלכתחילה להליך זה לאור סכום החוב הנמוך יחסית כלפי נושה יחיד, ולא ברור מדוע לא פעלה להגיע להסדר עם הנושה לתשלום יתרת החוב.
