חדשות

הטיסה לפורטוגל הפכה לסיוט: בני זוג שטסו עם "ארקיע" לטיול מאורגן בפורטוגל טענו כי טיסת ההלוך, שאף המריאה באיחור של 3 שעות, הפכה בלתי נסבלת נוכח ריח איום שנבע מהשירותים, שרק הלך והתגבר. כשפנו לדיילת היא הגיעה עם בקבוק בושם והתיזה במקום, מה שהפך את הכל לבליל של ריחות איומים

בית המשפט לתביעות קטנות בקריות קיבל חלקית את תביעתם של בני זוג שטסו עם "ארקיע" לטיול מאורגן בפורטוגל ופסק להם פיצוי של 2,750 שקל נוכח ריח רע ממנו סבלו כל הטיסה. בית המשפט קבע כי ריח רע או סירחון הוא עניין אינדיבידואלי, אך בתמונות שהוצגו נראים חלק מהנוסעים כשהם עוטים שמיכות על פניהם על מנת לא להיחשף לאותו ריח ולכן על החברה לפצותם בגין אי הנעימות ממנה סבלו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים, בני זוג, רכשו מחברת ארקיע כרטיסי טיסה לטיול מאורגן בפורטוגל. לטענתם, טיסת ההלוך יצאה לדרך באיחור של שלוש שעות, כאשר לפני ההמראה נשמעה במערכת הכריזה הודעה של הטייס לפיה הוא מתנצל על האיחור ומסביר ממה הוא נבע. לדבריו, המטוס שב מטיסה מאומן, והנוסעים באותה טיסה זרקו חיתולים לשירותים וסתמו שני בתי שימוש שהם סגורים ואסורים לשימוש.

לטענת התובעים, מיד כשישבו במושבים חשו בסירחון אולם סברו שהוא יעבור עד ששמעו את הודעת הטייס והבינו את הסיבה לכך. לטענתם, הם שידרגו את מקומות הישיבה שלהם תוך הוספת 70 דולר על מנת לקבל כיסאות צמודים ליציאת החירום, אלא שמושבים אלו היו גם הכיסאות הצמודים לשירותים הסגורים והסתומים.

בהמשך, לגרסת התובעים, הסירחון הלך והתעצם והפך להיות בלתי נסבל וגם הנוסעים מסביבם החלו לחוש בסירחון. בסופו של דבר נעשתה פניה לדיילת, וזו הגיעה למקום עם בקבוק בושם ובישמה את האזור, מה שהפך הכל לבליל של ריחות איומים. לדברי התובעים, הם חשו בחילות עד כדי רצון להקיא, וכולם עטפו את הפנים ואת האף בשמיכות על מנת לנסות להקטין את עוצמת הריחות אך ללא הועיל. אם בכך לא די, בשלב מסוים החלו התובעים לחוש רטיבות מתחת לרגליהם, שהסתברו כמי ביוב שכנראה גלשו מהאסלה של השירותים הסתומים והרטיבו את השטיח. התובעים כינו את הטיסה "טיסת הסירחון" וטענו ששום חברה בעולם לא הייתה מעיזה להטיס אנשים במטוס שהשירותים בו מקולקלים וסתומים וכי מדובר בשערורייה שקשה לסלוח עליה.

באשר לטיסת החזור, טענו התובעים כי זו יצאה לדרך באיחור של 7 וחצי שעות, וכי נציג ארקיע חילק לנוסעים בכניסה לטרמינל שוברים לרכישת מוצרים ממזנונים שהיו סגורים. נוכח האמור, הגישו התובעים תביעה קטנה בסך 30 אלף שקל נגד ארקיע, חודש ימים לאחר חזרתם לארץ.

נציגת החברה, מנגד, העידה כי המטוס נחת בתל-אביב עם תקלה בשני תאי שירותים ולכן הוחלט, בהתאם להוראות היצרן, לסגור את שני התאים התקולים ולהסתפק בשלושה הנותרים על מנת לא לגרום לעיכובים. עוד העידה הנציגה כי לקראת הנחיתה בפורטוגל התפוצץ צינור שקשור למערכת הכיור של אחד התאים וכי לא היה ריח כלשהו מהמים הללו.

