חדשות

מנכ"ל ומייסד חברה לייצור מיצים ותרכיזים, המייצרת בעיקר תרכיזים ל"סודה סטרים", טען כי פוטר שלא כדין בטענות לאי סדרים ומעילה בכספי החברה. תביעת הזכויות שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה הסתיימה לרעתו, כשנוסף לסכום האדיר שנותר חייב לחברה חויב בהוצאות עתק בגובה 300 אלף שקל

בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע דן בתביעה שהגיש מנכ"ל חברה לייצור מיצים ותרכיזים, שפוטר לטענתו שלא כדין בטענות לאי סדרים ומעילה בכספי החברה. בית הדין שוכנע כי התובע שלח יד בכספי החברה וביצע מעילה חמורה בגדרה שילשל לכיסו מאות אלפי שקלים שלא כדין, ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת או פיצוי על פיטורים שלא כדין. עבור הכספים להם הוא כן זכאי, בסך של 131 אלף שקל, תוכל החברה לקזז סך של כ-455 אלף שקלים בגין נזקים וחובות שהוא חב לה. בנוסף, חויב התובע בהוצאות משפט בסך של 300 אלף שקל בשל החומרה היתרה שבמעשיו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובע כיהן במשך מספר שנים כמנכ"ל חברת "פרינטו משקאות", העוסקת ביצור תרכיזים ומיצים, ואף היה הגורם שיזם את הקמתה. טרם הקמת החברה שימש התובע כמנהל במספר חברות בבעלות איש העסקים בוריס פקר. בשלב מסוים הורשע פקר בעבירות כלכליות, בהן הנפקת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מיליוני שקלים, וירד מהארץ.

במהלך שנת 2015 זומן בעל המניות בחברה לחקירה על ידי רשויות מע"מ, במהלכה הוצגו בפניו שתי חשבוניות זהות, בעלות אותו מספר סידורי, בהן נרשמו סכומים שונים. מדובר בחשבוניות שהונפקו לחברת "סודה סטרים" שהייתה לקוחה מרכזית של החברה, שתיהן על סך של יותר ממיליון שקל. גם התובע נחקר על ידי רשויות המע"מ ובסופו של דבר חויבה החברה בתשלום קנס של 40,000 שקל.

בסמוך לכך, הורה בעל המניות על הוצאת התובע לחופשה ודרש לנתקו ממחשבי החברה. בהמשך, זומן התובע לשימוע לפני פיטורים בשל מידע בדבר מעורבותו באי סדרים כספיים וכן בשל הצורך בצמצומים. לדברי בעל המניות, התובע הנפיק חשבוניות כפולות, ביקש מסודה סטרים לפצל את התשלום בגין חשבוניות שהונפקו והעביר חלק מהתשלום שפוצל לכיסו. עוד נטען בפני התובע כי הוא דיווח על שתי עובדות שלא עבדו בפועל בחברה באופן פיקטיבי.

התובע טען כי לא שלשל לכיסו את הכספים הנדונים אלא העבירם לפקר. לדבריו, פעל בהתאם להנחיותיו של פקר שהעסיקו במועדים הרלוונטיים והוסיף כי פעל לטובת החברה ותרם להקמתה ושגשוגה. באשר להעסקת העובדות טען התובע כי הללו דווחו כעובדות על מנת שניתן יהיה להעסיק עובדים אחרים שהייתה מניעה חוקית לדווח עליהם כעובדים. בסופו של יום פוטר התובע מעבודתו וזמן קצר לאחר מכן שלחה אליו החברה מכתב בו ציינה כי הסב לה נזקים בשווי מיליוני שקלים אותם תקזז מכל חוב שלה כלפיו.

בעקבות השתלשלות האמורה, הגיש התובע תביעה על סך של 3 מיליון שקלים לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, בה תבע זכויות סוציאליות שונות הנובעות לו לטענתו מתקופת עבודתו וסיומה. לטענתו, החברה לא שילמה לו שכר עבור עבודתו במשך כשלוש וחצי שנים ולכן הוא זכאי לתשלום שכר ופיצויי הלנה. עוד טען כי פיטוריו היו פגומים ואין בסיס לטענות החברה לפיהן היה מעורב בגניבה ובאי סדרים. בנוסף עתר גם לתשלום עמלות בשיעור של 5% מהכנסות החברה וכן עתר להרמת מסך ההתאגדות של החברה ולחיוב בעל המניות בכל חובותיה.

השופט אילן סופר קבע כי התובע אמנם זכאי לתשלומים שונים עבור זכויות סוציאליות, אולם החברה זכאית לקזז מהם סך של 455 אלף שקל. בכל הנוגע לנסיבות סיום עבודתו של התובע, שוכנע בית הדין כי הוא ביצע מעילה חמורה בכספי החברה, כאשר הנפיק חשבוניות פיקטיביות ועקב כך חויבה זו בקנס כספי לרשויות מע"מ. בנוסף, התובע פיצל תשלומים ששילמה סודה סטרים לחברה ונמנע מלהעביר לה את מלוא התמורה בגין השירות שסיפקה לסודה סטרים. עוד הוסיף בית הדין כי התובע דיווח על שתי עובדות באופן פיקטיבי וכתוצאה מכך החברה שילמה להן כספים על חשבון שכר עבודה ללא שהיו זכאיות לכך. פעולה זו של התובע, נקבע, גם אם נעשתה לצורך תשלום לעובדים זרים בלתי חוקיים, מלמדת על שיקול הדעת הלקוי שלו כמנכ"ל החברה, מה גם שבעצם הדיווח על עובדות שלא עבדו בפועל יצר מצג שווא מול רשויות המס, מעשה שיש בו צדדים פליליים שהיו יכולים להזיק לחברה.

