שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > סירחון, צפיפות ובידוד: דיון בכנסת בתנאי הכליאה של קטינים

חדשות

סירחון, צפיפות ובידוד: דיון בכנסת בתנאי הכליאה של קטינים
סירחון, צפיפות ובידוד: דיון בכנסת בתנאי הכליאה של קטינים
12/11/2017, עו"ד לילך דניאל

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קיימה היום דיון בעקבות הממצאים החמורים שעלו בדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית, שחף אלימות נגד נוער וכבילה ממושכת של פגועי נפש. יו"ר הוועדה סלומינסקי: "לא יכול להיות שבני אדם יהיו בתת תנאים". מפקד כלא אופק: "תנאי הכליאה מאפשרים ויש להם את כל הזכויות הבסיסיות"

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קיימה היום (א') דיון מהיר ביוזמת ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), לאור הדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית החושף אלימות נגד נוער וכבילה ממושכת של פגועי נפש. בדברי ההסבר לדיון נכתב: "הדו"ח כולל ממצאים חמורים ביותר הנוגעים לכלא 'אופק', המשמש כבית כלא ובית מעצר לבני נוער עד גיל 21. שימוש מוגבר ובלתי מידתי באמצעי הבידוד, שהוכר על ידי האו"ם כבלתי אנושי בשימוש כנגד קטינים ותנאי ההחזקה קשים כולל תלונות חמורות על אלימות". יו"ר הועדה חה"כ ניסן סלומינסקי פתח את הדיון כשהוא משבח את אנשי הסנגוריה שמשתדלים לדבריו להיות עם האצבע על הדופק. "אתם עושים ביקורת ומוציאים דו"ח שמוצאים בו ליקויים והערות חשובות".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ח"כ גרמן טענה כי מדובר בדו"חות "מאלפים שיש בהם כשלים שצריך לדבר בהם". לדבריה, חלק מהכשלים תוקנו אבל מהדו"ח עולה תמונה מאוד חמורה: "האסירים צריכים להיות בתנאים סבירים אבל אנשי הסנגוריה ראו תנאי סירחון, עובש ומחנק בלי חלון, חדרים עם נזילות וב-24 המתקנים שנבדקו נמצאו תנאים כאלה. היו אנשים בבידוד שלא צריכים להיות בבידוד. אין לי רק אלה לשבח את הסנגוריה על הדו"ח האמיץ".

חה"כ סלומינסקי חיזק את דברי גרמן ואמר: "לא יכול להיות שבני אדם יהיו בתת תנאים. הם צריכים להיות איפה שהחוק קובע. השופט אליקים רובינשטיין דיבר על מרחב וזה לא מתקיים בפועל. צריך להעניש אבל צריך להחזיר את הנענש למוטב כדי שיחזור להיות אדם נורמטיבי בחברה. כשאין לאדם יכולת לקיום איך ניתן בכלל להחזירו לחברה".

ח"כ ענת ברקו אמרה בדיון כי מדובר בנושא חשוב בצורה בלתי רגילה: "שלילת חופש זה העונש הכי גרוע שיכול להיות", הסבירה ברקו, "אבל אני מאוד מודאגת מפשיעה חוזרת שעומדת על 75%. אסור שימשיך מצב שצעירים  נכנסים פושעים קטנים ויוצאים פושעים גדולים. אסור להעמיס עליהם יותר משלילת החופש".

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי שהייתה ממחברי הדו"ח, טענה כי הוא מאיר כמה פינות חשוכות בציבוריות הישראלית. "נושא הצפיפות קיבל השנה החלטה ייחודית של בג"ץ ואנו מקווים שהדו"ח והבג"ץ שנפסק יעשו את השינוי המשמעותי". ד"ר לרנאו סיפרה כי קטינים איתם שוחחה תמיד תיארו את המעבר לכלא של בגירים כחוויה קלה יותר עבורם מהשהייה בבית הכלא אופק.

