חדשות

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הכריע בתלונה שהגיש מתלונן בתיק שחיתות שלטונית על התנהלות הפרקליטות שגנזה את התיק בתוך ימים ספורים לאחר שחזר מהמשטרה בצירוף המלצה להעמיד לדין גורמים שונים. התיק עצמו בוער אך באופן תמוה בוער גם התיעוד שהוביל להחלטת הביעור וזהות הגורם שקיבל אותה

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הכריע לאחרונה בתלונה שהגיש מתלונן בתיק שחיתות שלטונית על גניזת התיק ע"י פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, רות דוד. הנציב מצא את התלונה מוצדקת והמליץ לפרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית או כאלה הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי, וכן המליץ על הוצאת הנחיות לעניין ביעור תיקים, ובפרט תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מדובר בתיק עב כרס הכולל מספר רב של ארגזים, קלסרים וחומרי חקירה, המעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים באגף מרכזי ורגיש בשירות המדינה. על פי עיקרי התלונה, שהוגשה בשנת 2015, התיק נגנז בפרקליטות המחוז ביום ראשון כאשר רק ביום חמישי שלפני כן, קרי 3 ימים לפני, הגיע מהמשטרה בצירוף המלצה להעמיד לדין גורמים שונים באותו משרד ממשלתי. לטענת המתלונן, התנהלות זו מעלה חששות לטיוח.

בעקבות התלונה מסרה הפרקליטות את עמדתה לפיה החקירה בוצעה בליווי פרקליט מלווה, מה שאפשר לפרקליט לכתוב חוות דעת מנומקת תוך ימים ספורים. עוד נמסר מהפרקליטות כי בשל ביעור התיק לא ניתן להשיב באופן מעמיק לטענות המתלונן.

"סגירת "מגה תיק" שכזה תוך ארבעה ימים, ע"י פרקליט מחוז שעיין בחוות דעת שנפרשה על פני 160 עמודים – אינו יכול שלא לעורר תמיהה", קבע הנציב בהחלטתו, "קשה להניח שבימים ספורים אלה, אשר כללו בתוכם גם סוף שבוע, עיינה פרקליטת המחוז גם במסמכים ועדויות מרכזיים בתיק החקירה. לימוד 160 עמודים של חוות דעת, עמוסי עובדות ופרטים, אינו דבר של מה בכך, גם פרקליט מנוסה ומקצועי לעילא אינו מגיע, ככלל, להחלטה אל על בסיס קריאת חוות דעת".

עוד הוסיף הנציב כי בשל היות התיק בעל רגישות ציבורית רבה לא ראוי כי ההחלטה על גניזתו תתקבל תוך היוועצות בין הפרקליט המלווה לפרקליט המחוז בלבד, ללא היוועצות עם פרקליט בכיר נוסף שייטול חלק בגיבוש ההחלטה. בנוסף ציין הנציב כי הדברים מתחדדים נוכח העובדה שפרקליטת המחוז נשענה הישענות מוחלטת על חוות הדעת של הפרקליט המלווה ועל הפרטים שמסר לה במהלך ניהול החקירה, אולם על מקבל ההחלטה המוסמך, פרקליט המחוז, שלא להסתפק בקריאת חוות הדעת אלא ללמוד ולעיין בחומרי חקירה מרכזיים.

בכל הנוגע לביעור התיק, זה נעשה לאחר שנים רבות ולא כעבור שנתיים כפי שרשאית הפרקליטות לעשות לפי התקנות. עם זאת, ציין הנציב בהחלטתו, לא ברור מדוע תיק כה מיוחד ורגיש בוער והוסיף כי מסיבות עלומות, שלא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער גם התיעוד שהוביל להחלטת הביעור עצמה, כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה.

לאור האמור, מצא הנציב את התלונה מוצדקת והמליץ כי פרקליט המדינה יוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית, או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי, או בעלי חשיבות עניינית אחרת. במסגרת זו, סבר הנציב כי נכון יהיה לשקול לקבוע בהנחיות הללו כי סגירת תיק שכזה תיבחן ע"י פרקליט בכיר נוסף מלבד הפרקליט המלווה, או לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

עוד המליץ הנציב כי פרקליט המדינה יוציא הנחיות לעניין ביעור תיקים, בפרט תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת או עניין מיוחד, וכי ראוי כי הגורם המורה על הביעור ינמק את החלטתו בכתב.