חדשות

בימ"ש השלום חייב את יעקב פליסיאן לפצות ברבע מיליון שקלים עו"ד שאנס בעת שניהלה עמו מו"מ לקבלת הייצוג בתיק הרצח בבר-נוער בו נחשד אחיו, חגי. נקבע, אין לשלול אפשרות שפליסיאן פירש באופן שגוי את התנהלותה הבלתי פורמלית אולם יש לתת אמון מלא בגרסתה לפיה ברגע האמת הביעה באופן ברור ונחוש את התנגדותה

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את תביעתה של עורכת דין צעירה נגד יעקב פליסיאן, בטענה כי אנס אותה כשנפגשה עמו במטרה לקבל את הייצוג המשפטי בתיק הרצח בבר-נוער בו נחשד אחיו, חגי. השופט רפי ארניה קיבל את גרסתה במלואה וקבע כי למרות שאין לשלול אפשרות שפליסיאן פירש באופן שגוי את התנהלותה הבלתי פורמלית של עורכת הדין, התמונה המצטיירת היא שהוא פיתה אותה להגיע למשרדו לאחר שנטע בה תחושת ביטחון כך שבמועד האירוע לא חששה להגיע למשרדו באמצע הלילה ולהישאר עמו לבד במשרד. סך הפיצוי שנפסק: 250 אלף שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת הייתה בתקופה הרלוונטית עורכת דין פלילית בעלת משרד עצמאי. הנתבע, יעקב פליסיאן, היה בעל עסק לשיווק ביצים שהיה נתון במעצר בית במחסן העסק, שם היה לו משרד הכולל מיטה.

בשלב מסוים נעצר אחיו של הנתבע, חגי פליסיאן, בחשד למעורבות בפרשת הרצח בבר-נוער. בעקבות האמור קיבלה התובעת טלפון מעורך דין שעמו עבדה בשיתוף פעולה שהציע לה לקבל לטיפולה את התיק. אותו עורך דין קישר את התובעת עם אדם בשם ד' שתיאם לה פגישה עם הנתבע לאותו ערב. במהלך הפגישה, בה נכחו התובעת, ד', הנתבע ואנשים נוספים, הציגה התובעת את ניסיונה המקצועי ומסרה לנתבע כרטיס ביקור.

למחרת התקשר הנתבע אל התובעת והם קבעו להיפגש בשנית. במהלך פגישה זו הבהירה התובעת לנתבע כי היא מעוניינת לייצג את אחיו בתיק הרצח היה והחשדות יבשילו לכתב אישום. לאחר פגישה זו החלה התכתבות במסרונים בין הצדדים בהם כינה הנתבע את התובעת בכינויים כגון "מאמי", "נשמה" ו"יפיופה". בשלב מסוים חלה התפתחות דרמטית בתיק הרצח והשניים קבעו להיפגש פעם נוספת.

התובעת הגיעה למשרד הנתבע, שם שהו אותה עת שני אנשים נוספים. הנתבע ביקש מהאחרים לעזוב שכן הוא מעוניין לשוחח עם התובעת לבד, ומשאלו עזבו פתחו התובעת והנתבע בשיחה על עניינים משפטיים שונים הנוגעים לתיק הרצח ובהמשך קיימו יחסי מין.

בנקודה זו נפרדות גרסאותיהם של הצדדים, כשלטענת התובעת יחסי המין היו ללא הסכמתה וכנגד רצונה המפורש, הברור והמבוטא, ואילו הנתבע טען כי היחסים היו בהסכמה. מכל מקום, לאחר האירוע נסעה התובעת לבית החולים וביקשה לקבל טיפול רפואי בטענה שנאנסה, כשלפי גרסת האחות הייתה אגרסיבית ותוקפנית. בהמשך נגבתה מהתובעת הודעה במשטרה, שם טענה כי היא מכירה את הנתבע אך חוששת לחייה ולכן אינה מעוניינת למסור את פרטיו. רק כשעה מאוחר יותר מסרה התובעת לפקד את זהות הנתבע. לאחר מכן התקשרה התובעת לאמה וסיפרה לה כי נאנסה, ובהמשך התכתבה עם חבר טוב שלה וגם לו סיפרה כי נאנסה.

הנתבע שהה במעצר כ-11 ימים ולאחר מכן שהה שבועיים נוספים במעצר בית, אולם בסופו של יום החליטה הפרקליטות לא להגיש נגדו כתב אישום. בסוף אותו חודש, התראיינה התובעת, ללא פרטי זיהוי, לאתר החדשות YNET והצביעה על הנתבע כמי שאנס אותה. הריאיון התקיים בניגוד להנחיות גורמי החקירה, אשר הנחו אותה שלא לשוחח על התיק עם אף גורם.

בעקבות האירוע הגישה התובעת, באמצעות באת כוחה עו"ד שירי זיידמן, תביעה אזרחית נגד הנתבע בסך 1.6 מיליון שקל. במסגרת התביעה הוסיפה התובעת כי כ-4 חודשים לאחר האירוע החלה לקבל מסרונים בעלי אופי מיני מובהק, שיחות טלפון והודעות דוא"ל מתנכלות ובעלות אופי מיני, כשלשיטתה הנתבע הוא העומד מאחורי כל האמור. הנתבע מצדו, הגיש תביעה שכנגד בסך 800 אלף שקל נגד התובעת, בגין הנזקים שלטענתו נגרמו לו עקב תקופת מעצרו ובעילת לשון הרע בגין הכתבה ב-YNET.

