שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עובדות זרות ממולדובה תבעו: הוטרדנו מינית ע"י מטופל קשיש

חדשות

עובדות זרות ממולדובה תבעו: הוטרדנו מינית ע"י מטופל קשיש
עובדות זרות ממולדובה תבעו: הוטרדנו מינית ע"י מטופל קשיש
19/11/2017, עו"ד לילך דניאל

העובדות, מטפלות סיעודיות ממולדובה שהועסקו בביתם של זוג קשישים, טענו כי הבעל הקשיש נהג להטרידן מינית בקביעות הן באמירות לא הולמות והן במגעים ונשיקות. עדותן נתמכה בגרסת מנהלת חברת הסיעוד שלפיה אחת המטפלות סיפרה לה בזמן אמת על התנהגותו והתבטאויותיו של הקשיש ואלו הובילו לבירור והמשך טיפול מול הרשויות הרלוונטיות

בית הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל את תביעתן של שתי עובדות זרות ממולדובה שהועסקו כמטפלות סיעודיות בביתם של זוג קשישים וטענו כי הוטרדו מינית ע"י הקשיש באמירות לא נאותות, ליטופים, גיפופים ועוד. ממכלול העדויות שנשמעו בפניו, לרבות גרסתן של התובעות לאירועים שנתמכו בראיות חיצוניות, לרבות עדות מנהלת חברת הסיעוד באמצעותה הועסקה אחת מהן, שוכנע השופט כי המטופל (שהלך לעולמו במהלך ההליך) נהג באופן בלתי הולם כלפיהן בהתבטאויות ובמעשים העולים כדי הטרדה מינית של ממש. נוכח האמור, תפוצה כל אחת מהתובעות ב-30 אלף שקל בגין ההטרדה, בנוסף לסכומים נוספים שישולמו להן עבור זכויות סוציאליות שונות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעות, ג.ס ו-פ.ז, הן עובדות זרות ממולדובה שהועסקו באמצעות חברות כח אדם כמטפלות סיעודיות בביתם של זוג קשישים, שבינתיים הלכו לעולמם. אין מחלוקת כי התובעות לנו בביתם של בני הזוג ועסקו בעבודות בית וסיעוד, לאחר שהוצבו שם על מנת לטפל בבעל. במסגרת התביעה שהגישו לבית הדין האזורי לעבודה בת"א, טענו התובעות כי טיפלו גם באישה ולכן יש לשלם להן שכר בגין כך וכן לשלם להן פדיון ימי חופשה שנתית שלא הותר להן לנצל.

עוד תבעו התובעות פיצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית, בטענה כי הבעל הקשיש נהג להטרידן. בעניין זה טענה פ' כי בשבוע הראשון לעבודתה נהג הקשיש לומר לה אמירות חיזור ודברי חנופה כגון "אני אוהב אותך", "את נחמדה", "את אשה נפלאה", "אם תקשיבי לי אני אעזור לך", "את לא צריכה לעשות כלום, אל תפחדי, אני רק אלטף אותך". לדבריה, הבהירה לקשיש שהיא אינה מעוניינת אך למרות זאת המשיך במעשים שכללו גיפוף, ליטוף ונשיקות. עוד הוסיפה פ' כי שיאם של מעשים אלו באחיזה בשד ודחיפתה למיטה בניסיון לאונס, כאשר לאחר מכן אמר לה הקשיש "אל תספרי לאף אחד, יותר לא יהיה שום דבר, לא לבנים, לא לאף אחד".

לטענתה של פ', הבהירה לקשיש כי היא איננה מעוניינת בחיזוריו ובעידודה של חברה כתבה מכתב לחברת הסיעוד, אשר פנתה לבניו של הקשיש על מנת שיגרמו לו לחדול ממעשיו. הקשיש מצדו הכחיש את המעשים המיוחסים לו והמשיך בהם, לפי הנטען. בעקבות האמור, הוצאה פ' מביתם של בני הזוג ע"י חברת הסיעוד, ונציגות החברה אף פנו לרשויות המוסמכות ודיווחו על תלונותיה. בעקבות פניות אלה זומן הקשיש לשימוע ברשות האוכלוסין וההגירה, כאשר עד לקבלת החלטה סופית בשימוע הוחלט להגבילו להעסקת עובד זר ממין זכר בלבד.

התובעת ג' תיארה כי מהיום הראשון לעבודתה היה הקשיש תופס אותה ביחידות ומציע לה להיות חברה שלו בתמורה לעזרה כלכלית, והיא סירבה. כחודש וחצי לאחר תחילת העסקתה, סיפרו בני הזוג לג' כי מי שעבדה לפניה גנבה טבעת שהייתה שייכת לאישה והיא התלוותה אליהם בעת שהלכו לקנות טבעת חדשה. כעבור שלושה ימים נעלמה אותה טבעת וג' ביקשה להזמין משטרה, אולם לפני שעשתה כן נמצאה האבדה. לאחר אירוע זה פנתה ג' לחברת הסיעוד אשר בתורה דיווחה לבניהם של בני הזוג. בעקבות האמור, התכנסו בני המשפחה בביתם של בני הזוג ובמעמד זה התנצל אחיה של האישה על כך שלא הוזהרה מראש כי הבעל הוא "מטרידן סדרתי". הוא מצדו הכחיש את המיוחס לו והוסכם כי ג' תישאר חודש נוסף על מנת לבחון את המשך עבודתה במקום.