סג"ד חגי דוד, מפקד בית הסוהר אופק, אמר כי כלא אופק הוא המתקן היחידי לנוער עבריין בישראל: "יש לנו 246 תאי מעצר בכלא והוא מאוכלס ב-90 נערים. אנחנו במקום מצוין ברמה העולמית ויחס הכליאה מאוד נמוך. אכן האתגרים לא פשוטים אך אנחנו עושים את המקסימום להוציאם משוקמים לחברה. יש אצלנו נערים שהגיעו עם בסיס נמוך בלי לדעת קרוא וכתוב והם עשו התקדמות רצינית".

ד"ר טל ברגמן, מנהלת האגף לבריאות הנפש, סיפרה כי בגרמניה יש בתי כליאה שמנוהלים על ידי פסיכולוג ולא איש משטרה. "אולי אפשר ללמוד מהמקום הזה. מתוך העבודה שלנו חשוב לשים חלון בכל תא. יש עבודה של חשיבה משותפת בין המשרדים השונים ואני מאוד שמחה על זה אבל מבחינתי לא מקובל שמערכת בריאות הנפש תהיה עוד מתקן כליאה – היכולת של המערכת להכיל את המקרים הללו היא מאוד מוגבלת. עלי מופעלים לחצים לחתום על נוהל לתת תנאים וכללים מתי מותר לכבול למיטה. יש אסירים שמגיעים אזוקים והם שוהים אזוקים בתוך מערכת בריאות הנפש".

עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים הסבירה כי 70 אחוז מהכלואים ב'אופק' סובלים מבעיות קשב וריכוז. כשנשאלה האם יש קשר בין אותן בעיות להיותם אסירים השיבה יחד עם נציגי השב"ס כי אכן יש קשר בין מצבם, לכך שנכנסו למערכת הכליאה. חה"כ סלומינקסי אמר: "טיפול בבעיות מסוג כזה בתחילתם היה חוסך מאותו ילד להגיע כעצור לאופק".

עו"ד לירון אשל, מנהלת מחלקת פרויקט ילדים ליווי נפגעי עברה במועצה לשלום הילד טענה כי לא ניתן להשלים את הדיון בלי לדון בסוגיית פגיעות מיניות מתוך כותלי הכלא בקטינים, "זה מצב שמדיר שינה מעינינו. הדעת לא יכולה להכיל מצב שקטין שנמצא במשמורת המדינה, שצריך להיות מפוקח ועטוף, נפגע מינית". לדבריה הפניות לכלא אופק לגבי נתונים לא זכו למענה. "האם מופקים לקחים והאם יש נוהל למוגנות קטינים בכלא? צעירים ששוקמו אמרו 'אנחנו לא יכולים להתרכז בשיקום כשאנו צריכים לדאוג עשרים וארבע שבע לקיום שלנו. המועצה לשלום הילד הגישה בקשה לפגיעות אלימות ופגיעות מיניות וביקשנו נתונים לניסיונות אובדניים ואלו נתונים קריטיים שחייבים להיות מפורסמים וצריך לתת עליהם מענה".

עו"ס יונית אפרתי מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות טענה כי הוחלט שאיזוק הוא לא טיפול. "האם הם קשורים בגלל צורך טיפולי או שהם קשורים מתוך הצורך למנוע בריחה? אם בריחה אז צריך למצוא פתרון אחר כי זה לא אנושי".

עו"ד שרון פרימור מארגון 'בזכות': "הפחד הקמאי מפגועי נפש חל גם אנשי שב"ס. כשהם אוזקים אסירים אז אנחנו מדברים על נזקים גופניים. לאחר שעות ארוכות יש סכנות לחנק, חבלות ושריטות. יש נזקים נפשיים מוכחים של טראומה או פוסט טראומה לכל ימי חייהם, יש אזוקים שעושים על עצמם צרכים. מבחינת הדין הבינלאומי יש התייחסות בעולם לאיזוק אנשים בעלי מוגבלויות כשווה לעינויים.

יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר כי יש התקדמויות ורצון טוב אבל שמענו שיש ליקויים פיזיים שצריך לטפל בהם כמו גם ליקויים של איזוק פגועי נפש ואנו בטוחים שבדו"ח הבא יהיו אלטרנטיבות לאותם נושאים".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150