השופט רפי ארניה קיבל את תביעת התובעת ודחה את תביעת הנתבע במלואה. בפתח הדברים קבע השופט כי יש להעדיף את גרסת התובעת לאירועים על פני גרסת הנתבע, אף בשים לב לרמה הראייתית המיוחדת הנדרשת לשם ייחוס מעשה פלילי לבעל דין במשפט אזרחי. נקבע, כי ייתכן שעובר לאירוע פירש הנתבע את יחסה הבלתי פורמלי והידידותי של התובעת כלפיו, שנבע מרצונה לקבל לטיפולה את תיק הרצח בבר-נוער, כרצון מצדה לקיים עמו יחסי מין. עם זאת, ברגע האמת ובזמן האירוע התובעת הביעה באופן ברור, מפורש וחד משמעי כי אינה מעוניינת באמור ודרשה ממנו להפסיק את מעשיו. חרף זאת, התעלם הנתבע מדרישותיה, בקשותיה ותחינותיה וכפה עליה את קיום היחסים.

עוד הוסיף בית המשפט כי מעדויות הצדדים עולה הרושם כי הנתבע הוא אדם אלים ובוטה, אשר השמיע אמירות המלמדות על תפיסת מציאות מעוותת ויחס מחפיץ לנשים. בעניין זה ציין השופט ארניה כי המשפט כולו לווה בהתפרצויות מצד הנתבע כלפי התובעת, השמעת הערות משפילות וסרקסטיות כלפיה וכלפי באת כוחה על גופה של התובעת ומשקלה, ואף לא היסס לקרוץ לקלדנית. עוד ציין השופט כי התרשם שהנתבע הוא אדם מתוחכם שיודע היטב כיצד לבצע מעשים באופן שיצרו ספק סביר ביחס לפליליותם וכי אין ספק שהוא טווה "רשת בטחון" סביב התובעת בשתי הפגישות הראשונות על מנת לגרום לה להרגיש בטוחה ואז ניצל זאת כדי לבודד אותה ולכפות עליה יחסי מין בניגוד לרצונה והסכמתה.

עוד ציין השופט כי אין לשלול את האפשרות שהתנהלות הנתבע נבעה בין היתר מפרשנותו השגויה את התנהלותה הבלתי פורמלית של התובעת, המתבטאת בין היתר בחילופי המסרונים הידידותיים והעובדה שהגיעה למחסן חשוך בשעת לילה מאוחרת בגפה, והסכימה להישאר עמו לבד במשרד. עם זאת, התרשם השופט כי כל אלה נבעו משאיפתה של התובעת, עו"ד צעירה ולא ותיקה במקצוע, לקבל לטיפולה את תיק הבר-נוער המתוקשר אשר היה עשוי לשדרג את הקריירה המקצועית שלה. מכל מקום, נתן השופט אמון מלא בגרסתה לפיה ברגע האמת הביעה באופן ברור ונחוש כי אינה מעוניינת בקיום יחסי מין עם הנתבע אך הוא התעלם מכך.

עוד הוסיף השופט כי התובעת היא אישה חזקה, דעתנית ומוחצנת, אולם האמת ניכרה מכל פינה בעדותה והרושם הוא שהיא העידה בצורה אותנטית ובאה מתוך כאב עמוק. "גרסתה של התובעת הייתה אחידה וסדורה לאורך כל הדרך", כתב השופט, "החל מיום הגשת התלונה ועד לעדותה במשפט, ולא ניבטו בה כל בקיעים, חללים או סתירות. אין ספק בעיני כי בגרסתה יש יותר מגרעין של אמת, אותו עמוד שדרה בסיסי אשר מהווה נקודת מוצא להעדפת גרסתה על פני גרסתו של הנתבע".

נוסף לאמור, קבע בית המשפט כי גרסת התובעת אף מחוזקת בראיות חיצוניות, בהן תלונתה המיידית, מצבה הנפשי הקשה מיד כשהגיעה לבית החולים, תגובתה החרדתית הספונטנית למשמע שמו הפרטי של הנתבע בעת ששהתה בחדר החקירות, היעדר מניע להתלונן ושקרי הנתבע, שחלקם נגעו בנקודות מהותיות באופן המלמד על חוסר האמון שיש לרחוש לגרסתו. נוכח האמור, קבע בית המשפט כי התובעת הוכיחה במאזן ההסתברויות הנדרש כי הנתבע כפה עליה את קיום היחסים נגד רצונה והסכמתה. מנגד, נקבע כי התובעת לא הוכיחה שהנתבע עומד מאחורי השיחות והמסרונים המטרידים שקיבלה לטענתה.

לבסוף, דחה בית המשפט במלואה את תביעת הנתבע וקבע כי נוכח הממצאים לפיהם אנס את התובעת, הרי שתלונתה הייתה תלונת אמת ולכן אין בסיס לתביעה בעניין זה. בכל הנוגע לכתבה שפורסמה באתר YNET, קבע בית המשפט כי עומדת לתובעת הגנת אמת בפרסום, אולם הוסיף כי טוב הייתה עושה אילו הייתה משאירה את בירור העניין לבתי המשפט במקום לזירה התקשורתית, שאינה הפורום הנאות והמוסמך לקבוע ממצאי עובדה.

לאחר שקלול הנסיבות, העמיד בית המשפט את סכום הפיצוי שישולם לתובעת ע"ס 250 אלף שקלים, בתוספת שכר טרחה בשיעור של 20% + מע"מ. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד שירי זיידמן, הנתבע יוצג ע"י עורכי הדין אבי איטח ושמעון פרנקו.

ת"א 37706-06-14