עוד נטען כי כעבור חצי שנה, בעת שסייעה לקשיש לנעול את נעליו, נישק את ג' בראשה והיא הובכה והזהירה אותו שלא יעשה זאת שוב. באותו שבוע, בעת שהגישה לקשיש בגדים נקיים, תפס אותה ונגע בחזה והיא הדפה אותו ודרשה ממנו שלא יעשה זאת שוב בעתיד. כמו כן, נטען כי הקשיש ניסה לסכסך בין אשתו לבין ג' ולאחר שהיה פועל להשלים ביניהן היה מבקש מג' נשיקות תמורת סיועו בפיוס. לאחר אירועים אלו פנתה ג' לחברת הסיעוד בשנית וזו שלחה עובדת סוציאלית לבית, אך הקשיש הכחיש את הטענות המיוחסות לו ופיטר את ג'.

התובעות טענו כי לא הכירו זו את זו טרם הגעתן לישראל, אלא שלאחר שג' שמעה כי הוצבה עובדת ממולדובה כמטפלת סיעודית בביתם של בני הזוג במקומה, התקשרה לבית על מנת להזהיר את פ' מפני התנהגותו של הבעל.

השופט אורן שגב קיבל את התביעה ופסק לכל אחת מהתובעות פיצוי של 30 אלף שקל על הטרדה מינית, ופיצוי נוסף על זכויות סוציאליות המגיעות להן. ממכלול העדויות שנשמעו בפניו, לרבות גרסתן של התובעות לאירועים כפי שפורטו בכתב התביעה, בתצהירים ובחקירתן הנגדית, שוכנע השופט שגב כי המטופל המנוח נהג באופן בלתי הולם כלפיהן בהתבטאויות ובמעשים העולים כדי הטרדה מינית של ממש. בעניין זה התרשם השופט כי גרסאותיהן של התובעות היו מהימנות, קוהרנטיות ונתמכו בראיות חפציות חיצוניות שהוצגו בתיק.

כמו כן, מעדותה של מנהלת חברת הסיעוד עלה כי פ' סיפרה לה בזמן אמת על התנהגותו והתבטאויותיו של הקשיש ואלו הובילו לבירור שנערך בבית המטופלים ולדיווח והמשך טיפול מול הרשויות הרלוונטיות. במסגרת עדותה של המנהלת אף הוגש מסמך בכתב ידה שנשלח לעמותת "קו לעובד" בעניין וכן צורף לתצהירה של פ' מכתב שנשלח לאחראית עובדים סוציאליים על ידי עובדת סוציאלית בחברת הסיעוד, המדווח על חשד לתקיפה מינית, לניצול ולהפרת זכויות של התובעת. עוד ציין השופט כי מנהלת החברה חזרה ואישרה בפה מלא כי בזמן אמת שמעה מפיה של פ' כיצד נהג כלפיה הקשיש וכי במסגרת זו שוחחה גם עם ג', אשר סיפרה לה דברים דומים. בית הדין התרשם מעקביות גרסתה של המנהלת, שאינה בעלת אינטרס בהליך, ומגרסתה הסדורה שנתמכה במסמכים בכתב מזמן אמת.

באשר לכתב ההגנה, קבע השופט כי הגרסה שהוצגה בו להתרחשות האירועים אינה ברורה ואינה אחידה, וכי דבר מן האמור בו לא נתמך בכל ראיה. משכך, יש לפעול לפי ההלכה הקובעת כי מקום בו נמנע אחד הצדדים מהבאת ראיה רלבנטית שבהישג ידו, ניתן להסיק כי אילו הייתה מובאת, הייתה פועלת נגדו. מעבר לכך התרשם בית הדין כי הגרסה שהוצגה בכתב ההגנה אינה קוהרנטית ואינה אחידה כשלעצמה.

בנוגע לעדויות בניהם של בני הזוג, סבר בית הדין כי לא היה בהן כדי לשפוך אור על נסיבות המקרה וכי הלכה למעשה הרושם הוא שבזמן אמת הם לא היו בקיאים בנעשה בבית, בפרט ביחס להעסקתן של התובעות. עוד הוסיף השופט כי הטענה לפיה ברי וסביר להניח שאילו היו הטרדות מיניות היו התובעות פונות לבנים, היא תמוהה ואינה מתיישבת עם הדרך אותה אמצו בתי המשפט בכל הנוגע לבחינה והתמודדות עם טענות להטרדה מינית. הודגש, כי להטרדה מינית במקום העבודה השפעה שלילית על האוטונומיה של המוטרד על גופו ועל רווחתו האישית והכללית והפסיקה הכירה בכך שקיים מנעד רחב לתגובות של מי שהוטרד מינית וכי לא ניתן לצפות להתנהגות ספציפית כזו או אחרת.

לאור כל האמור, קבע השופט כי הוכח שהתובעות אכן הוטרדו מינית על ידי הקשיש. בנסיבות העניין, בהתחשב מחד גיסא כי גרסאותיהן נמצאו מהימנות ומאידך גיסא בכך שלא נשמעה גרסתם של בני הזוג המנוחים בתיק, הואיל והלכו לעולמם במהלך ההליך, פסק בית הדין לכל אחת מהתובעות פיצוי בסך 30,000 שקל בגין ההטרדה שעברו, שישולמו ע"י הנתבעים המנוחים באמצעות יורשיהם. בנוסף ישולמו לכל אחת מהתובעות סכומים בגין שכר עבודה ופדיון חופשה, ולג' אף פיצוי בגין היעדר ביצוע הפרשות לפנסיה. מסכומים אלו, יקוזז סך של 2,500 שקלים ששולמו לכל אחת מהתובעות לאחר הגשת התביעה. נוסף לאמור, ישולמו לכל אחת מהתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 שקל.

 

סע"ש 1976-09-12

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150