בהתחשב באמור, סבר בית הדין כי נסיבות המקרה מצדיקות שלילה מלאה של פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת המגיעים לתובע. הודגש, כי כאחד ממקימי החברה וכמנכ"ל שלה,  התובע היה המוציא והמביא, מי שאמון על טיפול בנושאי כח אדם, העסקת עובדים ותשלום שכרם. כמו כן התובע טיפל בכל הנושאים הכספיים בחברה, לרבות  עסקאות, תשלומים והנפקת חשבוניות. לדעת בית הדין, מעשיו של התובע, שמהותם הוצאת כספים מהחברה בדרכים שונות שלא כדין, הם חמורים, נעשו בשיטתיות והיוו הפרה בוטה של חובותיו כעובד וכמנהל.

עוד קבע בית הדין כי לא נפל פגם בהליך הפיטורים עצמו, שכן החברה זימנה את התובע לשימוע כדין ואפשרה לו לטעון טענותיו באופן מלא. עוד הוסיף השופט כי נוכח חומרת מעשיו, ההחלטה בדבר פיטורי התובע הייתה מתבקשת וסבירה. לפיכך, נדחתה התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. בסופו של דבר, קבע בית הדין כי התובע זכאי לסכום של 131,306 שקל עבור שכר עבודה, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ופיצוי על אי ביצוע הפרשות לפנסיה.

מכאן, פנה בית הדין לדון בטענת הקיזוז שהעלתה החברה. נקבע, כי היא זכאים לקזז מהסכומים בהם היא חבה לתובע סך של 200,000 שקל בגין הלוואות שהוא חב לה וכן סך של 255,000 שקל בגין העסקת עובדות פיקטיביות. מנגד, נקבע כי טענת החברה באשר לגניבת ציוד ע"י התובע נטענה בעלמא ואין בעובדה שנכון להיום היא מוכרת ציוד עודף כדי להוכיח הטענה לפיה הוא גנב ציוד כטענתה. עוד הוסיף בית הדין כי הדברים נכונים גם לעניין הוצאות הכיבוד וכי גם אם כיום חלה ירידה בהוצאות אלו, אין פירוש הדבר כי התובע מעל בכספים אלו או כי נפל פגם בהוצאות הכיבוד שהוציא.

באשר לטענת הרמת מסך ההתאגדות של החברה, קבע בית הדין כי התובע לא הוכיח שיש לכך הצדקה ואף לא נטען כי החברה לא תוכל לפרוע את חובה כלפיו, בייחוד כשלאור התוצאה הסופית היא לא חבה כלפיו דבר.

לקראת סיום התייחס בית הדין למהימנות התובע וקבע כי גרסתו בכל הנוגע לעבודתו בחברות שבבעלות פקר הייתה בלתי עקבית, וכך גם בעניין פיצול התשלומים מסודה סטרים. לדעת בית הדין, עדות התובע בעניין זה היתה מתחמקת וכך גם טענותיו בכל הנוגע לזיוף חתימתו על גבי השיקים שהועברו לידיו. גם עדותו של התובע בעניין ההלוואות הייתה בלתי אחידה ובלתי מהימנה לדעת בית הדין. לשיטתו, התובע לא הבהיר מה היה הסכום שהלווה לחברה ואימתי עשה זאת, ואף טענותיו לעניין הפקדות שביצעה החברה בחשבונה של אשתו כהחזר הלוואה נמצאו חסרות בסיס, משהתברר כי השיקים הועברו לידיו לצורך ביצוע עסקת ניכיון.

בסיכומם של דברים, נקבע כי החברה רשאית לקזז סכום של 455 אלף שקל מהסכומים אותם היא חייבת לתובע, העומדים כאמור על סך של כ-131 אלף שקל. לצד האמור קבע בית הדין כי יש לחייב את התובע בהוצאות משפט בשיעור ניכר מאד, שכן הגיש נגד החברה תביעה בסך 3 מיליון שקלים כאשר התמונה המצטיירת היא שכמנהל  שלח ידו בקופת החברה והעביר לכיסו מאות אלפי שקלים שלא כדין. עוד הוסיף השופט כי החומרה היתרה שיש לדברים אלו נובעת גם מכך שהתובע הודה בפה מלא בהעסקת נשים ללא שעבדו בפועל, כאשר דפוס פעולה שכזה היה צריך לגרום לו להבין שאין תוחלת לתביעתו. התובע יוצג בתיק ע"י עו"ד אלי נחום, הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד יצחק גולדברג.

סע"ש 52029-10-15