שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בעקבות "עובדה": האם מינוי שופטים "שמרנים" יביא לתוצאות הרצויות?

חדשות

בעקבות "עובדה": האם מינוי שופטים "שמרנים" יביא לתוצאות הרצויות?
בעקבות "עובדה": האם מינוי שופטים "שמרנים" יביא לתוצאות הרצויות?
26/11/2017, עו"ד לילך דניאל

בכתבה ששודרה בשבוע שעבר ב"עובדה" התראיינה גם שרת המשפטים איילת שקד, שהתגאתה בכך שהיא נוטה למנות שופטים על בסיס השקפת עולמם. בבסיס הדברים עומדת הנחת היסוד לפיה השתייכותו המגזרית של שופט אכן תשפיע על הכרעותיו ושהוא בהכרח יפסוק בהתאם להשקפת עולמו. האמנם מדובר בדברים מבוססים או באשליה שנוצרת ממניעים פוליטיים?

בשבוע שעבר שודרה בתכנית "עובדה" כתבה שעסקה ב"מאחורי הקלעים" של שיטת מינוי השופטים בישראל. הכתבה הציגה בעיקר את ה"דילים" ושיתופי הפעולה שבעבודת הוועדה למינוי שופטים, ויצרה סערה בקרב הקהילה המשפטית כאשר חלק מעורכי הדין טענו כי הדברים מעלים ניחוח מלוכלך ולא כשר, וחלק אחר לא התרגש וטען כי הדברים היו ידועים והכתבה לא הראתה גילויים מרעישים. בין היתר, התראיינה בכתבה גם שרת המשפטים איילת שקד, שיצרה את הרושם כי היא מעדיפה למנות ולקדם שופטים שלדעתה משתייכים לצד הימני של המפה הפוליטית. מאוחר יותר הכחישה שקד כי מינוי שופטים תלוי במוצאם ובדעותיהם וטענה כי דבריה סולפו והוצאו מהקשרם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בין אם הדברים נכונים ובין אם לאו, אי אפשר להכחיש שמאז נכנסה שקד לתפקיד  שרת המשפטים לא הסתירה את העובדה שהיא "באה לשנות" את מערכת המשפט ולחזק באמצעותה את האידיאולוגיה של הימין. מהלכיה אף זכו לא אחת לתשבחות מצד ראש מפלגתה, שר החינוך נפתלי בנט, שאמר כי היא עושה עבודה "יוצאת מן הכלל" והביע שביעות רצון מהשיפור שחל לדבריו בשופטים שמונו על ידה.

רק בחודש פברואר האחרון, בסבב המינויים לבית המשפט העליון, הוכתרה שקד כ"מנצחת" כאשר מתוך ארבעת השופטים החדשים שנבחרו, שניים השתייכו למגזר הדתי ושופט נוסף השתייך לזרם השמרני. בכך, ניתן לנחש, התמלאה התקווה ש"ישתנו פניו" של בית המשפט העליון והוא יהפוך לפחות אקטיביסט ויותר שמרן, באופן הממלא לכאורה את האג'נדה שבאה שקד לקדם – פחות התערבות, פחות אקטיביזם, פחות החלטות "לא נוחות" למדינה ולציבור.

עם זאת, ניתן לשאול האם המינויים הללו יובילו בהכרח לתוצאות הרצויות או שמדובר באשליה בלבד? בבסיס הדברים עומדת הנחת היסוד לפיה השתייכותו המגזרית של שופט אכן תשפיע על הכרעותיו וששופט "דתי" או "מתנחל" בהכרח יפסוק בהתאם להשקפת עולמו בסוגיה הקשורה לכך שתבוא לפניו. האמנם?

השופטים: אין מקום לטענות הקשורות לאמונותיו ואורח חייו של שופט זה או אחר

אם שואלים את השופטים, העמדה היא ברורה ביותר והם דואגים שוב ושוב להדגיש שההנחה הזו היא חסרת שחר. "לדעתי, רוב אם לא כל השופטים שבאים ממערכת המשפט קודם כל נאמנים לתפקיד השיפוטי מאשר לדעות פוליטיות", אמרה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש, בהרצאה שנשאה בשנה שעברה מטעם העמותה למשפט ציבורי. "קשה לתת תווית על שופט האם הוא אקטיביסט או שמרן ולכן זו לא שאלה אם יש לשופט דעה אלא כמה העקרונות שהוא מחויב להם הם חזקים יותר מדעתו האישית".

גם הנשיאה הפורשת מרים נאור מחזיקה בעמדה זהה, ובראיון פרידה שהעניקה זמן קצר לפני פרישתה אמרה "זה לא ראוי לנסות לתייג שופטים או לצאת מהנחה מוקדמת ששופט יפסוק בצורה מסוימת. השופט מכריע לא על סמך דעותיו ועמדותיו האישיות כי אם על פי מיטב הכרתו את הדין ובהתבסס על התשתית העובדתית שהניחו בפניו הצדדים. ממילא, הנחה מוקדמת מעין זו אינה ריאלית והניסיון מלמד כי במקרים לא מעטים לא ניתן לחזות מראש את תוצאתו של פסק דין". בעמדה זו החזיק גם השופט העליון הוותיק משה לנדוי, שכבר בשנת 1964 כתב כי "מותר לשופט שתהיה לו השקפת עולם משלו. בוודאי שומה עליו לשמור ולהישמר שאמונותיו ודעותיו על הוויות העולם והחברה, בהם הוא חי, לא יעוותו את נאמנותו לחוקי המדינה, ככתבם וכרוחם. חזקה על שופטי ישראל, שהם יודעים לעמוד בחובתם זו".