בכל הנוגע להתנהלות התובעים טענה הנציגה כי התובעת עשתה פרובוקציה בתוך המטוס וטענה שהיא עיתונאית, ובתגובה הדיילת ניגשה עם בקבוקי בושם והשפריצה מסביב בשביל התחושה אולם בשום אופן לא היה ריח של ביוב. לעניין טיסת החזור, העידה נציגת ארקיע כי המטוס האמור ביצע לפני כן טיסה לקייב ושם מערכת השינוע של השדה קרסה, דבר אשר גרם לשיבושים לכל חברות התעופה ושינה את הלו"ז. לכן, עוד בשעות הבוקר הודיעה החברה לכל סוכני הנסיעות שלה שיהיה עיכוב של 3:40 שעות וחילקה לנוסעים שוברי כיבוד המופנים לשתי מסעדות שהיו פתוחות ליד עמדת הצ'ק אין.

הרשם הבכיר נדים מורני קיבל חלקית את התביעה ופסק לתובעים פיצוי בסך 2,750 שקל. בפתח הדברים ציין הרשם כי אין מחלוקת שמדובר בטיסת שכר ולא בטיסה סדירה וידוע לכל שבטיסות כאלה יכולים להיות עיכובים ואיחורים. בכל הנוגע לאיחורים בהמראות דחה בית המשפט את טענות התובעים וקבע כי נציגת ארקיע הודתה שטיסת ההלוך יצאה באיחור של שעתיים וארבעים ושש דקות ולכן בהתאם להוראת סעיף 7(א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התובעים היו זכאים לקבל מזון ומשקאות ושירותי תקשורת. למרות שאלו כנראה לא ניתנו להם, התובעים לא תבעו זכות זו באופן ספציפי ולכן יש לדחות את התביעה ברכיב זה. אשר לאיחור בטיסת החזור, קיבל בית המשפט את עדות הנציגה לפיה החברה אכן הודיעה לסוכניה על האיחור וכי היו שתי מסעדות פתוחות בשדה התעופה שבהן יכלו הנוסעים לממש את שוברי המזון והמשקה שקיבלו.

בכל הנוגע לסירחון ממנו סבלו התובעים, קיבל בית המשפט את עדותם לפיהן היה במטוס בקרבת השירותים התקולים ריח לא נעים ויתכן שאף מעבר לכך. צוין, כי ריח רע או סירחון הוא עניין אינדיבידואלי, אך בתמונות שהוצגו נראים חלק מהנוסעים כשהם עוטים שמיכות על פניהם על מנת לא להיחשף לאותו ריח. לפיכך, קבע בית המשפט כי הטיסה לכל הפחות לא היתה נעימה לתובעים, כאשר הם ציפו כמו כל נוסע שטיסתם תהא נעימה.

אשר לטענות על נזילת מים מהשירותים, קבע בית המשפט כי אין מחלוקת, והתמונות שהוצגו תומכות בכך, שהיתה נזילת מים ליד מקומות הישיבה של התובעים. עם זאת, גם בעניין זה קיבל בית המשפט את עדות נציגת החברה בכל הקשור לכמות המים שנזלו מהתא ולמקורם.

נוסף לאמור, תמה בית המשפט מדוע התובעים הגישו את תביעתם תוך חודש מיום חזרתם ארצה מבלי לפנות קודם לארקיע ולשטוח את טענותיהם בפניה, וקבע כי מדובר בהתנהגות לא מקובלת: "בעידן הטייס התקלות מתרחשות ואין אפשרות למנוע אותן", קבע הרשם, "ראוי לאפשר לחברות התעופה להסביר לנוסעים הפגועים את אשר היה ולאפשר להן לתקן את המעוות בדרכי שלום וע"י תשלום פיצוי". עוד הוסיף כי התובעים אף הגזימו בסכום התביעה, עת תבעו פיצוי בסך 30,000  שקל כאשר עלות כל כרטיס טיסה לשני הכיוונים היה ע"ס 444 דולר. עניין זה, נקבע, עשוי ללמד על חוסר תום לב מטעם התובעים.

למרות האמור, קבע בית המשפט כי החברה הייתה צריכה לעשות הכל על מנת שהטיסה תהיה נעימה, ואם לא הצליחה בכך עליה לקחת אחריות ולפצות את לקוחותיה שנפגעו. בסופו של יום, סכום הפיצוי שישולם לתובעים הוא 2,750 שקל.

ת"ק 11030-11-16