השאלה האם שופט פוסק בהכרח בהתאם להשתייכותו המגזרית התעוררה גם בבקשות שהגישו לא אחת בעלי דין לפסילת שופטים דתיים, בטענה שהשקפת עולמם עלולה ליצור "משוא פנים" שישפיע על תוצאות המשפט. נכון להיום, לא ידוע על בקשה כזו שהתקבלה ופעם אחר פעם חוזרת הקביעה כי אין מקום לקבלת טענות כאלה. כך למשל, קבע שופט בית משפט השלום בת"א מנחם (מריו) קליין, כשסירב לפסול עצמו מלשבת בדיון העוסק בשירות שאסור על פי ההלכה על אף היותו שומר מצוות: "במדינה רב תרבותית והטרוגנית המקבצת בתוכה קיבוץ גלויות ומגזרים רבים בעלי השקפות עולם שונות ומגוונות, אין מקום לקבלת טענות בכל הקשור לאמונותיו ואורח חייו של שופט זה או אחר. תפקידו של השופט הינו לשפוט על פי הדין ובהתאם לנתונים העובדתיים המונחים בפניו ולא בהתאם לרחשי ליבו ואמונותיו".

תיוג סטריאוטיפי פסול?

אך מדוע לעסוק בספקולציות? בשנת 2016 נערך בנושא מחקר אמפירי ייחודי מסוגו בישראל, של ד"ר קרן וינשל-מרגל, שניתחה החלטות של שופטי בית המשפט העליון ובחנה אילו שיקולים מנחים שופטים בבואם לקבל החלטות בסוגיות שנויות במחלוקת פוליטית ועד כמה, אם בכלל, משפיעות העמדות האידאולוגיות שלהם על הכרעתם. מהניתוח עלה כי בתחום חופש הדת עמדות השופטים הדתיים השפיעו במידה ניכרת על החלטותיהם אך כמעט לא נצפתה השפעה כזו אצל שופטים חילוניים, וכי באופן כללי כמעט מחצית מההחלטות של כל השופטים תמכו באינטרסים דתיים, כך שלא ניכרה עדיפות לצד אידיאולוגי מסוים. כמו כן, לא נמצאה כל עדות לכך שעמדות השופטים משפיעות על החלטותיהם בנושא המאבק בטרור ולא נמצא קשר בין זהות דתית של שופטים להצבעותיהם.

התחום השלישי אותו בחנה ד"ר וינשל היה הזכות לבחור ולהיבחר, שם מצאה השפעה מתונה של עמדות השופטים שהלכה ופחתה עם הזמן. לסיכום, טוענת ד"ר וינשל, תוצאות המחקר מראות כי ההשפעה של עמדות השופטים בבית המשפט העליון על החלטותיהם בתחומים בעלי משמעות ציבורית ופוליטית משתנה לפי תחום, ונעה בין השפעה זניחה ולא מובהקת להשפעה בינונית.

גם בפועל, ניתן לומר כי כמות השסעים והמחלוקות בחברה הישראלית היא כה רבה והנושאים המגיעים לפתחו של בית המשפט העליון כה מגוונים, שקשה לצפות מראש מה יכריע שופט דתי, חילוני, מתנחל או ערבי בסוגיות של זכויות אדם, חירויות הפרט, זכויות נשים, סוגיות כלכליות וכיוב'. מעבר לכך, נראה שכל ניסיון לקבוע מראש מה יכריע שופט המשתייך לאוכלוסייה מסוימת לוקה בתיוג סטריאוטיפי פסול, וכפי שלא ניתן לומר ש"כל המתנחלים הם X" או "כל הערבים הם Y", כך לא ניתן לקבוע מראש מה יכריע שופט המשתייך לקבוצות אלו. שונות וגיוון בין שופטים היא דבר חשוב ונחוץ, אך אג'נדה למינוי שופטים ממגזר מסוים היא פסולה לא רק כלפי שופטים אלו אלא כלפי כל המערכת.

נקודה נוספת שיש לזכור, לפחות בכל הנוגע לבית המשפט העליון, היא שהתיקים בבית המשפט העליון ובג"ץ אינם נידונים בהרכב של שופט יחיד אלא ע"י 3 שופטים מינימום כאשר את הרכב השופטים שידון בתיק מסוים קובע הנשיא. לכן, נשאלת השאלה האם נוכחותו של שופט "שמרן" בהרכב בהכרח תשפיע על התוצאה הסופית? נראה שהמחקר של ד"ר וינשל מדגים נקודה זו באופן מובהק ביותר.

אך מעבר למספרים ולהשערות, אפשר לשאול האם ביצירת מצג של העדפת שופטים ממגזר מסוים או נטיה אידיאולוגית משוערת, לא קיים ניסיון של גורמים מסוימים ליצור אשליה כלפי הציבור ממניעים פוליטיים. לא ניתן להכחיש שתדמית בית המשפט העליון כיום נמצאת בשפל בשל פסיקותיו בעניינים שנויים במחלוקת, והוא נתפס בעיני הציבור כ"אובר-מתערב" וכעריץ המסיג את גבולה של הממשלה ופוסק נגד רצון העם. האם הדחיפה למינוי שופטים המשתייכים כביכול לזרם אוכלוסייה הנתפס כ"שמרני" הוא לא ניסיון פוליטי כושל לזרות חול בעיני הציבור ולגרום לו לחשוב שכעת הדברים ישתנו מבחינת פסיקותיו של בית המשפט? כנראה שהשאלה האם הדנ"א של בית המשפט אכן ישתנה היא שאלה שניתן יהיה לבחון בדיעבד רק בעוד כמה וכמה שנים.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150